הרב עובדיה, כשליח הרב טאו, כנגד הרב סתיו

בתוך הקקופוניה השגורה וחסרת התוקף שיוצאת מפיו הקדוש של הרב עובדיה יוסף חשוב משפט אחד:

החברים שלו, המפד"ל, המפלגה שלו, העידו לפני – האיש הזה מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה, ואני אחריש?

משפט משמעותי מאוד, אם כי גם כאן לא הצליח כמובן הרב הישיש להבין מה באמת מתרחש: לא החברים מהמפד"ל. אמנם הם חובשים כיפות סרוגות, אבל מדובר באנשי ישיבות ה'קו'. לפני כמה ימים הערכתי כאן שהם עוברים רב רב, אחד אחד מחברי הגוף הבוחר, ומשכנעים אותו שסתיו מסוכן לעמישראל (רפורמי, נאו-רפורמי, אפיקורוס, מקריב תינוקות למולך). מסתבר אפוא שאכן כך. לכן אני שוב חוזר ומעריך: הרב סתיו לא יהיה הרב הראשי האשכנזי הבא. ובהמשך לכך, הרב הראשי הבא, אם רק יציג את מועמדותו, יהיה הרב דוד לאו.

ועוד דבר מעניין: ב'צהר' קוראים לרב עובדיה יוסף ”לעשות תשובה ולבקש מחילה אחרי שכשל בעוון הלבנת פנים ברבים", אחרי מה שאמר על הרב סתיו.

יפה שרבני 'צהר' הבינו שהרב עובדיה יוסף נזקק בדחיפות לעשיית תשובה. אם כי אני לא יודע למה רק עכשיו. הרי הרה"ג עובדיה אמר כל מני דברים על חילונים ("אהבלים"), מורים ("חמורים"), מוסלמים ("מכוערים"), שחורים ("נביא צונמי נטביע אותם"), רופאים שעורכים הפלות ("בהמות"), הומואים ("חולים") בתי המשפט ("כולם גזל וחמס"). למה רבני 'צהר' לא ביקשו כבר אז שהוא יעשה תשובה ויבקש מחילה?

וזה מוזר, כי הרי 'צהר' הם רבנים פתוחים ואוהבי ישראל, שלא דואגים רק לאנ"ש, אלא רוצים לקרב את כוווולם לתורה, לא? אז איך זה שרק על עלבון כלפי יו"ר הארגון שלהם הם נזעקים, ולפני זה שתקו כמו דגים? כנראה שיהודי קטן כמוני לא מסוגל להבין רבנים גדולים שכאלה.

משמעות הסמכת נשים לפסיקת הלכה אורתודוקסית

לפני ארבע שנים הסמיך הרב אבי וייס את שרה הורביץ למהר"ת (מורה הלכתית רוחנית תורנית). אחר כך הוא ניסה פשוט לקרוא לה "רבה", וכך להפוך אותה לאישה הראשונה שהוסמכה לרבנות אורתודוקסית. אחרי הזעקה שקמה במעגלי האורתודוקסיה המודרנית האמריקאית הם חזרו למהר"ת.

ארבע שנים אחרי, עוד שלוש נשים אורתודוקסיות הוסמכו למהר"ת, עוד אחת תוסמך בקרוב, ועוד 14 נמצאות בלימודים לקראת הסמכה. כפי שהכתבה מספרת, אין שום מניעה הלכתית שנשים תפסוקנה הלכה, ולכן המתנגדים לכך לא יכולים לעשות הרבה יותר מאשר להסביר ש"זאת פרובוקציה", ש"זה לא הזמן", או ש"זה לא צנוע" – בקיצור, מיטב להיטי ההסגברה.

ומנגד, צריך להבין היטב את חשיבות המהלך הזה. מכיוון שההלכה היא כל כך מרכזית בחיים היהודיים-אורתודוקסים, פסיקת הלכה הופכת מאליה לנקודת המוקד של חלוקת הכוח וההון התרבותי. חלק לא קטן מהיותם של הגברים בעמדת הגמוניה כלפי הנשים תלוי בכך שהם יפסקו הלכה, ואילו הנשים תצייתנה. בעולם הלכתי פוסק ההלכה הוא מלך, הוא הקובע את הכללים ואליו עיני הקהילה נשואות.

הצבת נשים בעמדת הפוסקות, גם אם נקרא להן מהר"ת ולא רבה (וכאן בארץ, ארגון "בית הלל" גם משתף נשים בפסיקה), מסמנת שינוי עמוק ביחסי הכוחות בחברה האורתודוקסית-מודרנית.

שורש התנגדות החרד"ל לרב סתיו

ברשימה בבלוג של 'רב צעיר' (שהוא רב קהילה אורתודוקסי צעיר במודיעין) תמצאו סוף סוף מעט תשובות לסיבה להתנגדות הארסית שמופנית כלפי הרב סתיו מצד עמיתיו המחור"דלים. הדברים מרתקים, ונדמה לי שנחשפים כאן לראשונה.

על פי שלושה מקורות שונים, הבעיה בבסיסה היא שהרב סתיו מתחשב בציבור הכללי, ולא עומד דום למשמע פקודות מהגדויילים. הוא פתוח יותר, הוא מסביר פנים, הוא מקבל את ערכי המערב כיסודות במציאות שיש להתחשב בהם בפסיקה (והוא למעשה גם מעט מזדהה איתם – למרות שכפי שכתבתי כמה פעמים הוא לא ליברלי בשום אופן) והוא לא חלק ממסדר ה'קו'. למתנגדים אין בעיה עם קירוב הציבור החילוני במיזמים כגון 'צהר', אבל לא ברבנות הראשית, שאמורה להיות לדעתם חומה בצורה של שמרנות ואדנות.

בסופו של דבר מדובר אם כן בקרע שבין החרדיות לציונות הדתית הקלאסית: פתיחות מול סגירות, התחשבות במציאות המודרנית מול התנתקות ממנה, תפיסת "הקודש" כמשהו שאינו קשור לחיים מול תפיסתו כחיים עצמם ושכלולם. אני מציע לא לזלזל וגם לא ללעוג למחזיקים בדעות השמרניות האלה. אני כמובן חד משמעית לא מסכים איתם, אבל הם מייצגים עמדה רצינית בתולדות היהדות המודרנית. והם מרגישים שאם הרב סתיו יתמנה לרב ראשי הוא ישחית את הרבנות הראשית, שהיא עבורם חלק מאותו עולם הלכתי טהור וקדוש ומנותק. והם בלחץ.

ההתנגדות שלהם לרב סתיו עצומה, ואני מתאר לעצמי שהם יפעילו לחצים אדירים על כל שומר מצוות מבין חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים כדי שלא יבחר בסתיו. לדעתי השמרנות האינהרנטית של רוב הרבנים בגוף תגבר בסופו של דבר על ההבנה ששינוי בדרכה של הרבנות הוא עבורה צורך חיים, והם לא יבחרו בסתיו. לכן אני מוכן להעריך כאן שהרב סתיו לא ייבחר לרב ראשי, והרב הראשי האשכנזי הבא יהיה הרב דוד לאו.

ניו-אייג' והקהילה הגאה

לא הייתי במצעד הגאווה האחרון בתל-אביב, אבל עידו הררי, חוקר עמית של הדת העכשווית, היה והביא לידיעתי את הפליירים החינניים הבאים. נתחיל בניו-אייג' נטו, מרכז רוחני להומואים:

בדף הפייסבוק של 'גאות' מוסבר כי "גאות הוא אירגון אשר קם ע"מ לפתח חיים של מודעות, יצירתיות וקידום תפיסות הוליסטיות ורוחניות בקהילת הלהטב"ק בפרט ובחברה בכלל", ומפורסם בו פסטיבל עם "סדנאות מגוונות עם מורים מוכרים מהשורה הראשונה".

וכעת, לארגון הפרונט של תנועת הקבלה הפופולרית 'בני ברוך', הלא הוא 'תנועת הערבות':

מה שמעניין כאן הוא שבעבר לפחות תנועת הקבלה של הרב מיכאל לייטמן התנגדה לצירוף של הומוסקסואלים. לייטמן, בכהונתו כמקובל העליון, פסק שההומוסקסואליות היא תוצאה של "שבירת הכלים" ואסר לצרף הומואים לקבוצות של 'בני ברוך' (אלא רק לצפות בהן דרך האינטרנט). דף האינטרנט שבו הוא דן בזה נמחק בינתיים, אבל כאן תוכלו למצוא שחזור שלו. האם 'בני ברוך' שינו את עמדתם הקבלית בנודע להומואים? האם תוקנה שבירת הכלים?

ולסיום, אי אפשר בלי הנצרות הישנה והטובה:

גם כאן התמיהה לכאורה גדולה, שכן הביבליה כידוע לא ממש בעד יחסי מין בין זכרים, ונוצרים אוונגליסטים באופן מיוחד לא ממש מחבבים את כל הסיפור. כיצד אם כן הגיעה פתאום אל הקהילה העמדה המיסיונרית? ייתכן שהכוונה היא לפנות אל מי שמרגיש רגשי אשמה, ועל כן, כפי שכתוב, זקוק שישו יטהר אותו "מכל חטא וטומאה".

אם לסכם, אין ספק שכוחה של הקהילה ההומולסבית בשיא של כל הזמנים. ההתפנות לרוחניות ניו-אייג'ית היא כמובן עדות לרווחה כלכלית, והפנייה אל הקהילה מצד מיסונרים למיניהם עדות לכך שכוחה נראה למרחוק, ובהתאם לכך גופים שונים want a piece of the action. והם יקבלונה, אין לי ספק.

הרב לבנון מפגין עיוורון הלכתי

הרב אליקים לבנון פסק:

ילדה יותר מגיל שלוש, הלבושה בגד ים, יש איסור על גברים לראותה, שמא הם יבואו לידי הרהורי עבירה.

האם הרב לבנון מדבר בתוך הזדהות אישית? אני מנחש שלא. אני מנחש שלרב לבנון אין הרהורי עבירה כשהוא רואה ילדה בת ארבע לבושה בבגד ים. למה כך נראה לי? מפני שסטטיסטית, הרוב המוחלט של הגברים בעולם לא נמשך מינית לילדות בנות ארבע.

יותר מכך: אני מתאר לעצמי שגם הרב לבנון יודע את זה. כלומר הוא יודע שהרוב המוחלט של הגברים בעולם לא נמשך מינית לילדות בנות ארבע. הוא יודע שמדובר במיעוט מבוטל, בטל בשישים, חסר חשיבות. אז למה הוא פסק כפי שפסק? "דבריי מעוגנים היטב ויש להם יסוד הלכתי."

וכאן אנחנו מגיעים לעניין המטריד באמת. לא אובססיית ה"צניעות" כשלעצמה, שבסופו של דבר אינה יותר מסובלימציה לפורנוגרפיה, אלא העיוורון המוחלט באשר לעולם הזה, והמעבר לשכון ב"הלכה" הטהורה, ללא כל התחשבות בהיגיון הבריא או בעובדות המציאות. הרב לבנון פשוט לא חי כאן, בינינו, בעולם הממשי, אלא בד' אמות של הלכה, ולכן אינו מדבר אלינו, אלא אל יהודים שקיימים רק בדמיונו הקודח ובין דפי פוסקי העבר. ההלכה סיפרה לו שגברים נדלקים מבת ארבע בבגד ים, והוא מקבל את זה כתורה למשה מסיני. בלי מחשבה, ללא הגיון, ללא ספק.

והוא גם פוסק כך לבני קהילתו. והנה עוד בעיה: ציבור המוכן לקבל פוסק הלכתי עלוב שכזה כמנהיג רוחני.

פולמוס בבודהיזם המערבי

במרץ האחרון התקיימה ועידה בנושא "בודהיזם חילוני" ב-Barre, ארה"ב. הנושא הוא אחד החמים בין מתרגלי תורתו של הבודהה באירופה וארה"ב, ועוסק בדרכי האדפטציה והעיבוד של הבודהיזם במסעו אל המערב המודרני. הניוזלטר החודשי של כריסטופר טיטמוס (מותיקי מורי הדהרמה המערביים) מובאות שתי עמדות על הנושא. Alan Wallace תוקף את Stephen Batchelor, שהוא אולי הקול הידוע ביותר שמקדם "בודהיזם חילוני" או "בודהיזם אתאיסטי" (כתבתי עליו כאן).

במרכז הפולמוס עומדות האמונות הבודהיסטיות הותיקות בדבר חוק הקארמה וגלגול נשמות. בצ'לור מעוניין לשכוח מהן, וטוען שהן לא נחוצות מבחינת התרגול הבודהיסטי מחד, ומקשות על מערביים רציונלים לתרגל את הדהרמה מאידך. וולאס מוכן לקבל בודהיסטים שאינם מאמינים באלה, אבל לא מוכן לניסיונותיו של בצ'לור לטעון שהבודהה עצמו גם לא ממש האמין בהן. הוא מתעקש שדורות של בודהיסטים לא סתם האמינו בגלגול נשמות, אלא עשו זאת מפני שזו התורה שלימד הבודהה (והוא צודק). הוא מתעקש גם שחוקרים אקדמאים כיום קובעים שהבודהה לימד גלגול נשמות (שוב צודק). הוא יוצא נגד החילון שעורך בצ'לור לבודהיזם, ונגד הטענה של בצ'לור כאילו הדת הבודהיסטית היא התפתחות מאוחרת, ומנוונת, של תורתו הטהורה והאגנוסטית של הבודהה.

בצ'לור טוען שהוא בסך הכל לוקח את הבודהיזם למקום שמוליד המפגש שלו עם המערב המודרני. הוא מפנה את וולאס לכתבי הזן, שבהם מובעת ביקורת קשה על לימוד דוגמטי של המקורות הבודהיסטים, ואף על אמיתותיו היסודיות עצמן (צודק: קיסר סין שאל את בודהידהרמה הנודע: "מהי משמעותן של האמיתות הקדושות?" בודהידהרמה: "ריקות בלתי קדושה". הקיסר: "מי אם כן אתה?" בודהידהרמה: "אני לא יודע.") על פי בצ'לור הבודהה אימץ את האמונה בגלגול נשמות רק מפני שהיא היתה הרווחת בזמנו בהודו, ולא משום סיבה שקשורה מהותית לתורה שהוא ביקש ללמד.

כאמור, מדובר בפולמוס לוהט בעולם הבודהיזם המערבי, ודוגמא נהדרת לתהליכי האקולטורציה שעוברת מסורת רוחנית מזרחית עם אימוצה במערב. הדיון כולו מעמוד, 17, כאן.

"הבשורה" של הרב סתיו

אחת הסכנות שבקמפיין האכזרי מצד הרבנים טאו, ליאור, אבינר ושאר מחורד"לים כלפי סתיו היא שהאחרון יראה פתאום כמתון. נראה שיהודה שלזינגר מ'ישראל היום' (ושמא העורך שלו) נפל בפח הזה, ובידיעה על החלטת הבית היהודי לתמוך בסתיו (איזה אומץ! אחרי שכלו כל הברירות האחרות!) הוא כותב שסתיו "נחשב בעל דעות ליברליות".

כדאי לרענן אם כן את הזיכרון: בראיון לח"מ אמר סתיו כי הוא לא יאפשר נישואים אזרחיים מפני ש"מניעת התבוללות מצדיקה רמיסת זכויות אזרח מסויימות". בראיון לאיילת שני ב'הארץ' הוא דיבר על ה"כאב" שלו מכך שחד-מיניים לא יכולים להתחתן, אבל אין לו שום כוונה לעשות משהו בנוגע לזה. בראיון לארנון סגל ב'עולם קטן' הוא אמר ש"טוענים שאף פעם לא דיברתי נגד החילונים, אבל זה פשוט לא נכון.", וש"אני מאוד לא אוהב את הסיפור של עירוב נשים בתהליך קבלת ההחלטות. אני מתנגד לכך, לא מכיוון שזה איננו כשר על פי ההלכה, אלא כי זו לא העת לדבר הזה."

השר בנט מדבר על "הבשורה" שהם מביאים בתמיכתם בסתיו "לחילונים". הרב סתיו אכן מביא בשורה לחילונים רבים שמעוניינים מסיבות שונות להתחתן דרך הרבנות. אלה אולי יהיו יכולים להירשם גם לא במקום מגוריהם, אולי יעברו בירוקרטיה פחות מעצבנת, אולי לא יחוייבו להביא פתק מהמקווה. גם הגיור תחת סתיו יהיה כנראה ידידותי יותר. אני לא מזלזל בכל אלה. אבל צריך לזכור שזו לא בשורה שונה מאותה בשורה אורתודוקסית-מרכזניקית ישנה: אנחנו נגיד לכם עד איזה גובה, אתם תקפצו. לא יהיה דיאלוג, לא יינתן כבוד לעמדות דתיות אחרות. דקה אחרי שייבחר יתייחס הרב סתיו לרבנים מזרמים דתיים אחרים, או גם כלפי רבנים אורתודוקסים בעלי דעות שהוא לא מחשיב כהלכתיות, בדיוק כפי שמתייחסים אליו היום רבני החרד"ל.

אני עדיין חושב שסתיו הוא הרע במיעוטו, ושהשינויים שיעשה בכל זאת ברבנות יהיו לחיוב, אבל ליברל הוא ודאי לא, והמאבק לחופש דת במדינת ישראל יימשך גם כנגדו וכנגד דעותיו.