קבלו אותן: רבות אורתודוקסיות

היום תוסמך ידידתי אביטל אנגלברג​ לרבה. זה יקרה בניו-יורק, מטעם בית המדרש של הרב אבי וייס. יחד איתה תוסמכנה עוד חמש נשים. כל אלה מצטרפות לשתי נשים שהוסמכו בשבוע שעבר לרבות על ידי הרב פרופ' דניאל שפרבר והרב הרצל הפטר, ראש בית המדרש הר־אל בירושלים. בעוד כמה שבועות יוענק לשתי נשים "היתר הוראה" בענייני הלכה מטעם הרב שלמה ריסקין. בכל המקרים מדובר ברבנים אורתודוקסים.

אם נדלג הישר מעבר להשתפכויות נוסח "הפמיניזם/ההגיון ניצח" ו"שהחיינו וקיימנו וגו'", אני חושב שנוכל להבחין בשני תהליכים מעניינים שאנחנו נמצאים בעיצומם:

1. אנחנו בתקופת ביניים בין קבלתן של נשים כפוסקות הלכה בחוגים אורתודוקסים לבין מבוכה/ביטול/זעם על נסיונות כאלה. ולא רק מצד גברים (ראו תגובתה של אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי בכתבה של יאיר אטינגר). יש כבר היום נשים אורתודוקסיות לא מעטות שבקיאות מאוד בהלכה, מלמדות הלכה, אבל אינן מכונות "רבות" (פיוטרקובסקי אמרנו, נוסיף גם את מיכל טיקוצ'ינסקי, חנה הנקין, חנה גודינגר, רחלי שפרכר פרנקל, נועה לאו ועוד). למה יגרע חלקן? האם מי מהן תתחיל לכנות את עצמה רבה? או שמא תהיה התעקשות דווקאית על הבדלה בין "נשות הלכה" ל"רבות", כאשר הראשונות מבקשות להפגין יותר מסורתיות ופחות חדשנות?

2. מה שמביא אותי להתפתחות החשובה ביותר לדעתי, והיא, בפשטות, שבירתה של האורתודוקסיה. כאשר נשים אורתודוקסיות מכנות את עצמן רבות, נשים אורתודוקסיות אחרות מכנות עצמם נשות הלכה וקבוצות שלמות באורתודוקסיה לא מקבלות את הראשונות או פוסלות לגמרי את שתי הקבוצות, תיווצר עם הזמן אבחנה בין קהילות אורתודוקסיות שמקבלות נשים כרבות, אחרות כפוסקות, וכאלה שכלל לא מוכנות לשמוע על זה. מעמד האישה הוא מימד עקרוני ועמוק באופיה של כל קהילה, ושינויים רדיקלים שכאלה בו יביאו למאבק על התואר "אורתודוקסיה", ולבסוף לפיצול והמצאת כינויים שונים לזרמים שונים ("אורתודוקסיה מודרנית", "אורתודוקסיה פתוחה", "אורתודוקסיה נאמנה" וכו' וכו').

וזה ממש טוב. כי ריבוי קולות זה טוב. וגיוון זה טוב. ופריחה תרבותית זה טוב. אז מזל טוב.

8 תגובות

  1. זה לא שבירתה של האורתודוקסיה, אלא שבירתה של הציונות הדתית (או לפחות הזרם הלייט שבו, שמעולם לא התיימר לקיים יותר מידי מצוות).
    האורתודקסיה חיה נושמת (ובועטת…) אך הקבוצות האלה מעולם לא היו אורתודוקסיות.

    אהבתי

    1. אנונימי יקר,
      "האורתודוקסיה חיה נושמת ובועטת" – וזו אכן דוגמא טובה לכך. חלק בלתי נפרד מ"חיים", ואולי אף אחד הקרטיריונים לקיומם, הוא בעיטה מדי פעם… וזה בדיוק מה שקורה כאן. ועל כך – אני מצטרפת לשמחתו של תומר. הסיפא של דבריך ("הקבוצות האלה מעולם לא היו אורתודוקסיות") הוא לא אמת. מדויק היסטורית זה בודאי לא, וגם לא סוציולוגית (שהרי הקבוצות האלה הגדירו – ועדיין מגדירות – עצמן כאורתודוקסיות, והגדרת סוציולוגיות חייבות להתייחס להגדרת הזהות העצמית של קבוצות גם אם אינן חייבות לקבל אותה במלואה…). זו כמובן זכותו של כל אדם להגדיא הגדרות משל עצמו ולהתעלם מן העובדות, אבל האם זה חכם? למיטב הבנתי – אם אתה אורתודוקס ואתה חפץ בהמשך חייה של האורתודוקסיה, התשובה לכך שהיא שלילית.

      אהבתי

      1. זה נראה לי קצת מוזר, תמר. להמחשה : האם המורמונים הם נוצרים? בעיני המורמונים בוודאי, בעיני כמעט כל הנוצרים בעולם – ממש לא. ההגדרה העצמית של קבוצות חשובה, אבל איננה העיקר.

        אהבתי

        1. דני,
          הוא אשר אמרתי: "הגדרות סוציולוגיות חייבות להתייחס להגדרת הזהות העצמית של קבוצות, *גם אם אינן חייבות לקבל אותה במלואה*". זו אמירה עקרונית, אך לגבי הנדון הספציפי – מה בדיוק אינו "אורתודוקסי" בקבוצות הללו, ומדוע הן "מעולם לא היו אורתודוקסיות"? העובדה שלא רק הקבוצות עצמן אלא גם רבים שאינם שייכים להן חושבים (ובודאי חשבו בעבר, "מעולם" אם תרצה…) שהן אורתודוקסיות מחייבת הוכחה שהן אינן כאלה, שהרי המוציא מחברו עליו הראיה. הוכחה כזו צריכה להגיע באמצעות הגדרה של "אורתודוקסיה", שמכילה יותר מאת אנשי שכונתו של "אנונימי". למיטב הבנתי, כל הגדרה כזו בהכרח תכיל גם את אנשי הקבוצות האלה, אבל אשמח ללמוד משהו חדש.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s