הכותרת ב'מקור ראשון' ביום שישי היתה "רוב הציבור: לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית", אבל מיד התברר שאותו "רוב" עומד על 52% בלבד, מתוכם 39% בלבד מהחילונים. זו כמובן תעודת עניות לליברליות של החילונים, אבל גם סימן לחוסר העניין המופגן של העם היושב בציון במקום ההוא, על אף חלומותיהם של כל מני עמותות מקדש וחבורות בית שלישי. גרוע מזה: 51% מהנשאלים אמרו שט' באב לא עושה להם "שום דבר", ובכלל זה 75% מהחילונים. באשר לשאלה "האם צריך להתחיל עכשיו בבניית בית המקדש?", ענו 61% מכלל הציבור בשלילה, כולל 91% מהחילונים ו-57% מהציונים-דתיים.
מה זה אומר? זה אומר שאם לא נטעין את בית המקדש ואת ט' באב בתכנים רלוונטים, האיברים האלה בתרבותנו ימשיכו להתדלדל עד שיצטמקו ויפלו. רבים אולי יאמרו שזה לא נורא, אבל לדעתי זו תהיה איוולת לא להשתמש בחומרי הגלם האלה ליצירה תרבותית, מוסרית ודתית בעלת תוקף. יש הרי לא מעט חורבן סביבנו, ולא מעט שדורש תיקון.
וזה גם אפרופו הויכוח-זוטא שלי עם משה פייגלין.
מינים 
בוודאי שהאיברים האלו צריכים להצטמק וליפול. ירושלים כבר בנויה – למה לצום על חורבנה?
לגבי בית המקדש : הצד החילוני שלי אומר שגם הכותל הוא הבל הבלים ומה פתאום אנשים מתפללים לקיר ישן. הצד המסורתי אומר שזה המצב הרצוי, אנחנו למטה והמוסלמים למעלה. כדי להבהיר למה אני אצטט סיפור ערבי ישן (היות ואינני דאוד אל נאטור אני לא אנסה לספר אותו כמו שצריך אלא אתן תקציר):
יום אחד מגיע קבצן אל המלך ומבקש להגיד לו משהו חשוב. המלך באותו יום במצב רוח טוב והוא מורה להכניס את הקבצן. האיש נופל על ברכיו מול כיסא המלך ואומר :
'הו מלכי' אומר הקבצן, 'חלמתי חלום, ובחלומי סולם שראשו בשמיים ורגליו בארץ ואתה עומד באמצע הסולם, אש אללה סביב ראשך ואתה מפקד על כולנו' .
'לתת לו מטבע זהב' פוקד המלך ומשלח את האיש לדרכו.
למחרת מופיע עוד קבצן, צועק ומתחנן ותובע לראות את המלך. גם הפעם המלך נעתר לבקשה והאיש נופל על ברכיו ואומר "חלמתי חלום, ובחלומי סולם שראשו בשמיים ורגליו בארץ ואתה עומד בראש הסולם, אש אללה סביב ראשך ואתה מפקד על כולנו' .
'להוציא אותו להורג' פוקד המלך בזעף.
'מלכי' ,מתערב היועץ הרחום של המלך, 'למה האכזריות הזו? אני מבין שאינך רוצה שהארמון יתמלא חולמי חלומות שירוקנו את אוצר הממלכה, אבל עשרה מלקות דיין כדי להרחיק מכאן את כל הטפילים האלו'.
'לא הקשבת לאיש' , ענה המלך, 'הראשון אמר שראה אותי באמצע הסולם, ויכול אני, ברצון אללה, לעלות או לרדת. השני אמר שראה אותי בראש הסולם ומכאן פתוחה לי רק דרך אחת – מטה! אמרתי לעצמי שאם זו הבשורה שבפיך כלב, דינך מוות.'
בקיצור, המצב שבו אנחנו למטה ועדיין לא הגענו לסוף הדרך לעומת אלו שכבר הגיעו ומכאן יכולים רק לרדת, הוא המצב הרצוי מבחינתי כיהודי.
אהבתיאהבתי
מבחינה כלכלית ירושלים לא בנויה.
מי שלא שואף לעלות יכול רק לרדת.
דברי ישעיהו עדיין רלבנטים בימינו:
"איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים. שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם"
אבל הצורה החרדית של ציון ימי החורבן לא רלבנטית לימינו.
תומר האם יש לך רעיון איך לציין את ימי החורבן בצורה רלבנטית לימינו?
אהבתיאהבתי
"מבחינה כלכלית ירושלים לא בנויה."
אני מנסה להבין את המשפט הזה ולא ממש מצליח. בוא נשאל את זה אחרת, כאשר מדברים על 'חורבן ירושלים' האם מדברים על חורבן כלכלי? יעני הרומאים לא נכנסו עם חרבות וחניתות והרגו ללא רחם אלא המציאו מיסים, קיצצו בביטוח הלאומי ונתנו קנסות על חניית כרכרות עד שהעיר נחרבה?
לשאוף לעלות זה מצויין, להגיד שהגעת זו כבר בעיה. זו בעצם הבעיה שלי עם הדת בכללותה. החיפוש והשאיפה לדברים רוחניים – על הכיפאק. לטעון שכבר מצאת ולבטל את כל השאר – כאן מתחיל הניוון.
אהבתיאהבתי
עדו
לכן הצורה החרדית של ציון ימי החורבן לא רלבנטית לימינו, אבל להגיד שהגענו לירושלים, שבנויה מכל הבחינות זו כבר בעיה.
אהבתיאהבתי
עדו, אני מתקשה להבין- איזה משמעות יש לחיפוש ושאיפה להתקדמות אם לעולם לא תהיה התקדמות?
כלומר אני בהחלט מסכים שצריך תמיד לראות שיש עוד חסרונות ושצריך לחפש, לבדוק את עצמנו, להתקדם עוד וכו' אבל אם אתה מתנגד תמיד לכל טענה שכבר מצאת משהו, אפילו חלקי אז החיפוש גם נהיה חסר משמעות.
לגבי ירושלים- ירושלים בעלת המטען ההיסטורי, התרבותי ובעיקר התורני היא בעיקר ירושלים העתיקה, הר הבית וסביבותיו. השטחים הללו ברובם בנוים אבל בשליטה ערבית-מוסלמית(יש כמה אחיזות יהודיות אבל הן מינוריות).
אהבתיאהבתי
52% זה לא רוב?
אהבתיאהבתי
שמצדיק כותרת ראשית בגיליון יום שישי?
אהבתיאהבתי