ארי שביט שואל את מיט רומני: "האם ארץ הקודש מעוררת בך רגש דתי?"
רומני עונה:
כשאני רץ לנשיאות, הרגשות הדתיים שלי לא משפיעים על עמדותיי הפוליטיות. יחד עם זאת, גדלתי וגודלתי במסורת היהודית-נוצרית. קראתי ולמדתי את הספרים שאותם דתי מכנה הברית הישנה והברית החדשה. שטתי על סירה בים כנרת. ביקרתי בגן הקבר ובאתרים אחרים שבהם יש משמעות דתית. כן, עבורי ירושלים וישראל הן מקומות בעלי חשיבות אלוהית.
איזה אבסורד. רומני משתוקק כל כך שעניין המורמוניות שלו לא יבלוט, לא יעלה, עד שהוא חייב להסתיר את עוצמת רגשותיו כלפי ארץ ישראל. האמת היא שעבורו ישראל בכלל וירושלים בפרט הן בעלות חשיבות דתית גדולה, יותר מרוב רובם של הנוצרים (למעט קבוצות אוונגליסטיות שונות), ודאי יותר מאשר עבור אובמה. ג'וזף סמית, נביא המורמונים, אמנם ראה בארה"ב את הארץ המובטחת החדשה וביקש לכונן את העיר "ציון" על אדמתה, אבל הוא גם שלח את נאמנו Orson Hyde ב-1841 לירושלים, וזה התפלל בה ל"קיבוצם של שבטי יהודה" ו"בנייתה מחדש של ירושלים" – חמישים שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון!
במקום לומר זאת הוא עונה תשובה שאינה אלא מלאכת הסתרה פתטית של אמונתו ("המסורת היהודית-נוצרית"? "הברית הישנה והברית החדשה"? בחיית מורמון), ובאופן מגוחך מאלץ את עצמו לא לגלות עד כמה ארץ הקודש אכן מעוררת בו רגש דתי.
מינים 