יואב שורק ומלחמתו במודרנה

יואב שורק​ כתב מאמר, או יותר נכון פקודת קרב, לפני שבועיים ב מוסף 'שבת' – מקור ראשון​. תחת הכותרת "להתייצב למלחמת בתרבות" הוא קרא לציונות הדתית לתת תשובה יהודית הולמת ל"מתקפה של ערכים ותפיסות עולם שאכנה אותם כאן 'ליברליים'". השבוע התפרסמה תגובתי למאמרו באותו מוסף. בקצרה, אני חושב ששורק יוצא למלחמה כנגד המודרנה עצמה, ולכן מאבקו לא רק אבוד, אלא שהוא עצמו אינו באמת מעוניין בנצחונו. להלן.

מאמרו של יואב שורק כתוב היטב ומלומד כהרגלו, אולם נדמה לי ששורק טועה הן באבחנת המצב הנוכחי והן בדרך להטבתו. בעוד שאני מסכים לחלוטין עם שורק שהשיח הליברלי שוטף את החברה בזמננו באופן שקשה מאוד להתייצב כנגדו, איננו מסכים איתו ש"בבסיס הזרמים הללו מונחים הערעור הפוסט מודרני" (או כל תפיסה אידיאולוגית אחרת). למעשה, השיח הליברלי עוצמתי ומקיף בדיוק מפני שהוא נישא על גבי תמורה חברתית עמוקה ויסודית הרבה יותר, שבעצמה מולידה תפיסות עולם שונות ומגוונות.

תמורה זו עלייתו של האינדיבידואל המודרני, דהיינו העצמת הפרט כיחידת הבניין הבסיסית של החברה, וראיית האוטונומיה שלו והשמירה עליה כערכים עליונים. מתוך התפיסה הזאת נגזרים יחסים חדשים לערכים מסורתיים (ביחס למדינה, למשפחה, לאהבה וכו'), כמו גם ערכים חדשים (כגון חשיבותו של הכבוד הסגולי, חירות הפרט, האושר, האותנטיות, העונג הגופני). שורק מזהה נכון את השינויים שהיא מביאה, אולם תולה אותם בטעות ב"רוחות החדשות" וב"עגלי הפולחן הנוצצים שיובאו לכאן מסן–פרנסיסקו ומאמסטרדם".

זיהוי שגוי זה מוביל אותו לחשוב שאם רק תציב היהדות האמונית מערך אידיאולוגי אלטרנטיבי נחוש דיו, תוכל היא להתנגד לאותו ליברליזם, ולהתוות נתיב חדש-ישן במציאות הנוכחית. מכיוון שלא ירד לשורש השינויים בהווה, פתרונו של שורק לא יוכל אלא להציב תמונת מראה "יהודית" לשיח הליברלי. במילים אחרות, כל "תפיסה אמיצה ומקיפה" שתגובש תושתת ממילא על אותו אינדיבידואליזם שממנו יונק הליברליזם. יכול להיות שהיא תדרוש נאמנות הלכתית ו/או הוקעה פומבית של הומוסקסואליות, אבל את הדקדוק ההלכתי היא תקיים מתוך עמדה אינדיבידואליסטית (ולא מסורתית-קהילתית), ועדיין יהיו בה הומואים.

מה שהיה מציב אלטרנטיבה אמיתית לאינדיבידואליזם המודרני היה חזרה לקהילתיות הפרה-מודרנית, אותה תפיסה בה הפרט אינו אלא איבר פחות-ערך של המשפחה והקהילה, ואשר מתוכה מובן מדוע האבות (או הסבים, או דמות פטריארכלית כלשהי) מחליטים באיזה מקצוע יעבדו ילדיהם, עם מי הם יתחתנו, מה הם ילמדו (ומה הן לא תלמדנה) ואיפה הם יגורו. אלא שחזרה למצב כזה אינה אפשרית, וממילא אינה רצויה. האם ילדיו של שורק מוכנים להתחתן על פי הוראותיו? האם שורק עצמו מוכן לוותר על אותן חירויות מודרניות (חופש ביטוי, חופש דת וכו') שנובעות מכיבוד זכויותיו האינדיבידואליות?

הליברליזם אינו איזו תקלה זמנית או אפנה שתלך כפי שהיא באה. תהליך החילון, המהפכה המדעית, עלייתה של הדמוקרטיה ושיח זכויות האדם אינם משהו שניתן לבטל כ"עגלי פולחן" ש"יובאו" מהמערב. העובדה ששורק עצמו לא היה מוכן שירמסו את זכויותיו מלמדת שגם הוא עצמו הפנים את ההיגיון הליברלי. ומעבר לכך, השיח הליברלי לא נולד יש מאין, אלא התפתח מתוך התרבות הנוצרית, שהיא עצמה יצאה כמובן מתוך היהדות. שורשיו הקדומים של הליברליזם ואף האינדיבידואליזם במקרא. מתוך התובנות הבסיסיות האלה יש להמשיך.

26 תגובות

  1. וארשום כאן את תגובתו של שורק בגיליון השבת כשירות לציבור: "הנשענים על קריאת מציאות הרואה את המתרחש בדורות האחרונים כתהליך ארוך של תיקון וקידמה, "שחרור אחר שחרור", עליית האינדיבידואל ושיח הזכויות,וכן הלאה. אני מודה ומכיר בכך שהתהליך שמתרחש במאות האחרונות הביא ברכה רבה, ואכן אינני ממהר לוותר על רבים מהישגיו. אך אינני שותף לתפיסה החד ממדית,המהפכנית,הרואה בכל הסדרים הישנים "ניצול" ו"העצמה" לאדם ולאנושות. יש חומות שלא בריא לנפץ,יש קשרים שאסור להתיר, יש שיעבודים שמביאים תועלת, יש היררכיות העדיפות על שוויון שטוח, יש זכויות שנזקן גדול מתועלתן. ולא, אין דטרמיניזם היסטורי שמוביל הכל לפירוק ושמותיר בלב הכל רק את האינדיבידואל".

    אהבתי

  2. עד כאן יואב שורק, את תגובתי אשמור לפעם אחרת. הדגשים שהייתי אומר קצת שונים אבל בגדול אני מסכים עם תגובתו והדברים נכוחים.

    אהבתי

  3. אחת הבעיות בתפיסת ה"עם הנבחר" היא אמונה באיזה שהוא אקספטיונליזים, מין תפישה שמקרה היהודים שונה ומיוחד ולכן אין מה ללמוד מאף אחד אחר. אם יואב שורק לא היה כזה, הוא היה רואה שלא רק שהוא אינו בודד בקריאה שלו למאבק בליברליזים ו"ערכי המערב", אלא הוא הגיע מאוחר מאוד להצגה.
    לאותו מאבק שותפים חלקים גדולים מעולם האסלם ומרבית הנצרות הפונדמטליסטית ויש להן נסיון ארוך ומר לגבי הצבה של "תשובה הולמת". הוא מוזמן להצטרף למועדון הזה.

    מעניין שלאחר נסיונות רבים, הפתרון היחיד שהן מצאו היה דומה – הסתגרות, חיזוק השורות ובמקרה של התנועות האיסלמיות, גם מאבק אלים. אם אכן יהיה מאבק כפי שרוצה יואב, הוא יגמר בדיוק כמו קיצוני החברה החרדית – כולל האצבעות באוזניים, העיניים העצומות וההתנשאות המובנת. אותה התנשאות, אגב, שגורמת לו לחשוב שה"ליברלים" הם אנשים אבודים שמעולם לא בחרו בחייהם אלא נסחפו על גל של פוסט מודרניזים, וכיוון שהם כאלה, הוא מדמיין לעצמו, באמצעות שכנוע "יהודי" הם ישליכו מעליהם את כל ערכיהם ויחבקו את השולחן ערוך שהם בזים לו כעת.

    האמת, עצוב שהוא חושב כך. עצוב עוד יותר שזכויות להט"ב הם מה שעורר אותו. בסופו של דבר, זה נראה עוד צעד בהפיכת הציונות הדתית לקבוצה סגורה בתוך עצמה וניתוקה מהחברה הישראלית ככלל.

    אהבתי

  4. מראה שלא הבנת כלום, ויותר מכך, שגית באותה טעות של הרבה דתיים שלא נותנים אמון בכנות האמירה של החילוניים ומפרשים אותה בצורה אפולוגטית כטעונה במשמעות דתית כלשהיא. מסתבר שהטעות הזאת נעשית גם ע"י חילוניים רבים שמפרשים את הטענה העומדת מולם בצורה שתתאים לצרכיהם. כי אם תקרא את מאמרו של שורק תראה שהוא לא כותב בשום מקום שאין מה ללמוד מאף אחד ומשום רעיון מודרני, להפך. ועל כך הוא חזר גם בהמשך תגובתו בגיליון הנוכחי. הטענה שלו היא לא להתעלמות והסתגרות אלא לבירור. כלומר, הבחנה ברעיונות הליברליזם בין הראוי להסכמה וחיזוק לבין הראוי לדחייה. הבירור נעשה לשיטתו בהתאם לרוח היהדות. ובדיוק בשביל כך צריך לעשות הפרדה תודעתית קטנה בין רעיונות הבסיס של היהדות לבין הליברליזם הנוכחי. ההפרדה מאפשרת ריחוק, והריחוק מאפשר בירור. לעומת זאת, בדעה שאתה ופרסיקו מביעים כאן לפיה אין כל אפשרות לבודד מרכיב יהודי מקורי אלא כל היהדות של היום היא הרכבה של רעיונות מודרניים ותו לא, אתם לא נותנים כבוד לעמדה הדתית של שורק ושל רבים אחרים. מה שכל כך שנוא עליכם כאשר דתיים עושים אותו, למשל כאשר הם טוענים שהציונות נועדה לקדם את הגאולה הדתית ולהחזיר את ישראל בתשובה. ואם אינכם נותנים שום כבוד לעמדה רוחנית יהודית עצמאית ואף מכחישים אותה, לא ברור על מה כל הזעם הזה, כל ההתרסה והמרי, על דבר שלא קיים כלל? דיון ציבורי וויכוח רעיוני כלל לא יכולים להתחיל באקלים כוחני וחסר הקשבה שכזה. מוטב שאם רוצים אנו להמשיך לחיות ביחד בארץ קטנה זאת בלי להמיר בכוח זה את אמונתו של זה( מה שאין סיכוי שיצליח), שנתחיל ללמוד להקשיב, פשוט להקשיב. וזה כשלעצמו יכול לבטא התקדמות רוחנית גדולה.

    אהבתי

    1. אתה מכניס מילים לפי. אני לא מכחיש אפשרות של עמדה רוחנית יהודית. אדרבא, הביאונה לכאן ונחזה בה. פשוט כרגע, היא לא נראת משהו. גם אם קראת זעם במה שכתבתי, פספסת לגמרי. אני לחלוטין בעד הדיון.

      מי שקרא למלחמה זה יואב, לא אני. במלחמה, כמו במלחמה, יש אויבים ויש ידידים, ואיש לא מקשיב לזולתו, כך שהביקורת שלך צריכה להיות מופנת אליו. אני רק ציינתי שרבים לפניו כבר הכריזו מלחמה על הליברליזים, וזה לא נגמר טוב. אבל בבקשה, נסה.

      אני חושב שאתה טועה במחשבה שאתה יכול לשלוף מתוך הליברליזים מה שמתאים לך (זכויות פרט למינהם), ולהתנגד למה שלא (זכויות להט"בים ואחרים). הסיבה שנישואים חד-מיניים התקבלו במהירות שהם התקבלו הייתה שהאיסור עליהם היווה סתירה עמוקה בערכי הליברליזים – סתירה שאי אפשר היה יותר להצדיק. לכן, אם אתה רוצה לדחות זכויות חד מיניות, אבל לאמץ עקרונות ליברלים, תצטרך לחיות עם סתירה מובנת. למי שאמונתו תמימה זה כמובן לא יפריע, אבל זה לא יכול לשכנע אף אחד אחר, וזה בוודאי לא מאפשר מקום להדברות.

      תומר צודק בזה שיש אלטרנטיבה קוהרנטית לליברליזים והוא מתאר אותה. העניין שכמעט איש לא מעוניין בה.

      אהבתי

  5. תודה על ההבהרות, אשמח להסכים שטעיתי ולא פירשתי נכון את דבריך. ולעניין עצמו: לדעתי יואב שורק לא מתכוון למלחמה של ממש ( אם לא במישור הרעיוני), אלא לבירור רעיוני ומתוכו הקמת אלטרנטיבה. הוא קורא למודעות עצמית יותר גדולה של הדתיים לדעות שלהם ולאיך הן מושפעות מבלי משים מהשיח הסובב. הוא מדבר על מחירה של הסתגרות דתית ומנגד למחיר הנגבה מהיהדות כאשר היא משמשת להכשרת רעיונות ליברליים שסותרים אותה. אין כאן, ושוב, חשוב להדגיש את זה, שלילה אלימה ומסתגרת או אפולוגטית אלא קריאה לבירור מתוך נקודת מוצא אחרת מהשיח הליברלי השולט. אכן, אפשר לקרוא כאן מהצד הליברלי איום על הערכים העכשוויים שלו. אבל החשש הוא לא צריך להיות מתהליך הבירור אלא אולי מהמסקנות שלו בסוף הדרך. אדרבה, ככל שירבו השותפים בבירור הזה, התוצאה תהיה מורכבת יותר, וגם הצד הליברלי יכול לחזק את עמדותיו או להתעשר מהעמדה שהוא מתווכח איתה. לגבי השאלה אם יש או אין עמדה רוחנית יהודית מקורית, ארון הספרים פתוח וכל הרוצה יבוא ויטול, וגם דרכים לעשות אינטרפנטציה רלוונטית לא חסרות. ממה שקרוב לליבי אני יכול להמליץ על ספר התניא, שהעומק המובע בו לא ישוער ונוגע לדעתי גם לאסכולות פסיכולוגיות מודרניות ועד לתזונה נכונה ועבודה על המערכת החיסונית. ספרי הרמח"ל, קריאה ספרותית ומילולית בתנ"ך, ספרי הרמב"ם( גם אם יש הטוענים שמדובר בגיור של פילוסופיה יוונית), ספרות חב"ד, ברסלב ועוד ועוד.

    אהבתי

    1. האלימות שבטקסט שלו ברורה:

      "נתונים מזה שנים אחדות תחת מתקפה", "נכנעים מראש וללא קרב", "עלינו לנהל מלחמת תרבות", "הרוח הבאה ממערב נמצאת בעמדת כיבוש והתפשטות", "כמין קרב–בלימה", "לפחות במחוזות שלא נכנעו ללא קרב.", "הכוח הגדול של האופנסיבה הליברלית", "אנו נתונים במלחמה הרת גורל"

      תראה, אנשים נלחמים במודרנה במשך זמן רב. יש שתי דרכים. הסתגרות או הצטרפות. יואב חושב שהוא יכול לשבת בפרבר של רמאללה ולייצר דרך אחרת – להציב אלטרנטיבה לתנועה הרעיונית הגדולה והסוחפת ביותר בעולם, תנועה שעומדת על ענקי רוח ואינטלקטואלים למכביר, תנועה שהפריון התרבותי שלה כמעט אין סופי, שמיוצגת באופן כמעט מוחלט על ידי שליטי העולם, שמרכזת משאבים שהמח מסרב לתפוס.

      מפרבר של רמאללה אולי קשה לראות כמה ענקית התנועה שמולה הוא מנסה להתקומם. להלחם בקולנוע ובטלוויזיה? רק הוליווד מייצרת מאות סרטים בשנה. אמריקה מייצאת אלפי תוכניות טלוויזיה. מעל 300,000 ספרים יוצאים לאור בארה"ב כל שנה והם מודפסים בעשרות מיליוני עותקים. מה הוא יוכל לעשות על מנת לעצור את השטף הזה? כמה סרטים ותוכניות טלוויזיה מתחרות הוא חושב שיוכל להפיק?
      ואותה אקדמיה שהוא מצר עליה מונה עשרות אלפי חוקרים באירופה, מאות אלפים בארה"ב, להם עשרות מיליוני סטודנטים והם מייצרים כמיליון מאמרים בשנה. ספר התניא אתה אומר? רק בפילוסופיה יש מאות ספרים חדשים בכל שנה.

      לגבי להט"בים, מספר הזוגות החד מיניים הנשואים בארה"ב מתקרב לחצי מיליון והם מגדלים מאות אלפי ילדים. אפילו בסין מכירים בטרנסג'נדרים ויש רוב בעד נישואים חד מיניים. אי אפשר להחזיר את השד הזה לבקבוק כפי שאי אפשר לחזור ולשלול זכות הצבעה מנשים.

      כך שהוא לא הראשון שמנסה וכדאי ללמוד מהניסיון של אחרים – כשהמלחמה שהוא רוצה לנהל תכשל (והיא תכשל), הוא יאלץ לחזור לאותה דילמה שאיתה מתמודדים רבים וטובים ממנו – הסתגרות או הצטרפות.

      אהבתי

    2. מה בדיוק כוונתך ב"עמדה יהודית מקורית"? המשנה היא (גם) ניסוח יהודי למגמות משפטניות בעולם הרומי, התלמוד הבבלי הוא (גם) "תרגום" יהודי למציאות התרבותית והספרותית והדתית במסופוטמיה הפרסית ובנצרות של מז' האימפריה הרומית, ספרות ההלכה לדורותיה (כמו גם פרשנות התלמוד לדורותיה) היא התמודדות רגעית (ובו בזמן נצחית) עם תמורות וקשיים שמציבה המציאות הפיזית והמנטלית מול מה שנתפס כעקרונות יסוד (שגם הם הרי בסה"כ סוג של מציאות מנטלית, והגדרתם תלויה לחלוטין בעולם בו גדל הפוסק/פרשן), אתה עצמך הזכרת את הרמב"ם אבל האם באמת התניא, הרמח"ל וכל הספרות החסידית שונים במשהו?
      נדמה לי שאין אדם רציני שיחלוק על כך ש"ה"יהדות תמיד השתנתה ותמיד הושפעה (ואולי גם השפיעה) ממה שסביבה, ומעולם לא הייתה "טהורה". יש שיגידו שזה סוד כוח הישרדותה. משום מה שורק (מן הדברים האמורים – לא קראתי את המאמר עצמו, כי שורק מעייף אותי קצת) חושב ש"שמרנות" ו"אנטי-מודרנה" (או משהו כזה) זה "יהודי מקורי". אבל למה? האם התנאים והאמוראים היו "שמרנים"? האם היו "אנטי-מודרניים"? האם אברהם אבינו היה "שמרן"? האם הרמב"ם, ר' שניאור זלמן מליאדי, הרב יוסף קארו או הראי"ה קוק היו כאלה? אז אולי שורק הוא ה"חדשן" כאן והוא זה שמשנה את "היהדות המקורית"? אין לי שמץ של בעיה עם זה כשלעצמו, אבל יש לי בעיה עם התחזות וחוסר יושר…

      Liked by 1 person

      1. עמדה יהודית מקורית, הכוונה למוטיבציה שאיתה באו התנאים, האמוראים ואלו שבאו אחריהם כאשר דרשו את התורה. האם לא באו אלא לתת תרגום יהודי לתרבות והמשפט היווני-רומאי? רצו להראות איך התורה מתיישבת עם חוקי רומא? זה ותו לא? או שאולי כוונתם היתה לדרוש את המיוחד שבתורה לפי ראייתם, שגם הושפעה אמנם מהתרבות הסובבת, אבל גם מההיסטוריה של היהודים שכבר אז ראו עצמם כבעלי בשורה ייחודית? זאת לדעתי שאלת ההשפעות הזרות ועל כך צריך להתבונן גם אז וגם היום.

        אהבתי

        1. אגב, לא נראה לי שהבנת את שורק היטב. לא ראיתי שום מקום שהוא התנגד למודרנה( אלא לפוסט מודרניזם ולליברליזם), להיפך, חלק מרכזי ממשנתו הוא העלאתה ורוממותה של הרוח המודרנית של חירות ולקיחת העתיד של היהדות בידים. שפה יש לי מחלוקת איתו כבר על זה שלדעתי המודרניזם כבר מהווה סוג של ריחוק מהדתיות האותנטית. אבל הוא לגמרי מזוהה עם כיוונים מודרניים ואולי רק רוצה לסייג אותם ולכוון אותם. עיקר ביקורתו על הליברליזם העכשווי. היחס המדויק שלו למודרניזם לא ברור לי אבל הוא בוודאי לא מה שטענת.

          אהבתי

  6. אני לא נבהל ממספרים אלא מתמודד עם המהות ונקודות המוצא. מה גם שהמספרים שציינת לא קוהרנטיים וחלוקים בניהם בכמעט כל דבר. וכמו שאמרתי, לא צריך לשלול אלא לברר, כך שהרבה עמדות מודרניות יימצאו כראויות לקידום. אגב, שכחתי גם את ספריו המעמיקים והמחכימים של דניאל שליט, שמתמודדים בדיוק עם נושאים אלו.

    אהבתי

  7. תומר
    להבנתי יואב שורק כתב נגד המגמה העכשוית, כפי שתארת את ה"קיצוניות שנייה בה: אנחנו עסוקים רוב חיינו ברדיפה אובססיבית אחרי חוויות. במקום לענות את עצמנו, אנחנו מנסים בצורה כמעט נוירוטית לספק את עצמנו, לענג את עצמנו, להפוך ל"מאושרים"", ובעיקר נגד פולחן החצנת האובססיה זו, שבא מסן–פרנסיסקו ומאמסטרדם.
    האם לדעתך התנגדות למגמה העכשוית תסתים בתבוסה?
    יש לא מעט אינדיוידואליסטים כמוני, שנפגעים מהפולחן שבא מסן–פרנסיסקו ומאמסטרדם.
    מוזר לדעתי לקרוא את המאמר הנוכחי של יואב שורק במנותק ממאמריו הקודמים. מקריאת מרבית מאמרי יואב שורק, מסקנתי, שרצונו להציב חלופה תורנית מודרנית, שתדרוש הוקאה פומבית של המגמה העכשוית ונאמנות מעשית לחלופה זו.

    אהבתי

    1. לו יואב היה כותב נגד זה, הייתי שמח להסכים איתו. אבל לא על זה סבב המאמר שלו, אלא, כפי שאני הבנתי, על יציאה כנגד האינדבידואליזם המודרני, תוך אי הבנה שהוא חלק מהותי מהמודרנה, וניסיון לתלות אותו באופנות שמגיעות לכאורה ממקומות עשירי הומוסקסואליות. גם בקריאה על רקע מאמריו הקודמים לא ראיתי כאן משהו אחר.

      אהבתי

      1. במאמריו הקודמים יואב שורק כתב על הצורך ביצירת מרחב הלכתי מודרני, שמאפשר ביטוי אישי בגבולות רחבים למדי. בנוסף במאמר הנוכחי יואב יצא כנגד חזרה לקהילתיות הפרה(אנטי)-מודרנית המסתגרת של חוגי הר המור. מלבד זאת יואב בעל מחשבה שמרנית מודרנית ואינדבידואלית.
        ציטוטים:
        "כאן מדובר במאבק עקר, שמגדל אנשים שאינם יכולים להביא בשורה כיוון שאינם מצויים בשיח של ממש עם המתרחש"
        "רק התמודדות העושה ברירה הן בתרבות שמנגד והן בתרבות שלנו, מרחיקה את הרע ומאמצת את הטוב"

        אהבתי

        1. הוא אשר אמרתי: שורק עצמו אינו מעוניין במה שהוא מכוון אליו. עם כל ההערכה שיש לי אליו לצערי הוא פשוט לא מבין עד הסוף מה המצב לאשורו, ולכן נמצא בסתירה פנימית.

          אהבתי

          1. למה להחליט בשביל שורק אם הוא מעוניין במה שהוא קורא לו? סביר שאם אתה היית קורא להצבת אלטרנטיבה לליברליות אכן היית בסתירה פנימית, כי אתה רואה בזה חלק ניכר מעולמך ואמונתך. שורק מגיע מנקודת מוצא אחרת(גם אם לא לחלוטין), וחשובים לו לא פחות ערכים נוספים חוץ מערך חירות הפרט. לכן מבחינתו יש מקום להגביל את אותה חירות בשביל ערכים אלו ואין בזה סתירה פנימית, וגם אם יש, עדיין הוא בוחר להדגיש את האלטרנטיבה. אתה בא ממקום שמפרש את (כמעט) כל הזרמים ביהדות כנגזרות שונות של המודרניזם והקידמה. אך יש לזכור שלא כך הם רואים את עצמם, וגם אם ההשפעה רבה, עדיין יש חירות לאינוודואל הדתי(כן, יש דבר כזה) לרצות לעצב את עולמו הרוחני כאלטרנטיבה לרוח השלטת. אם תשלול (לא שאתה באמת יכול) ממנו חירות זאת תימצא נתון בסתירה פנימית עם אמונתך באינדודואל. נמצאנו למדים איפה שבאת להציל את שורק מהסתירה הפנימית ונקלעת לסתירה פנימית חמורה לא פחות.

            אהבתי

                1. סליחה על התגובה, אבל מה לא הבנת? השתדלתי לכתוב הכי ברור שאפשר.
                  יש ליואב שורק עוד ערכים חוץ מחופש הפרט שחלקם אמנם מתנגשים עם ערך זה. זאת לא סתירה פנימית אלא בחירה והעדפה כמו שכולנו עושים יום יום. בעיני המאמין המציאות של ימינו היא בעצמה סתירה פנימית למקור האמונה שלו וגם איתה הוא מתמודד. כך שאין כאן דיסוננס חד צדדי אלא מציאות מורכבת יותר.

                  אהבתי

                  1. כמובן שכולנו מחזיקים בכמה סתירות פנימיות ואין עם זה כל בעיה מיוחדת. אבל זו פשוט לא היתה הביקורת שלי על מאמרו של יואב. הוא לא מציע רק כמה שנויים קטנים בליברליזם (למשל, בעניין מעמד המשפחה), אלא רוצה להציב אלטרנטיבה כוללת, לכאורה ממקורות היהדות (כאילו שיש איפשהו במקרא או בתלמוד דוגמא למשפחה מונוגמית פונקציונלית, עוד פחות מכך לכזו המבוססת על אהבה רומנטית). כך הוא כותב. לדעתי מפני שהוא לא מנתח נכון מהיכן באים רוחות ההווה (לא, לא מאמסטרדם ומסן פרנסיסקו, וזה גם לא נכון ש"בבסיס הזרמים הללו מונחים הערעור הפוסט מודרני") הוא לא מבין שהוא בעצם מבקש להציב אלטרנטיבה למודרנה עצמה.

                    אהבתי

  8. לא מטריח את עצמי לקרוא את המאמר של שורק.
    קראתי מאמרים רבים שלו, בחלק מהם הוא ממש "הרגיז" אותי אך שמחתי על העלאת הפולמוס וחידוד דעותיי.
    איכשהו יצא שלפני שהתיישבתי לקרוא את הספר החדש שלו נכחתי בשיחה איתו במסגרת שבת קבוצתית.
    הדבר היחיד שהבנתי ממנה הוא ששורק עושה לעצמו עבודה קלה ואינו מעמיק בסוגיות. בסופו של דבר, גם הוא כמו כל השאר נטוע בשמרנות (שהיא איננה שלילית מעיקרה) וראשו אטום להתמודדות עם סוגיות רציניות באמת. מה שמוביל לרדידות ואף גרוע מכך – לשקרים שהוא סיפר לעצמו וגם משייט אותם הלאה.
    ואת הספר לא הטרחתי את עצמי לקרוא…

    אהבתי

  9. זאת הדמגוגיה הכי רדודה שראיתי כבר הרבה זמן. לדבריך, תומר, אין טעם לנהל דיון ענייני על שום נושא ערכי. חילוני, ליברלי, שמאלני – אין; דתי, מסורתי, ימני – אאוט. ואידך זיל גמור.

    אהבתי

  10. מזכיר לכולנו את ה'קידמה' של תקופת היוונים (200 שנה אחרי אריסטו) שבה היה מותר לכל משפחה להחליט עד גיל שנה האם היא רוצה את הילד, או האם 'להפיל' אותו. אני בטוח שגם אז היה אדם חכם בעל PC שאמר 'שזה עת הקידמה, זו המודרנה, ויש להכיר בזה'. קידמה (או לחלופין עבר) אינן עילה לצדקתה או טעותה של טענה, או לגיטימיות של שיח (יש בפילוסופיה אפילו שמות לכשלים הללו – Appeal to Novelty ו-Appeal to Tradition).

    אם כבר, יש משהו משעשע בתגובה שלך, תומר, מפני שאתה פונה כאן לאיזשהו אלמנט של 'הכרה של הטבעי', כאילו אם משהו הוא כ"כ טבעי (בתקופה מסוימת) הרי הוא נכון. אבל זו כמובן אירוניה במיטבה – מפני שמה שבאמת מטריד את יואב שורק הוא ה'סטייה' של מושג ה'טבעי' הליברלי, ושואלי הומואים הם לא דבר 'טבעי' כמו שהיינו רוצים לחשוב (או לפחות שאפשר לדון בשאלה הזו).

    אהבתי

      1. תומר, כתבת על הרצוי. אני מצטט את דבריך:
        "אלא שחזרה למצב כזה אינה אפשרית, וממילא אינה רצויה. האם ילדיו של שורק מוכנים להתחתן על פי הוראותיו? האם שורק עצמו מוכן לוותר על אותן חירויות מודרניות (חופש ביטוי, חופש דת וכו') שנובעות מכיבוד זכויותיו האינדיבידואליות?"
        כלומר, אי אפשר לתמוך בשום תפיסה שמרנית מבלי לוותר על כל החירויות כולן. או הכל – או לא כלום. רדידות כבר אמרנו?

        אהבתי

        1. נסה להבדיל בין רצוי לראוי. ילדיו של שורק לא מעוניינים שהוא יקבע להם עם מי להתחתן. זו עובדה. לא רצוי להכריח אותם כי זה יגרור חיכוכים, צער, וממילא הם לא ישבעו נחת בזוגיות שלהם. לגבי מה שראוי, זה עניין אחר. לגבי "הכל או כלום", לא כך כתבתי.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s