לימוד גמרא לנשים מעורר בהן רעיונות שוויוניים!

הרב מרדכי וויליג (Willig), ראש ישיבה וראש כולל ב'ישיבה יוניברסיטי' ורב מוכר ומכובד במעגלי האורתודוקסיה המודרנית (ליתר דיוק, ה- Centrist Orthodoxy) בארה"ב, פרסם חיבור קצר ובו הוא קורא לחשוב מחדש על היתר לימוד גמרא לנשים. כפי שאפשר לצפות, העניין מעורר סערה זוטא במעגלי האורתודוקסיה המודרנית.

וויליג טוען שלמרות שפוסקים מודרניים שונים התירו לימוד גמרא לנשים מתוך תירוצים שונים, הרי שאחרי כמה עשורים אפשר לסכם ש"גישה שוויונית צובעת לימודי גמרא לנשים ומובילה אותן לאמץ רעיונות שוויוניים". ולדעתו זה רע. על פי וויליג שתי דוגמאות לכך הן התפתחותן של מיניינים שוויוניים והסמכת נשים כפוסקות הלכה ואף רבות, תופעות שאכן נראות יותר ויותר בזמן האחרון. הסיפור הגדול יותר לדעתו נוגע לעצם הערעור על נצחיות התורה.

ואכן, נדמה לי שוויליג מבין היטב את הנקודה. מרבית הפוסקים הגדולים שלפני המאה העשרים אסרו לימוד גמרא לנשים, ביניהם הרמב"ם והשולחן ערוך. העניין מבוסס על קביעתו של ר' אליעזר בתלמוד ש"כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תיפלוּת".

בעידן המודרני קמו רבנים שהחליטו שהתנאים היום שונים, ושניתן להתיר לימוד תורה, ואף גמרא, לנשים. מדובר בעיקר בפסיקות שקובעות שמפני שהעת קשה יש להתיר, או שהנשים של היום אינן בדיוק הנשים של תקופת התלמוד ולכן מותר להן ללמוד. כאמור, וויליג רומז שיש כאן ערעור על נצחיות התורה, שהרי בתירוצים כאלה אפשר להתיר כל איסור.

והוא בגדול צודק. לימוד גמרא לנשים מהווה מהפכה חברתית עצומה באורתודוקסיה בת זמננו. ונכון: מדובר בשינוי הלכתי שמתחשב בתנאי המציאות. כן כן, מה שהיום לפעמים מכונה "נאו-רפורמה". כי בהחלט כן, יש להתחשב בדרך הארץ ובערכים בני זמננו בפסיקת הלכה, וטוב עשו אותם פוסקים מודרניים (מהחפץ חיים ועד הרב סולובייצ'יק, רבו של וויליג עצמו) שהתירו לימוד תורה ואף גמרא לנשים.

וכן, לימוד גמרא לנשים בהחלט מביא אותן "לאמץ רעיונות שוויוניים". זה כל העניין. כלומר, זה טוב. כי – לצערנו כנראה שלא מיותר לומר את זה – הן שוות.

(ורק הערה ברמה הסוציולוגית: לפני חודשיים כתבתי כאן שאפשר להעריך שהסמכת רבות יהווה קו שבר שסביבו בעתיד האורתודוקסיה המודרנית תתפצל, וזאת מפני שמעמדן של נשים הוא עקרון יסוד שכל חברה אנושית מגדירה עצמה למולו. אנחנו עוד רחוקים מפיצול, אבל יש לצפות לעוד קולות כמו של וויליג.)

3 תגובות

  1. הויכוח של הרב חיים הירשנזון עם הרב קוק על בחירת נשים:

    הויכוח של הרח"ה עם הראי"ה בנושא בחירת נשים (להלן הרב קוק)
    הרב קוק היה ממובילי המאבק כנגד זכות הבחירה לנשים , והרח"ה ניהל אתו חליפת מכתבים ארוכה בעניין זה. הויכוח שלהם מבליט את ייחודיותה של עמדת הרח"ה בשאלות שוויון הנשים.
    עמדתו של הרב קוק: עמדתו של הרב קוק הייתה מחמירה מאד והתקרבה לעמדתם של הקיצוניים בישוב הישן, לאכזבתם של אנשי "המזרחי" שחשבו שהוא ינקוט בעמדה מפשרת.
    במכתבו להנהגת המזרחי על עמדתו דן הראי"ה בנושא משלוש בחינות:
    א. מבחינת הדין, אם הדבר מותר או אסור.
    ב. מבחינת טובת הכלל: האם תצמח מכך טובה לישראל.
    ג. מבחינת הכרתנו המוסרית והאידיאל המוסרי שלנו.
    תשובותיו לשאלות אלו:
    א. מבחינת הדין, האיסור לשתף נשים בבחירות מבוסס לדעתו על שני עקרונות הלכתיים: "בתנ"ך, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הציבור הקבועה מוטלת היא על הגברים, שהאיש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש (יבמות ס"ה, ע"ב)…וכל כבודה הוא פנימה"
    העקרון השני, הוא חובת ההפרדה בין גברים לנשים, שהיא "כחוט החורז את התורה" והבחירות לאסיפת המחוקקים יפגעו בעקרון זה בעצם תהליך הבחירה וגם לאחר כך אם תבחרנה נשים לתפקידי ציבור.
    מבחינת טובת הכלל – הכרת האומות בזכותנו על הארץ מותנית בשמירת הקשר עם מקורות היהדות והתנ"ך, ואם נתנתק ממקורות אלו, האומות לא יכירו בזכותנו על הארץ.
    העקרון השלישי הוא שהשתתפות בחיים הפוליטיים מנוגדת לטבעה הנפשי והמוסרי של האשה. הדבר יביא להרס המשפחה, לריב ומדון. בנוסף המפגש עם החוץ "מקלקל את מידותיה הצנועות של האשה"
    הרח"ה שולל את נימוקיו של הרב קוק מכל וכל.
    • הוא מאשים אותו בעירוב דעותיו המדיניות והאישיות בפסקי ההלכה שהוא פוסק, וטוען כי הלכה שאינה הלכה תביא לזלזול החילוניים ואומות העולם בתורתנו .
    • שנית בניגוד לרב קוק הרח"ה רואה בחילוקי דעות בעם ובמשפחה דרך לגטימית שבה כל אדם, גבר ואשה, יכולים הביע את דעתם. השיקול של הרב קוק הוא אי-הבנה של מהות הדמוקרטיה והחופש. בעידן המודרני חילוקי דעות מביאים לידי בירור מה טוב יותר לעם ולאומה. אי מתן זכות לאשה להשתתף בחיים הפוליטיים הוא כאילו גזרנו אליה כרת מעמה וצירפנו אותה לאספסוף.
    • שלישית הרח"ה מתקומם על כך שהרב קוק מטיל את האחריות לחילוקי הדעות במשפחה על הנשים, הוא טוען לפי אותו הגיון יש לשלול את זכות הבחירה גם מבני האב ומאחיו, ולתת אותה רק לאבי המשפחה.
    • הרח"ה שולל את נימוקיו של הרב קוק, כי מתן זכות הבחירה יפגע במידותיה המוסריות של האשה, בעיקר במידת הצניעות. לדעת הרח"ה עדינותה ורגישותה של האשה הן אכן מרכיב חשוב באישיותה, אך דווקא משום כך אין לשלול ממנה זכויות.
    • התנגדות נוספת שהעלה הרב קוק הייתה כי ההתערבות של המינים עלולה להביא לידי פריצות. לדעת הרב קוק התורה מבקשת למנוע התערבות המינים ולכן "ודאי הוא שכנגד כל דין היא התחדשות ההנהגה הציבורית המביאה לידי התערבות של המינים בהמון…" . הרח"ה שולל את קביעתו של הרב קוק שהתורה התנגדה עקרונית להתערבות בין המינים. התנגדות התורה להתערבות בין המינים היא רק במקרים מסויימים ומוגדרים. אין להרחיבה על זכות הבחירה, והעושה כך פוגע בשמן הטוב של נשות ישראל: "ולא יודעים שגם בגזירת פריצותא יש תורה ודינים וכללים קבועים, ולא כל הרוצה לטול את השם ולבזות בנות ישראל ובני אברהם יצחק ויעקב לחשוב אותם לשטופי זימה חס ושלום, וכל פגיעתן רעה להביא לידי פריצות.." .

    אהבתי

    1. בלי קשר לנושא זה, תן לי דוגמא אחת שבה לדעתך ההלכה צריכה לשנות את ה"דרך ארץ" ולא להפך. קראתי עשרות מאמרים שלך ולא מצאתי אחת כזאת. זו כבר לא סתם חד צדדיות, זוהי כבר תודעה שבויה.

      אהבתי

  2. ממתי החפץ חיים התיר לימוד גמרא? הוא התיר רק לימוד תורה כי בדיעבד זה לא תיפלות, אך גמרא הוא לא התיר. ואכן בכל בתי הספר של בית יעקב שעובדות תחת הנחייתו לא לומדים תושב"ע

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s