גרבוז ופרדיגמת "הקידמה"

ראיתי עכשיו חלק מהעימות בין יאיר גרבוז להני זובידה (חדשות לילה, ערוץ 2). האחרון היה לדעתי תוקפני וגס רוח הרבה יותר מהראשון, אבל אני רוצה להתייחס לא לסגנון אלא לתפיסת העולם של גרבוז, כי זה סוד קטן שהיא מייצגת פלח רחב באוכלוסייה, זה שמרגיש שאותו "קומץ" משתטחי קברים ועונדי קמעות השתלט לו על המדינה.

ומהי היא תפיסת העולם? גרבוז קשר בין ענייני קברים וקמעות לבין חוסר השכלה ונחשלות חברתית. העמדה הזאת יוצאת מתוך מה שאפשר לכנות פרדיגמת "הקידמה". היא מניחה שככל שהעולם יהפוך ליותר משכיל, "מדעי", ורציונלי כך העולם יהפוך פחות שמרני, פחות מסורתי ופחות דתי. במילים אחרות, העולם יהפוך ליותר אירופאי.

גרבוז אפוא בעצם מתאר את תהליך החילון האירופאי, ומכאן גם ההקשר הגזעני לדבריו, למרות שאולי הוא בטוח שלא התכוון לשום עדה. ברור לנו שנישוק קמעות רווח יותר אצל לא-אירופאים. גרבוז עושה עוד שתי טעויות: הוא מניח שהדגם האירופאי הוא אוניברסלי, ושכך יהיה בכל מקום; ובהמשך לכך הוא מניח שמי שאינו מתאים עצמו לדגם הזה הוא בהכרח בבעיה.

הטעות הראשונה רווחת מאוד, למרות שלכאורה פשוט מאוד לראות שאין לה על מה להסתמך: תהליך החילון, או תהליך המודרניזציה, מתרחש בצורות שונות במקומות שונים. הדוגמא הפשוטה היא ארה"ב, שם אנשים משכילים, רציונלים ואף שוחרי מדע הם מסורתיים, שמרנים ואף דתיים. אפשר להביא דוגמאות נוספות מהודו, וכמובן מישראל. למעשה, אירופה היא כנראה היוצא מהכלל ולא הכלל בכל הנוגע לממשק בין השכלה/מדע למסורת/דת.

הטעות השנייה נובעת מהראשונה. גרבוז מעניק לדגם האירופאי מטען ערכי חיובי, וזה בסדר גמור, מותר לו לחשוב שכך ראוי. הבעיה היא שהוא לא מצליח לראות אפשרות שיהיה אדם שאינו "אירופאי" במובן הזה ושיהיה עדיין ראוי להנהגה, או אולי אפילו בן שיח לגיטימי.

ואוי לנו, לו העניין היה מסתכם בגרבוז, אפשר היה למשוך בכתפיים ולעבור הלאה. אבל כולנו יודעים שלא זה המצב. וזאת בעיה, אגב, לא רק של השמאל.

(גילוי נאות: הכותב משתטח על קברים ומחזיק מקמעות)

6 תגובות

  1. יש פה אלמנט משעשע נוסף:
    גרבוז בעצם מקבל מבלי משים את העמדה הדתית המונותאיסטית שרואה ב"עבודת אלילים" משהו נחות במיוחד. בעיני גרבוז, הדת היא נחותה, אבל "עובדי אלילים" הם נחותים יותר.

    אהבתי

  2. אני תמה האם אכן אין מתאם וסיבתיות בין השכלה מדעית או חוסר בה לאמונה או שלילת האמונה בקמעות למיניהם (מ"חמסה" ועד "השתטחות"), בהינתן שהאמונה בקמעות היא למעשה ייחוס של כוחות מטאפיסיים לעצמים פיסיים לגמרי.

    עוד אני תמה האם אכן הדתיות שמתקיימת בניחותא לצד השכלה מדעית ואחרת היא אותה הדתיות שכוללת בתוכה גם אמונה בקמעות כחלק אמוני אינהרנטי, להבדיל מהתרת קיומה מטעמים פולקלוריסטיים…

    אהבתי

  3. אני אישית לא מתחבר לביקורי קברים, אבל אני מכיר בחשיבות הלאומית של ביקורי קברים, ככתוב בבית רלבנטי לנושא מהתקוה המלאה:
    כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
    תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
    וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
    עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

    אהבתי

  4. לא ראיתי את הראיון המקושר.
    מתייחס רק לפוסט עצמו. (שנתקלתי בו באקראי)
    – "גרבוז קשר בין ענייני קברים וקמעות לבין חוסר השכלה ונחשלות חברתית", – נכון.
    – "העמדה הזאת … מניחה שככל שהעולם יהפוך ליותר משכיל, "מדעי", ורציונלי כך העולם יהפוך פחות שמרני, פחות מסורתי ופחות דתי", "במילים אחרות, העולם יהפוך ליותר אירופאי". זאת כבר התפיסה של פרסיקו, לא של גרבוז.
    לְעִנְיָן הגזענות, – זה נכון שנחשלות רווחת יותר בעדות מסויימות, נכון שיש מי שנזעק כשמציינים את זה, אבל זאת עובדה. מי שמטעמים מוסריים-כביכול מבקש להתכחש לחלק של המציאות, זו במידה לא-מבוטלת עניינו. את המציאות צריך לראות כמו שהיא.
    בהמשך פרסיקו בונה על התפיסה שהוא מייחס (לדעתי ולראייתי) לגרבוז ("הוא מניח שהדגם האירופאי הוא אוניברסלי, ושכך יהיה בכל מקום") וכך מתקדם. – זה נכון שאנשים "משכילים, רציונלים ואף שוחרי מדע" עשויים להיות "מסורתיים, שמרנים ואף דתיים", אבל גם בין הראשונים יהיו כאלה שיהיו פשוט טפשים (יהיה רלוונטי להזכיר את שלדון אדלסון? – אולי לא.) ואני לא חושב שקיים ספק שיהיו "מסורתיים, שמרנים ואף דתיים" שלא ינשקו קמיעות וישתטחו על קברים. מה שהמחבר מציין שהוא עושה נחזה להיות תעודת עניות לו עצמו.
    אני לא מטיל ספק שהרוחניות (אם כך תקראו לה) תהיה יום אחד נחלת הכלל, אבל הקמיעות וההשתטחות אינם ככלל, לכאורה, חלק לגיטימי או ממשי בגדרה. לא צריך לקבל את ההשקפה רק מפני שאני אומר, אבל גם השקפה מסוג זה קיימת, ואין ספק שאמונות-טפלות, למשל, אינן צריכות מקום בְּדָת-אמת. קיימת נחשלות גם בתוך הדת, או הנחזה או המתחזה להיות רוחי, בפרט ודווקא בתקופה שבה היא רחוקה מהקונצנזוס כבימים אלה, ונטייתי להניח שגם אם גרבוז אינו נוטה להתעמק בַּתְחוּם או להתעניין בו הרי שגם-אם-לא-במודע לכך כוונתו. אין ספק, – לראייתי – שקיימים רכיבים גם בתוך הדת שגרבוז לא היה נוטה כלל לראות באור שלילי.

    – "הבעיה היא שהוא לא מצליח לראות אפשרות שיהיה אדם שאינו 'אירופאי' במובן הזה ושיהיה עדיין ראוי להנהגה, או אולי אפילו בן שיח לגיטימי", – זה כבר ענין אחר, וחמור יותר, כאן מוּצָּאִים דבריו מהקשרם וּמוּבָאִים בשינוי-פרופורציה (ככל שעולה משנתקלתי בו בתקשורת, לא הרבה אמנם) מְעַוֵות. זה ממש לא נכון. ההתייחסות לנישוק-הקמעות וההשטחות-על-קברים הובאה במסגרת התייחסות לשורה של תופעות שברור לי למדי שגם תומר פרסיקו יראה אותן באור שלילי. אם אין הדברים מתמצים אלא בשני אלה, אני בטוח למדי שֶׁלַנוֹאֵם הידוע לא תהיה בעיה עם זה, ושהוא יאמר שיהיה להם לבריאות, או משהוא דומה, – זו הגישה.

    עד כאן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s