בעניין ההצעה להקים 'חיל דת' נחשפו לראשונה חילוקי דעות מהותיים בין בן גוריון לנציגים הדתיים [בממשלה]. בן גוריון, שהתנגד להקמת חיל דת, הסביר זאת בכך שהוא לא רואה ברבנות הצבאית מסגרת דתית לאופיו של הצבא בכללותו, אלא אך ורק מסגרת טכנית להסדרת ענייני הדת. הוא הצהיר כי הוא התחייב "לשמור על כשרות, על שבת, אך לא על הצביון הדתי של הצבא. […] לא נבטיח הווי דתי בצבא, לא נמנה אנשים שיצוו בכוח הסמכות שבידם לעשות זאת".
עמ' 40 בספר החדש 'בפקודת הרבנות: התפתחותה של הרבנות הצבאית בישראל', מאות אהרון קמפינסקי (הוצאת כרמל). הרבה הרבה לפני שמישהו חשב על אדם ושמו אביחי רונצקי.
ראשי ממשלה ושאר מיני מלחכי פנכה שעינם נעצו בכסא הנכסף: כח הון ושלטון, הצליחו להפוך את הדת קרדום לחפור בו והפכו את חיינו למוגבלים מכח המסגרות הדתיות המומצאות חדשות לבקרים.
וכדי שלא תהיה כל טעות זו איננה יהדות אלא יציר כפיהם ופרי מעלליהם של "נציגי אלהים" כהיכול עלי אדמות .
מתי יקום, מי וינתץ את מולך הדת
אהבתיאהבתי