כנס על דת במרחב הציבורי וזכויות אדם

10896849_10152645116854065_8727670348133602806_n

אתמול השתתפתי ביום עיון בעניין הדת במרחב הציבורי וזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים. הדוברת בתמונה לעיל היא פרופ' איילת שחר מאוניברסיטת טורונטו, על יחסי קבוצות מיעוט דתיות והמרחב הציבורי. שחר מביאה לדוגמא את החוקה של קנדה, בה סעיף 27 עומד על מחוייבותה של קנדה לרב-תרבותיות (ובהקשר כאן המשמעות היא כיבוד מנהגיהן הדתיים של קבוצות מיעוט), וסעיף 28 עומד על מחוייבותה של קנדה לשוויון מגדרי. מה עושים במקרה שיש התנגשות בין השניים, שהרי מיעוטים דתיים רבים מפלים כנגד נשים.

שחר לקחה דוגמא מפולמוס ישראלי, זה שנוגע לבקשתם של חרדים ללמוד במכללות אקדמיות שמותאמות לדרישותיהם, כאשר דרישה אחת כזו היא הדרה של נשים ממשרות הוראה לגברים. על פי שחר, *אם נתעלם לרגע מההבדלים הגדולים בין קנדה לישראל*, החוקה הקנדית לא תתיר דבר שכזה, מפני שהוא פוגע ישירות במחוייבות לשוויון מגדרי. המחוייבות לרב-תרבותיות תחייב את המכללות להגיש אוכל כשר ולהתחשב בדרכים שונות (לדוגמא, בקנדה נפסק שילד סיקי יכול להביא את הסכין הטקסית שסיקים נושאים בכל זמן כחובה דתית, למרות שבית הספר שלו אוסר על הכנסת כלי נשק לתחומו), אבל לא בצורה שפוגעת במחוייבות לשוויון. על פי שחר בכל מקרה בכניסה למרחב הציבורי מחייבת את קבוצת המיעווט הדתית גם לשינויים מבחינתה – לא רק הרוב אלא גם המיעוט משתנה – והוראת נשים תהיה שינוי שכזה.

20141231_150205

עוד בקטנה מהכנס הבינלאומי על דת במרחב הציבורי וזכויות אדם אתמול במרכז האקדמי למשפט ועסקים. במרכז התמונה, מימין לשמאל, גילה סטופלר (משם), דני סטטמן (אונ' חיפה), אדם שינר (המרכז הבינתחומי הרצליה) וגדעון ספיר (אונ' בר אילן). סטטמן וספיר הוציאו לאחרונה את הספר "דת ומדינה בישראל" (שאם רק יהיה לי זמן אכתוב עליו), ומציגים בו, וגם בהרצאתם שם, גישה מעניינת לגבי הזכות לחופש פולחן וחופש דת.

הגישה שלהם היא יותר "אובייקטיביסטית" מאשר "סובייקטיביסטית", דהיינו מתחשבת במימדים האובייקטיבים של הדת (מנהגים, חוקים, דוגמא אמונית) ופחות במימדים הסובייקטיבים של המאמין (תחושתו האישית, רצונו הפרטי וכו'). על פי הגישה הזאת המשפט יתחשב באדם הדתי כמעט רק כאשר החוק פוגע בחובה מסורתית של הדת.

כך למשל, המדינה (לא רק ישראל) תתחשב ביהודי דתי שמעוניין לא לעבוד בשבת ותכריח את המעסיק שלו לתת לו יום חופש. מצד שני, המדינה לאו דווקא תתחשב ביהודי דתי שמעוניין לקבל חופש מהעבודה ביום הילולת הצדיק מזעוויהל, מפני שאין חובה הלכתית לחגוג את הילולתו. כמו כן, המדינה על פי הגישה הזאת תתחשב הרבה יותר בשומרי מצוות מאשר במסורתיים, משום שהיא תחשוב שרצונו של המסורתי לאכול כשר (כאשר הוא בד בבד נוסע למשחק כדורגל בשבת) אינו "חזק" מספיק, שזה לא מרכיב עמוק מספיק של הוויתו הדתית.

אם לקחת את הדברים לאקטואליה (ועל דוגמא זו בדיוק דובר בכנס – כך לפחות חושב סטטמן, וספיר סייג את הדברים), המדינה לא תתחשב ביהודים שמעוניינים להתפלל על הר הבית, משום שזו אינה חובה הלכתית, ולכן צורת הפולחן הזאת לא נהנית מהגנת חופש הדת.

עלי לומר שאני הקטן חולק על דרכם כאן. לדעתי הדרך ה"אובייקטיביסטית" לפרשנות חופש הדת מפספסת את היסוד שעליו למעשה מבוסס חופש הדת, שהוא חלק מחופש המצפון: היסוד הסובייקטיבי. השאלה לדעתי אינה מה חובה או לא על פי ההלכה, אלא מה חשוב לאדם הספציפי, מה מהווה מרכיב יסודי בזהותו ובחייו הדתיים. יאמרו המתנגדים לכך: הרי כל אדם יכול לטעון שהכי חשוב לו כל דבר שבעולם! אין לדבר סוף! זה נכון, אבל (כפי שגם אמר אדם שינר בכנס) שופטים דנים בכל יום בדילמות של כנות וחוסר כנות מצד העותרים לבית המשפט, וגם כאן יהיו חייבים להשתמש בכושר השיפוט שלהם כדי להחליט מתי האדם כן ומתי אינו.

2 תגובות

  1. נראה לי גם שקביעה "אובייקטיבית" לגבי הלכות דת יוצרת מצב שבו על המדינה לקבע את אותן הלכות בחוק, או בכל אופן לבחור בעצמה אילו הלכות חשובות יותר מאחרות. חוץ מזה שזו התערבות בוטה, לדעתי, של המדינה בענייני דת, הדבר גם מקשה על התפתחות ושינוי אורגניים של אותה דת.

    אהבתי

  2. " המדינה לא תתחשב ביהודים שמעוניינים להתפלל על הר הבית, משום שזו אינה חובה הלכתית " – מה עם מצוות ראייה? ומורא מקדש? אלה מצוות עשה מהתורה ("לשכנו תדרשו ובאת שמה" וכו'). לדעת חלק גדול מהפוסקים הם גם לא בטלו עם חורבן הבית.

    עד כמה שהבנתי משגת, האוסרים לעלות חוששים מאיסורי כרת והולכים על פי העיקרון שעדיף שב ואל תעשה, אבל לא בהכרח סוברים שאין מצוות עשה בעלייה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s