הממשלה העבירה את ההחלטה שמאפשרת הקמת בתי דין חדשים לגיור. כמה דברים קצרים על זה:
1. כל ביזור של הכוח שיש לרבנות הראשית הוא חיובי. הגוף המסואב הזה, שאיבד אפילו את אמון שומרי המצוות, מאבד אט אט מכוחו, ועל כך יש לשמוח.
2. לא מהפכה ולא נעלי שבת. חלקים גדולים מציבור העולים שאינם נחשבים יהודים פשוט לא מעוניינים להתגייר. גם מבין אלה שכן, השאלה היא עד כמה יקלו על ההליך, ועד כמה יתעקשו על קיום מצוות אחריו. כמובן שדרישה לקיים מצוות תהרוג את הסיפור עוד לפני שהתחיל.
3. בחוק המקורי לא היה דבר על רפורמים וקונסרבטיבים – זה ספין. התנועות הלא-אורתודוקסיות דווקא ביקשו בברור שהעניין יעבור בהחלטת ממשלה ולא בחוק, משום שחוק יכול לעצור את ההישגים בתחום הגיור שהעניק להם בית המשפט העליון, שבאין חוק איפשר להם לגייר בתנאים מסויימים.
4. הרבנים הראשיים נותרו החותמת האחרונה על כל תעודת גיור, אולם זה לא באמת משנה. קשה להאמין שיובאו לפניהם תעודות מבית דין של רבנים ישראלים אורתודוקסים והם יחליטו לא לאשר. הסקנדל שיתפתח מזה יהיה עצום, ומעמדם יהיה בסכנה. כלומר, הם יהיו חותמת גומי (בדיוק כפי שהם עצמם אמרו).
5. ואפרופו, הציטוטים בצילום הם של הרבנים הראשיים, מלפני חמישה ימים בלבד. אז קבעו הרבנים הראשיים ש"הצעת הממשלה חמורה לא פחות מהחוק". אם כך, אני בטוח שברגעים אלה הם משלימים עם הגזרה ומגישים את מכתבי ההתפטרות שלהם. הרי לא יעלה על הדעת שהם יסכימו לעבור על איסורי הלכה מפורשים, נכון? לא יעלה על הדעת שהם יתנו יד ללא פחות מאשר "איום על שלמות עם ישראל", נכון? ודאי שלא. אני בטוח שיש להם עקרונות מוצקים שהם לעולם לא יוותרו עליהם, בוודאי בכל הנוגע להלכה ולשלמות העם. נכון?
מינים 
"השאלה היא עד כמה יקלו על ההליך, ועד כמה יתעקשו על קיום מצוות אחריו".
זו לא שאלה.
ברור שיתעקשו על קבלת מצוות. הרי זה תנאי יסוד בהלכות גירות.
אהבתיאהבתי
ממתי בדיוק זה "תנאי יסוד בהלכות גרות"? בערך מאמצע המאה ה-20. אתה מוזמן לעיין בתשובות ופסקים מלפני כן, ותופתע (כנראה) לגלות שהתנאי ההלכתי של "קבלת עול מצוות" הובן בדרך שונה מאוד והדרך בה הוא מובן כיום. מה שתמצא בפסקים ותשובות הוא, שהתעקשות על קיום מצוות בדיעבד, אם נעשתה, נעשתה כדי להציל אישה מעגינות או ילדים מממזרות (אם הבעל שהתגייר לא נחשב באמת יהודי אז לא היו נישואין וכו'). לא השתמשו בזה כ"כלל" יסוד, ופעמים רבות – כדי להציל ולעזור לאנשים – התעלמו ממנו ועקפו אותו במכוון (או פשוט הבינו אותו באופן שונה ממה ש"מוכרים" עכשיו.
ככלל, בענייני הלכה כדאי מאוד לבדוק את המקורות בעצמך ולא לתת למיני נאראטיבים וספינים פוליטיים-תקשורתיים לעצב את עמדתך. להשכלה כללית בנושא הגיור, מומלץ לקרוא את ספרו של הרב אמסלם (למי שזה חשוב לו – יש לו הסכמות מהרב עובדיה ומעוד רבנים שיודעים דבר או שניים בהלכה).
אהבתיאהבתי
ךתמר, טעות בידך. אם קרית לא שנית, ואם שנית לא שילשת.
הלכה קדומה היא שהבא להתגייר ואמר שאינו מקבל על עצמו אפילו מצווה קלה, אין מגיירים אותו.
והעלמת עין מכוונת כשכוונתו המתגייר לקבל מצוות מוטלת בספק גדול, אינה אלא ביזוי ההלכה.
הוא לא חייב להתגייר בכלל. אם הוא רוצה להתגייר שיעשה זאת ברצינות. איזו צחוק מההלכה זה יהיה אם יקבלו בסיטונאות גרים שכוונתם אינה להצטרף לדת היהודית?
אהבתיאהבתי
לא, הטעות היא בידך, ועיין שוב בדבריי לעיל.
יש הבדל משמעותי ביותר (שנשכח מעט בעשרות השנים האחרונות ואכמ"ל) בין הלכות "עקרוניות" ובין פסיקות שנעשו במציאות עצמה (כפי שניתן לראות בשו"תים למשל). המציאות ההיסטורית מראה שמעולם לא השתמשו בהלכות ה"עקרוניות" האלה (שאינך מדייק בהן, אבל לענייננו זה לא ממש משנה), זולת במקרים בהם ביטול הגיור או הימנעות ממנו אפשרה הקלה משמעותית בתחום אחר (למשל בנוגע לעגינות וממזרות). בשאר המקרים, רבנים ופוסקים התעלמו מהן או שמצאו דרכים יצירתיות לעקוף אותן.
הסיבה היחידה שיכולה לגרום להיווצרות "גרים בסיטונאות שכוונתם אינה להצטרף לדת היהודית" היא אוטומטיות מתן האזרחות במדינת ישראל למוגדרים "יהודים". אם אתה רוצה לתקן זאת, אתה מוזמן לשנות את חוק השבות (אני אצביע בעד, אגב). בכל מקרה, גם היום, ואפילו (למי שזקוק למילה זו כאן, ולאחרים אציע דווקא: ועל אחת כמה וכמה..) בגיורים קונסרבטיביים ורפורמיים – מי שאינו רוצה להצטרף לעם היהודי ולדתו לא מתגייר. דוק ושכח.
אהבתיאהבתי
קלעת לסיבה לגיורים המוניים.
האם לשנות את חוק השבות? את בעד, וגם אני בעד. מאז ומעולם תמכתי בהחלת חוק השבות על יהודים בלבד ולא על כל בני משפחותיהם לדורותיהם.
אך מה אעשה ודעתי לא התקבלה? האם מפני כך אהפוך את מעשי הגיור לקרקס נלעג של העלמת עין בקריצה?
לא. מי שלא רוצה להקבל על עצמו את המחויבות הדתית- לא צריך, אף אחד לא מחייב אותו להתגייר. אבל אינך יכול לאחוז את החבל משתי קצותיו גם להיצטרף לדת היהודית וגם לא להצטרף בעת ובעונה אחת.
אהבתיאהבתי
בס"ד
ועדיין יש פה התעלמות גורפת מעניין מהותי: מה אומרת הצעת החוק? לא מה אומרים חכמים על הצעת החוק. האם החוק ישאר נאמן להלכה גם אם בדוחק או שיהיה פה רק עניין של מראית עין?
אסור לשכוח שלאורך ההסטוריה לא הייתה רבנות ראשית והסמכויות היו מבוזרות בכל העולם היהודי ואין בית דין אחד רשאי לבטל החלטה של בית דין אחר, ראו עניין גיור לחומרה של הקראים.
אהבתיאהבתי