בתום דיון שקיימה בשטרסבורג האסיפה הפרלמנטרית של הארגון הבינלאומי, שבו מיוצגות רוב מדינות אירופה – נקבע ברוב מוחץ, כי ברית המילה ו"מילת נשים" אסורות, אלא אם הילד או הילדה כבר עברו את גיל 15 ונתנו את הסכמתם לכך.
נתחיל בעיקר: האם ברית מילה מסבה נזק תמידי לאיבר המין של הזכר? אני סבור שכן. האם הנזק הזה מצדיק את איסורה? לדעתי לא.
לפרטים: ברית מילה נעשית ללא הסכמת התינוק, כפי שדברים רבים נעשים ללא הסכמתו: הוא מקבל אוכל מסויים ולא אחר, חי במקום מסויים ולא אחר, לומד שפה מסויימת ולא אחרת, נשלח לגן/בית ספר מסויים ולא אחר, ומקבל חינוך מסויים ולא אחר. אגב, שימו לב שיש הורים שמחנכים את ילדיהם שקיים אלוהים / בנו היחיד הצלוב / עמו היחיד הסגולי / הבתולה הקדושה / מטריאליזם דיאלקטי / היד הנעלמה / יקום אינסופי וחסר משמעות.
כל הדברים המנויים לעיל, שנעשים ללא כל הסכמה של התינוק או הילד, מעצבים את חייו בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר הערלה שנמצאת או לא נמצאת על איבר מינו. גם אם נחשוב שהסרת הערלה מסבה לא נזק קל אלא נזק חמור לאיבר המין (ואין כל ראיות רפואיות לכך), הרי שהנזק שבחינוך גרוע לנפש גדול הרבה יותר. ולא, חינוך הוא דבר בלתי הפיך, בדיוק כמו למידת שפה, או ילדות באופן כללי. מה שנתנו לנו הורינו יילך איתנו עד סוף חיינו. לכן אין שום הגיון באיסור בחוק על ברית מילה, אלא אם כן אנחנו מתכוונים גם לאסור על חינוך לאמונות או ערכים שלא נראים לנו.
ואגב, אין כאן לדעתי שום אנטישמיות – ההתלהבות שבה משרבבים את העניין הזה לכל מקום היא פתטית. המניע הוא אחר לחלוטין. יש כאן רגישות מוסרית מאוד גבוהה (שאפשר לראות אותה גם בהתגברות הצמחונות והטבעונות) יחד עם נטייה אנטי-דתית, אנטיתאיסטית, שרווחת באירופה של ימינו, ולסיום מעט בלבול. רוח הנאורות (בסגנונה הצרפתי) חוזרת, ומבקשת ומבקשת לנקות את הארץ מסממני דת, ומתמקדת במעשים ומלבושים כי זה הרבה יותר קל מאשר לאסור על אמונות. כדאי לבדוק האם אוסרים על הורים גם לחורר את אוזני ואפי בניהם ובנותיהם או לקעקע על גופם. אם אין חוקים נגד זה, סימן שמה שמעצבן את האסיפה הפרלמנטרית הוא לא הנזק לגוף, אלא המניע לנזק, שהוא אמונה דתית. מדובר, לכן, בניסיון לפגוע בחופש הדת של תושבי אירופה.
אבל רגע, האם אין דברים שנאסור למרות שהאיסור עליהם יפגע בחופש הדת? ודאי שכן. למשל, מילת נשים. ולמה? כי על פי רוב מדובר בנזק הרבה (אבל הרבה) יותר חמור לאיבר המין, וחשוב יותר, הקונטקסט הוא שונה לחלוטין: במילת גברים מדובר בקבלה של הילד אל תוך הקהילה, בתוספת לכבודו ובהעלאתו ברמת החשיבות החברתית. במילת נשים מדובר בחלק ממכלול אמצעים לדכא ולשלוט באישה ובגופה, בפיחות בכבודה ובהורדתה ברמת החשיבות החברתית.
שימו לב גם ש"רבים מהצירים תמכו בתיקון החוק כך שלא יכלול אזכור של 'הזכויות הדתיות של הורים ומשפחות'." נדמה לי שזה אכן העניין. הניסיון למחוק את ההכרה בזכויות הדתיות של האזרחים. אבל יש לכולנו זכויות דתיות, כמו שיש לנו זכויות להחזיק בכל אידיאולוגיה שנחפוץ – או לא להחזיק בשום אמונה או אידיאולוגיה. הדת או חוסר הדת שלנו מהווים חלק מהותי, לוז ולב של הזהות שלנו, ועליהם להישאר נחלתנו הבלעדית והחופשית. כפייה אנטי-דתית, כמו כפייה דתית, מסוכנת עבור זכויות האדם הבסיסיות ביותר, ואסור שתתרחש.
(גילוי נאות: הכותב הינו נימול)
מינים 
גיגול קצר מעלה שבארה"ב יש איסורים על קעקועים / פירסינג בילדים (לפחות בחלק מן המדינות). גם באנגליה ובחלק מאירופה. ראה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Legal_status_of_tattooing_in_the_European_Union
אהבתיאהבתי
יש הרבה חילונים בארץ שהיו שמחים להימנע מברית מילה לילדים שלהם אבל חוששים מההשלכות החברתיות של זה.
אהבתיאהבתי
אכן השוואתך נכונה – ברית מילה כמו קעקוע, כמו פירסינג – אך יותר מזה – ברית מילה הוא ניתוח לכל דבר ועניין. לא מדובר בחינוך שאמנם משאיר את טעמו לעד, אך ניתן ללכת בכיוון שונה (זאת אני כותבת כדתל"שית), אלא מדובר בהטלת מום ופגיעה פיסית בחסר ישע. כאן צריך לשים את הגבול. כמו שיש לאסור על גרימת כוויה לתינוק, כמו שיש לאסור מעשים מגונים בתינוק – לא משנה איזה אל פעולות אלו משרתות, כך יש לאסור את ברית המילה.
יוצא מכך שברית מילה היא-היא כפיה דתית על אדם שאין לו את הכלים עדיין להתנגד לכך. יחד עם זאת, אני מסכימה לגבי ההבחנה בין ברית מילה לגברים ולנשים.
לסיום, גם אם דעותנו חלוקות רוצה להגיד תודה רבה על בלוג משובח ומעניין!
אהבתיאהבתי
אוסיף כאן דברים שכתבתי בפייס:
אני רוצה להתייחס שוב לעניין ברית המילה. כתבתי משהו מזה בתגובה לסטטוס המקורי (https://www.facebook.com/tomer.persico/posts/10151730531769065), ואני רוצה להרחיב את זה ואולי להסביר את זה גם לעצמי. בואו נראה: הבעיה בברית המילה אינה הנזק לגוף התינוק. זה לא העניין, מפני שאותם אנשים המבקשים לאסור על ברית המילה יעמדו, ואולי אף בתקיפות, על זכותו של כל מבוגר לבצע בעצמו ברית מילה (או ניתוח לשינוי מין, או ניתוח פלסטי וכו'). הבעיה היא שברית המילה נעשית ללא הסכמתו וללא בחירתו החופשית של התינוק.
וזאת בהחלט בעיה. למה זאת בעיה? למה ההסכמה והבחירה החופשית הן דבר חשוב? שאלה שאלתית, לא? למה הבחירה החופשית מקבלת כמעט מעמד של קדושה בעינינו, עד שכל מני ליברלים וליברטנים יעמדו על זכותם של זרים מוחלטים לעשות סמים או למכור את גופם לזנות ולו בתנאי שהם בחרו בכך? נדמה לי שהיא כל כך חשובה לנו מפני שבחירה חופשית, האוטונומיה שלנו, השימוש שלנו בכוח הרצון, החופש שלנו להכריע כך או אחרת – כל אלה הם מהדברים המהותיים שמגדירים אותנו, שמכוננים את הזהות שלנו, ואת הכבוד העצמי שלנו.
במילים אחרות, אחד ממקורות הזהות העצמית שלנו כיום הוא הרצון החופשי שלנו, ולכן הוא נחשב כמעט מקודש, עד כדי כך שאנחנו מוכנים לוותר על ערכים שחשובים לנו, וגם להרגיש לא נעים, ובלבד שהזולת יוכל לבטא את רצונו החופשי (עד גבול מסוים כמובן).
עכשיו, הנה משהו מעניין: עבור אנשים רבים, גם בזמננו, אמונות דתיות, מסורות דתיות, והחופש לבחור בהן ולפעול על פיהן, גם הם מהדברים שמגדירים אותם, את זהותם ואת הכבוד העצמי שלהם. האמונה הדתית של פלוני היא מהיסודות המהותיים של חיי הנפש שלו. לכן הוא או היא מאוד רוצים שיאפשרו לו לחיות על פיה ולבטא אותה. לכן הוא או היא מוכנים לפעמים גם למות עבורה. זה לא חדש, אבל מה שחדש בתקופה שלנו הוא שהדמוקרטיה הליברלית *מכירה* בחשיבות של האמונה או חוסר האמונה הדתית, ולכן מתעקשת שיהיה חופש דת בתחומה: שכל אחד יוכל להאמין ולבטא את אמונותיו – או את חוסר אמונותיו. שלא תהיה כפייה דתית, או כפייה אידיאולוגית.
כלומר, בדיוק בגלל שהאמונות הדתיות שלנו – או האתאיסטיות שלנו – הן חלק כל כך חשוב ממה שמגדיר אותנו, חופש דת כל כך חשוב לנו, ומוגן על ידי הדמוקרטיה הליברלית.
נחזור לעניין המילה. כאשר אנחנו ניגשים לנושא, לא יהיה נכון להציב חופש בחירה מצד אחד, ופגיעה גופנית חסרת הצדקה מצד שני. במקרה כזה ברור שנבחר בחופש בחירה ונאסור על הפגיעה הגופנית, גם אם היא זניחה. אבל אנחנו חייבים להיכנס לרגע לראש של שומרי המסורת. אם ניקח את אמונתם ברצינות כפי שהם לוקחים אותה, וחובה עלינו לעשות כן, נבין שיש לנו בשני הצדדים ערכים חשובים מאוד: מצד אחד, החופש לבחור, שנשלל מהתינוק. מצד שני, זהות דתית וזהות קהילתית, שניתנת לו ושמתאפשרת להוריו. זה חלק מהחבילה שההורים רוצים לתת לו, לחנך אותו על פיה. זה חלק מהיסודות של הזהות שלהם, ושל הכבוד העצמי שלהם. כלומר, אם נבין את זה כך, שני הצדדים של המשוואה הזאת נושאים מטען ערכי שחשוב לנו – לכולנו – לשמור עליו.
ועכשיו צריך להכריע. אילו הפגיעה הפיזית בתינוק היתה קשה, או שההקשר החברתי/ערכי היה דכאני ומשפיל (את מה מדכא ומשפיל? את אותו כבוד האדם שאנחנו מנסים לשמור עליו! את אותו כבוד האדם שלמענו אנחנו גם מגינים על חופש הבחירה!), אז הייתי חושב שיש הצדקה לאסור את הפעולה, גם תוך שלילת הזכות של ההורים לחופש דת. האם זה המצב? לדעתי לא. אני לא חושב שברית מילה היא עניין בלתי-בעייתי, *ממש לא*. אבל לדעתי בסופו של דבר אפשר לומר שהפגיעה כאן היא מצומצמת, וההקשר לא דכאני, ולכן אני חושב שאין הצדקה, בשם חופש הבחירה, לאסור את הפעולה, שמבטאת יסוד חשוב כל כך בחייהם של מי שמאמינים בערכה הדתי.
ושוב: אין טעם לצעוק שאין אלוהים. אנחנו לא נחליט בשביל אחרים במה להאמין. אנחנו דווקא ניתן להם את החופש להאמין במה שהם רוצים, ולשמור איזה מסורת שהם רוצים, בגבולות מסוימים כמובן, שלא נפרט כרגע. ואנחנו גם נבקש שבשם האמונה שלהם או המסורת שלהם לא יצומצם חופש הבחירה שלנו, ולא תיפגענה האמונות או יפגעו הערכים שהם היסודות של השקפת עולמנו וכבודנו העצמי. לא ככה?
(שימו לב: כל הנאמר לעיל הוא ביקורת על חוק אפשרי, שעדיין אינו קיים, שאוסר ברית מילה. אין לי שום דבר נגד אנשים שמנסים לשכנע לא לבצע את הפעולה, וממילא גם אין לי מה לומר בגנות אנשים שלא מעוניינים לבצעה. אני מדבר כאן רק על זכותם של מי שכן רוצים, מתוך שיקולים מסורתיים (ולא סדיזם, obviously), לבצעה.)
אהבתיאהבתי
כתבת הרבה אבל לעיקר לא הגעת.
"ניתן להם את החופש להאמין במה שהם רוצים, ולשמור איזה מסורת שהם רוצים, בגבולות מסוימים כמובן, שלא נפרט כרגע"
אבל זה בדיוק עצם העניין – מה הם הגבולות האלה. הגבולות האלו לא גזירים לוגית. האם הפגיעה בתינוק קשה? זה כמובן תלוי את מי אתה שואל ועל זה הדיון. יש שחושבים שהיא מספיק קשה על מנת לאסור אותה. אין ספק שהטלת מום (אם כי לא גדול) קשה הרבה יותר מהתזת מים.
אהבתיאהבתי
נכון, זאת בין השאר השאלה. כמי שנימול אני יכול לומר לך מעדות אישית שהפגיעה אינה קשה.
אהבתיאהבתי
אישית, אני מסכים איתך. זה לא נורא. אולי לא הייתי עושה את זה לבני אבל בוודאי שלא הייתי אוסר בחוק. רק שזה טיעון חלש. הרבה אנשים מעידים שסטירה שהם חטפו מהוריהם מדי פעם גם היא לא נוראית, ובכל זאת היום אנו רגישים יותר ואלימות היא אסורה לגמרי.
אהבתיאהבתי
עידן, אתה מתעלם לחלוטין מההקשר. סטירה היא סוג טיפשי של ניסיון לחנך. במקרה הרע היא סתם אלימות. מילה היא טקס דתי בעל חשיבות תרבותית וערכית אדירה עבור מבצעיה. הרי זה בדיוק מה שניסיתי להבהיר בתגובה הארוכה שכתבתי.
אהבתיאהבתי
אתה יודע מה, שכנעת אותי. יש פה אנטי תאיזים. טקס דתי הוא פשוט לא טיעון מקובל ואין לו ערך בסביבה שהיא ברובה המכריע כבר אינה דתית. זה אמנם אומר שהדת, לפחות באירופה, תצטרך להתרגל לחיות בסביבה יותר ויותר עויינת לה.
אהבתיאהבתי
ומה שאני מנסה לומר הוא שבכך אירופה מתכחשת לשורשיה. לא שורשיה הדתיים, אלא שורשיה הדקמורטים, שכן היא קמה כדמוקרטיה בין השאר כדי לאפשר לאמונות דתיות שונות לחיות זו לצד זו. הפלורליזם הדתי היה מאבני הבניין שלה. התהליך לכן מעניין ומשמעותי מאוד.
אהבתיאהבתי
נכון שמציון תצא תורה, ועוד מעט יצטופפו הגויים תחת דבר השם – אבל לא כל דבר קשור ליהודים. נראה שמה שמניע את החוק הוא לא אנטיתאיסטיות, אלא אנטי מוסלמיות. יהודים הם מיעוט בלתי מורגש באירופה.
אני חושב שנכון יותר לראות את זה, לא כתחיית הנאורות, אלא כתגובה למה שנראה לאירופאים כהשתלטות עויינת. הנה מגיעים הברברים הללו ולא רק שהם מסרבים לאמץ את התרבות האירופית הגבוהה אלא דבקים הם גם דבקים בדת הפרימיטיבית שלהם.
אגב, גם לגבי חינוך, המדינה מגבילה מאוד את זכויות ההורים, קרי חוק חינוך חובה.
אהבתיאהבתי
המדינה רק דורשת שיהיה חינוך כלשהו. היא לא מתערבת בתוכן הרוחני של החינוך (אין מניעה לחנך אנשים להקדיש את חייהם לדת מסוימת למרות שבעיני אם מסתכלים בהשקפה אתאיסטית זה נזק הרבה יותר חמור)
אהבתיאהבתי
מהי בדיוק מועצת אירופה ומהי בדיוק המשמעות המעשית של ההכרזה?
אהבתיאהבתי
אין לה משמעות מעשית. קרא בלינק.
אהבתיאהבתי
לדעתי אין כאן ניסיון להעלים סממנים דתיים מהמרחב הציבורי, אלא עניין אחר במהותו:
א', ברוב רחובות אירופה, רוב הזמן, איברי מינם של גברים אינם חשופים או נראים בציבור.
ב', אין כאן איסור על ברית מילה או הליך body modification אחר מסיבות דתיות – יש כאן רק דרישה לחכות עם ההליך עד אשר האינדיוידואל בוגר מספיק בשביל לקבל החלטה שכזו בנוגע לגוף שלו בעצמו.
ג', וכאן גם ההבדל בין חינוך או מסרים שילד מקבל בצורה פאסיבית מהוריו וסביבתו לבין תהליכים פולשניים בגופו. זה נכון שיש הרבה דברים בתקופת הילדות שמעצבים את הילד מהותית ועם זאת אין לו יכולת בחירה לגביהם. אבל זו לא סיבה לאפשר משהו שלילד כן יכולה להיות בחירה לגביו. בדיוק כמו קעקועים, עגילים, סקאריפיקציה, הרחבות ועוד.
מהכיוון היהודי, שאני לא בקיא בו, האם יש בעיה אם תתבצע ברית מילה בגיל מאוחר משמונה ימים?
האם ילד שלא נימול בגיל שבוע ויום, אלא, נגיד, בגיל 15, או 18, לא יוכל להתקבל לקהילה למרות פיסת עור על פינו?
אהבתיאהבתי
נראה לי,שאילו הייתה מצוות מילה בנצרות, חברי האספה היו מגיעים להחלטה אחרת, ולא היו מעלים על דעתם לצאת בהצהרה כזו.
ואם אני צודק, הרי שלא מדובר בסתם הלך רוח אנטי-דתי אלא בכיוון אנטי לדתות מסוימות מאוד.
אהבתיאהבתי
תומר, לא רק שזה לא עושה נזק זה בריא ויכול למנוע מחלות. עד שאפילו באפריקה החלו לעשות את זה:
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/389/395.html
אהבתיאהבתי
יש דיון רפואי די מתמשך, עם תנודות לכאן ולכאן בנוגע לבריאות של ההליך.
בכל מקרה הוכח באופן חד משמעי שזה פוגע מאוד ברגישות האיבר ובהנאה באקטים מיניים.
בכל מקרה העניין של הפחתת הסיכוי להדבק באיידס, שהוא הסיבה שברית מילה הפכה לפופולרית באפריקה, הוא לא "בריא", וכמובן שגם אינו הדרך המוצלחת ביותר למנוע הדבקות.
הרבה פחות פולשני, יותר בטוח, מבטיח הגנה יותר טובה פי אלף מאיידס ובלי תופעות לואי כמו אובדן אחוזים נכבדים מהתחושה בפין ומשיכת עור מאזור הערווה כדי לפצות על העור שנחתך (ובתהליך כיסוי "גזע" הפין בשיער ערווה) הוא פשוט שימוש בקונדום.
אהבתיאהבתי
לא רק איידס:
"הסרת העורלה, מונעת הידבקות במחלות מין ובעיקר איידס. בלי קשר ליהדות יש לכך אספקט רפואי חשוב, זה הוכח על ידי ארגון הבריאות העולמי ולהם אין אינטרס הקשור ליהדות. המילה מונעת מחלות מין וזיהומים למיניהם, נוכחות חיידקים במקום, זיהומים בדרכי השתן. מבחינה בריאותית המילה היא טובה ומומלצת".
אהבתיאהבתי
כן, אבל הסיבה שזה מונע את ההדבקות הזו היא בגלל שבמקום הרקמה הטבעית, שנחשבת רקמה מעט "רירית", בדומה לרקמות הואגינה אצל נשים, נוצרת רקמת צלקת יבשה.
שמירה על תנאי היגיינה בסיסיים מונעת נוכחות חיידקים והווצרות זיהומים, ושימוש בקונדום מונע הדבקות במחלות מין בעוד שברית מילה רק מקטינה את הסיכויים להדבקות.
להגיד שהמילה מונעת את הדברים האלה או מקטינה את הסיכוי ללקות בהם זה נכון, אבל זה דומה ללהגיד שצילוק עור הפנים של ילדים בברזל מלובן מונע את הצורך להתגלח בעתיד.
אני יכול להבין למה טיפול כזה יהיה מוצדק בתנאים של אפריקה, אבל בעולם המערבי הייתרונות האלה אינם רלוונטים.
אהבתיאהבתי
השחתת הפין בניתוח החובבני של ברית מילה הינו מנהג פרימיטיבי וברברי, שמאפיין את הערבים המוסלמים, הבדואים ושבטים פרימיטיביים ביבשת השחורה. מנהג זה נועד לדכא את תשוקתו המינית של הגבר, כדי שלא ישחית זרע לבטלה, דהיינו, שלא יאונן, כמצוות החרדים ההזויה. העורלה אינה סרח עור מיותר אלא מנגנון תנועתי מופלא, שנע למעלה ולמטה בעת הזיקפה,כמו בוכנה. תנועות אלה מענגות את הגבר ומסייעות לאישה להנות ממשגל נטול כאבים וצריבות . העורלה מכילה אלפי קצות עצבים שנועדו לענג את הגבר בעת המגע המיני/האוננות, כשם שהדגדגן מענג את האישה גם בלא חדירה. כריתת העורלה = כריתת הדגדגן. גברים שכרתו את העורלה בגיל מבוגר מעידים על ירידה חדה בתשוקה המינית. כשיש ערלה, האישה אינה חשה בכאבים כאשר הפין גדול וקשיח. כמו כן כאשר הפין קטן, התנועות המופלאות של העורלה מאפילות על הגודל. במקרא נכתב: "ומלתם את עורלת לבבכם", דהיינו, יש להסיר את הרוע מהלב ולא רקמה בריאה מגופו של תינוק חסר ישע, ללא הסכמתו. לא בכדי מצוות המילה כלל אינה מופיעה בעשרת הדברות.
ברית מילה היא התעללות בחסר ישע ! זהו הניתוח היחיד בעולם שנעשה ללא הרדמה, ע"י חובבן בלתי מוסמך שלא למד רפואה וכירורגיה, המכונה "מוהל", תמורת בצע כסף. הניתוח נעשה על שולחן בלתי סטרילי, באולם אירועים מזוהם, לעיני קהל רב, המצחקק על דמו של התינוק, כשהוא שבע מאכילת עופות שחוטים ולעיתים שתוי. ברית מילה היא משחטה במסווה של מצווה!!!! אצל התינוק העורלה דבוקה לפין. לפיכך, כדי להסירה, מבצע המוהל את הפרדת העורלה המכאיבה בציפורניו המזוהמות גם כן ללא הרדמה. עינוי זה עובר התינוק כשעה לפני טקס הברית, שבו נעשה רק החיתוך המכאיב. התינוק מגיע לטקס חסר כוחות. אם התינוק אינו בוכה, אל תשמחו, כי זהו סימן שהוא בהלם. שיא הטירוף הינו מציצת הפין המדמם ע"י פיו המזוהם של המוהל, לעיני הקהל הנבער, דבר שגורם לעיתים להרפס, נגיף שלעולם לא ייעלם מגוף הנדבק, נגיף שגורם אף לתמותת תינוקות. פעוטות רבים מובאים לבתי החולים עקב דימום יתר, חלקם אף נפטרים. מסתירים מאתנו מידע זה. ראה כתבה של אמנון לוי בנושא. בגן הילדים, בבית ספר ובצבא לא מסתובבים עירומים ולא עושים "אודישן" לפין. זו לא סיבה להשחית איבר חשוב מגוף הגבר!!!! ברית מילה אינה מונעת איידס, על פי כל המחקרים המדעיים (יש להתעלם ממחקרים מדומים שמפיצים החרדים על חווית הטבח ועל יתרונות הניתוח). בישראל אחוז חולי האיידס הוא אדיר ונמצא בעלייה מתמדת, חרף המילה !!!! אנו האויבים של ילדינו עקב בורות ואי קריאת החומר המדעי הרב בנושא.
אהבתיאהבתי
איריס,
ברררר, איזה שטף תעמולה ארכני ומעוות.
1) ניתוח לא חובבני אלא מקצועני. אנשים מתקצעים בתחום.
2) "ברברי" הוא כינוי מתנשא.
3) "הערבים והמוסלמים"? באמת? גם הערבים וגם המוסלמים? (ואגב, שכחת את היהודים ורבים מהאמריקאים).
4) "היבשת השחורה"? את מתכוונת לאפריקה וקוראת לה "השחורה" בגלל צבע עורם של התושבים?
5) "נועד לדכא את תשוקתו של הגבר"? לא סביר שזו הסיבה (למרות הנפנוף המוכר בדברי הרמב"ם במו"נ).
6) "כמצוות החרדים ההזויה" ברית המילה הייתה קיימת אי אלה אלפי שנים לפני המגזר החרדי.
7) "במקרא נכתב 'ומלתם את ערלת לבבכם' '". נכון. וגם: "וביום השמיני יִמול בשר ערלתו".
8) "לא בכדי המילה אינה מופיעה בעשרת הדיברות" ואולי לא בכדי היא שייכת לקבוצה הקטנה והמצומצמת של המצוות שזכו להיזכר עוד לפני עשרת הדיברות?.
9) "התעללות בחסר ישע" אפנה אותך אל המילון. התעללות דורשת כוונה להרע. אין ספק שאין זו כוונת ההורים.
10) "חובבן מוסמך שלא למד רפואה וכירורגיה" מוהלים לומדים מילה, ובדרך כלל שולטים בניתוח טוב מרופאים מוסמכים. מספר התאונות נמוך אצל מוהלים מקצועיים מאצל רופאים. (בכל אופן זה לא הדיון. אפשר למול אצל רופא-מוהל. גם אצל מוהלים-רופאים שיעור התקלות נמוך ביותר).
11) "תמורת בצע כסף" שמעת פעם על המושג "משכורת"?
12) "מצחקק על דמו של התינוק" נו, מה יהיה? אי אפשר בלי דמגוגיה? (זו שאלה שמתייחתס לכל הפסקה).
13) "ולעתים שתוי" נער הייתי גם זקנתי, ולא הזדמן לי לראות אנשים שתויים בברית המילה.
14) "במסווה של מצווה"? אולי מצווה בלי מסווה?
15) "בציפורניו המזוהמות"? אם ראית מוהל שמתרשל ומותיר את ציפורניו מזוהמות ואינו משתשמש בחומרים לחיטוי הציפורניים, פני בדחיפות למשרד הבריאות. חובה לשלול את רשיונו.
16) "הקהל הנבער"? תודה רבה, גם אנחנו מעריכים מאוד את חכמתך.
17) "להשחית איבר חשוב" מי שעושה זאת לא רואה בכך השחתה כלל וכלל.
18) "עקב בורות ואי קריאת החומר המדעי הרב בנושא", ואולי אין מדובר בבורות אלא בהכרעה שונה משלך? (סתם שאלה למחשבה).
אהבתיאהבתי
קטעי עתונות בעניין נזקי ברית המילה :
"שתי בריתות הסתיימו בשניידר בגלל דימום. איבר מינו של התינוק נחתך עמוק מידי והדימום לא נעצר" – 8.6.2005 ynet
"מוהל כרת את איבר מינו של תינוק בעפולה" -13/8/00 ynet
"ברית מילה למבוגר בגרמניה הסתיימה בתביעה" -23.10.2001 ynet
"מוהל גרם נזק לתינוק, בגדרה" -25.2.2004 ynet
"המוהל יהודה למברגר התרשל והתינוק הפך לנכה" – 10.2.2003 ynet
"תינוקות נדבקו בהרפס מהמוהל ונפגעו במוחם" – 8.10.2002 ynet
"ברית מסוכנת: 8 תינוקות נדבקו בהרפס מהמוהל"- 08.8.2004 ynet
"ד"ר דב לוין שגרם לתינוקות נזקים במילות כושלות, ממשיך למול" – 8.11.2000 ynet
"המוהל כרת חלק מאיבר המין", הילה אלרואי דה-בר, מעריב, 11.2.2004
"איבר המין שנקטע ע"י המוהל חובר ומתפקד" ynet, 17.5.2012
"תאונת ברית: המוהל כרת שליש מאיבר מינו של תינוק בברית מילה. התינוק נותח – ynet, 18.4.2012
"ארה"ב: תינוק מת מהרפס; חשד להדבקה מהמוהל" ynet, 5.3.2012
"נימול והובהל לבית חולים קפלן ברחובות במצב חירום בגלל דימום" – ynet, 16.11.2011
"ח"כ ניסים זאב ישלם 800 אלף שקל לתינוק שמל בצורה כושלת – חבש חבישה הדוקה מדי כדי לעצור דימום, גרם לנמק ושני שליש מאיבר המין של התינוק נשר" (ynet, 11.7.2001)
" 3 עד 10 אחוזים מהילדים שעברו ברית מילה סובלים מפתח שופכה צר הגורם לכאבים ולצורך לתת שתן לעיתים תכופות. כל מה שצריך לדעת על היצרות פתח השופכה וניתוח ההרחבה" (שירותי בריאות כללית, 1.2.2012)
"סיבוך בברית מילה באשדוד: הווריד נחתך – התינוק דימם שעות. התינוק נזקק לתפרים" -ynet, 14.12.2010
"תינוק אושפז במצב קשה כתוצאה מברית מילה" …ynet, 25.6.2010
כתבה על רשלנות רפואית של מוהלים, סיבוכים של ברית מילה ותביעת פיצויים מהמוהל ynet, 25.6.2010
"המוהל חתך בטעות את שק אשכיו של התינוק" ynet, 16.9.2009
"באר שבע: תינוק שעבר ברית מילה פונה לביה"ח עם דימום מסיבי" ynet, 4.3.2009
"תינוק לקה בדום לב לאחר ברית מילה 3.8.2005 .זאת כתוצאה מדימום קשה. ניצל תודות לטיפול החייאה ולעירוי דם שקיבל בביה"ח". ynet
"ברית מילה – עוד אסון נמנע – לבית החולים בנהריה הגיע תינוק שסבל מדימום חריף לאחר ברית מילה" – מגזין MSN BeOK 15.4.2007
"תינוק שעבר ברית מילה פונה לביה"ח עם דימום מסיבי"- .ynet.4.3..2009
"המוהל גרם נמק לתינוק", הילה אלרואי דה-בר,- מעריב, 24.3.2003 "מוהל חתך שליש מאיבר מינו של תינוק" – 18.4.2013, חדשות NRG "מת התינוק שנפגע קשה בתום טקס ברית המילה" -MAKO (ב-30.5.2013- "תינוק איבד הכרה בברית מילה בחולון" walla – "אחרי הברית בלונדון התינוק הלך לעולמו…. טרגדיה בקהילה היהודית בלונדון – תינוק הובהל לבית חולים במצב קשה" 16.2.2007 ynet
אהבתיאהבתי
להלן רשימת מקצת מדינות העולם החשוכות בהן נימולה רוב אוכלוסיית הזכרים, רשימה המדברת בעד עצמה: אוזבקיסטן, אזרבייג'אן,אינדונזיה,איראן,אלבניה,אלג'יריה,אפגניסטן,אריתריאה, אתיופיה, בחריין,בנגלדש, ג'יבוטי,גרוזיה,גמביה,דרום אפריקה,דרום קוריאה, קונגו, טג'יקיסטן,טונגה,טוניסיה,טורקיה,כווית,לבנון,לוב,מלזיה, מצרים,מרוקו,ניגריה,ניז'ר,סודאן,סומליה,סוריה, עיראק,ערב הסעודית, פיליפינים,פקיסטן צ'אד,קזחסטן,קטאר,קמרון ותימן. הרשימה מוכיחה כי מדובר בעיקר במדינות ערביות-מוסלמיות,מהמזרח התיכון,מהיבשת השחורה ומהעולם השלישי..המילה אינה כלל מאפיין של היהדות.היא מאפיין של ציבור פרימיטיבי, ברברי,אלים ונבער, שטובח את עטרת פין ילדיו באכזריות נוראית, בלי שום הצדקה רפואית, על-פי כל המחקרים. בחלק מהמדינות הפרימיטיביות הנ"ל כורתים אף את דגדגן הילדות (=ברית מילה לנשים). אותה אכזריות פגאנית ואותה מטרה – דיכוי התשוקה המינית. אין לנו שום צורך לחזור על מעשהו ההזוי של איזה דמות אגדית ,אברהם, שחתך לעצמו את איבר מינו בגיל 99,כמעט שחט את בנו יצחק וגרש למדבר את בנו ישמעאל ואת הגר פילגשו ,בלי שום רגש אנושי, בעצת אישתו המרשעת שרה. ברית מילה הוא מנהג אלילי חשוך ואכזרי במסווה של מצווה. חיתוך איבר המין אינו מתאים לאדם שפוי ומוסרי.
אהבתיאהבתי
נזקי ברית מילה (על פי הספרות בנושא): ■ כאב נוראי -זהו הניתוח היחיד בעולם שנעשה ללא הרדמה ע"י אדם שאסור לו לבצע הרדמה משום שכלל לא למד רפואה וכירורגיה.■ יש תינוקות שנפגעים בסיבוך הקרוי הלם תת נפחי הנובע מאיבוד דם ניכר או מאובדן נוזלים חמור, מצב שבו משאבת לב התינוק אינה מספקת לרקמות את הדם הדרוש להן. אצל תינוק בן 8 ימים כמות הדם הינה פחות מ- 250 סמ"ק. לרובנו אין הערכה לכמות כה קטנה. סיכון זה קיים במקרים של חוסר בשלות מערך הקרישה בתינוק. איבוד דם מוביל לבעיות בהובלת החמצן מהגוף אל המוח. התנהגות מנומנמת ורגועה בצורה חריגה של התינוק טעונה בדיקה מיידית. דימום יתר עלול להביא למוות. הדימום עלול להתרחש מספר שעות לאחר הניתוח ■ היצרות פתח השופכה – בעקבות כריתת העורלה נותרת עטרת הפין חשופה לחיכוך מתמיד בחיתול. עור העטרה עובר תהליך התייבשות והתקשות והוא מאבד מלחותו ומרגישותו (התקרנות).העור הופך מגורה. התוצאה – ירידה במידת התחושה בעטרה ופגיעה בתשוקה המינית בגברים בוגרים. הדבר עלול אף לגרום לצמצום הפתח המיועד להטלת השתן ולגרום לכאב. כאשר נוצר קושי בהטלת שתן, נוצרים לחצים לא טבעיים על שלפוחית השתן ואצירת שתן. הדבר מצריך ניתוח כירורגי בהרדמה מלאה,שבו מורחבת פיית השופכה המוצרת. הורים רבים אינם מודעים לכך שמדובר בסיבוך של ברית המילה. גם צריבה בעת מתן שתן נפוצה יותר בקרב נימולים.■ זיהום- הפין הגלוי,ללא כיסוי העורלה,הופך אותו ליותר חשוף לזיהומים,לדלקת מקומית, לפיסטולה ולדלקת פי השופכה כתוצאה מאובדן ההגנה של העורלה על הפין.■ הרפס כתוצאה ממציצת הפין המדמם בפיו המזוהם של המוהל, חיידק מסוכן, שאצל תינוקות עלול אף לגרום למוות עקב נזק מוחי■ חיתוך לא סימטרי של עור הפין,המותיר אותו במצב קוסמטי מעוות ומצריך ניתוח חוזר לתיקון הפין. זאת עקב כריתת יתר עודפת של חלק מעטרת הפין. (הדבר נגרם כאשר המוהל מותח את העורלה במהלך החיתוך. מיד ברגע החיתוך, העור שנותר קופץ בחזרה לאחור וגזע הפין עצמו נותר חשוף). הדבר עלול להביא להטיית הפין לפנים בגיל מבוגר יותר. פגם זה מתגלה לעיתים רק בגיל ההתבגרות. חוסר עור מוגזם גורם לקשיים ולכאבים בזיקפה. כמו כן הפין עלול להתעקם ולקבל צורת בננה, דבר שפוגם בפיזיולוגיה של המשגל ובזווית ההשתנה. יש גברים שמשתינים הצידה עקב החבלה. במקרים מסוימים נדרש ניתוח פלסטי לתיקון העיוות. ■ הידבקות שולי העורלה לעטרה,היווצרות גשרי עור. זהו סיבוך קוסמטי שניתן לזהות זמן קצר אחרי ניתוח. ■ נמק בפין המצריך כריתה מלאה או חלקית של הפין. כאשר מתבצעת חבישה הדוקה מידי של הפין ע"י מוהל שלא למד רפואה,עלולה העטרה לעבור נמק מחוסר מעבר דם אליה. גם זיהום מתמשך עלול לגרום לאותה תוצאה..■ פין שעיר (Hairy Penis) – כתוצאה מכריתת יתר של עור עורלה. במהלך ברית מילה נמתח עור שעיר מאזור שק האשכים וגזע הפין . במצב זקפה מכוסה שיער עד צלקת המילה ■ אובדן הולך וגובר של תחושת העטרה. זוהי התלונה הנפוצה ביותר בקרב נימולים מבוגרים,אשר מקצתם מדווחים על צורך בגירוי עד כדי כאב כדי להגיע לסיפוק מיני.דהיינו,סכנת אימפוטנציה,סכנת פליטה מוקדמת של הזרע וחוסר שליטה על מועד השפיכה. כריתת העורלה = כריתת הדגדגן = דיכוי התשוקה המינית.
אהבתיאהבתי
מתוך מאמר של ד"ר זוסמן מתוך הספר "THE JOY OF UNCIRCUMCIZING, מאת ד"ר J BIGELOW
אחת הדמויות המובילות את המאבק נגד ברית המילה הוא ד"ר אבשלום זוסמן-דיסקין, ד"ר לגנטיקה, שהחל להתעניין בתחום ולחקור אותו כתוצאה ממפגש מזעזע עם מצוות ברית המילה והשלכותיה. האופן שבו הוא מגדיר את תפקידו, "ראש העמותה נגד חיתוכים באיברי המין", מבהיר את עמדתו הנחרצת, שאותה הוא ממצה במשפט אחד: "בגיל שמונה ימים הייתי קורבן של פשע. המילה היא פשע בלי קשר לקשקוש הרפואי שמדביקים לה, וגם אם הטיעונים נכונים – זה לא רלבנטי". הערלה היא פיסת עור רך שמתחילה בגזע הפין, נמשכת עד מעבר לראשו, מתקפלת פנימה ומתחברת חזרה לגזע הפין. במצב רפוי, ראש הפין מכונס בתוך העורלה, כשפתחה הצר מסתיר אותו כמעט לחלוטין. בזמן זקפה, נמתחת העורלה והופכת לחלק מגוף הפין. כשנולד התינוק, מחוברת העורלה לראש הפין (העטרה), ובמהלך הגדילה מתרחש תהליך של היפרדות. בגיל ההתבגרות, העורלה כבר נפרדת מראש הפין ומחוברת רק לגזע, ונוזל צמיג שנקרא סמגמה מתחיל להיות מופרש מצדה הפנימי והלח, לחלל שבין העורלה לראש הפין. בקיצור: מדובר באיבר ככל האיברים, רקמת עור עדינה שנראית לנו לא קשורה לפין המוכר, כי אנחנו פשוט לא מכירים אותה.
עדויות של גברים שנימולו בגיל מאוחר:
…"ההבדל בתחושה המינית בין פין שלם לפין נימול הוא כמו לראות בצבעים לבין לראות בשחור-לבן…ישנן תחושות רבות שפשוט אי אפשר לחוש ללא העורלה".
…"לאחר 30 שנה של חיים עם פין שלם, עברתי ברית מילה. לא היו לי שום בעיות בפין, אבל רופא שהתייעצתי אתו המליץ על ברית כדי למנוע בעיות עתידיות. זה היה לפני חמש שנים, והיום אני מצטער על כך, גם בגלל תחושותיי וגם בגלל תחושותיהן של הנשים איתן קיימתי יחסי מין. מהצד שלי – איבדתי יותר מ-50% מהתחושה בעטרה. יחסי מין כעת הם כמו 'לרחוץ ידיים עם כפפות'. הפין שלי רדום וחסר תחושה, יחסית לאיבר הרגיש שהיה לי".
"עברתי ברית מילה כיוון שרציתי להיות דומה לכולם. רק מאוחר יותר הבנתי כמה מזל היה לי שהייתי 'שלם', ואני מתחרט על ההחלטה. היום ברור לי כמה רגישות ויכולת משחק איבדתי בברית. מאז אני חש עצב וקינאה בגברים שלא עברו מילה".
אהבתיאהבתי
לעורלה תפקידים שונים בחיי האדם, ואלו משתנים במשך חייו, בהתאם לבגרותו הגופנית (מתוך מתוך עלון "אף מילה" מס. 1, ינואר 1999).
בתחילת חייו של התינוק, העורלה צמודה לעטרת הפין, ומאפשרת לשתן לעבור דרך קצה הפין החוצה. בשלב זה תפקידה העיקרי הוא לשמור על הפין, ובעיקר על העטרה, מלכלוך הנובע מהפרשות הצואה והשתן. לרוב אין העורלה נפרדת מהעטרה באופן ספונטני ומתקפלת מעל ראש הפין, אלא לקראת גיל שלוש, ובמקרים רבים גם יותר מאוחר, אפילו עד גיל ההתבגרות. במשך כל הזמן הזה, העורלה המכסה את העטרה של הפין, שומרת על העטרה כאיבר פנימי, ועור העטרה נשאר דק, רך ולח
לקראת התבגרותו של הילד, מתחילים להתרחש שינויים באברי המין שלו, ואלו מתחילים לגדול. בשלב זה, ברוב המקרים, העורלה כבר מופרדת מהעטרה, והילד כבר חווה (יש להניח ששנים קודם לכן) בזיקפות מדי פעם, במהלכם "יוצאת" העטרה מתוך העורלה, ולאחר מכן חוזרת חזרה למקומה. בגיל זה ממשיכה העורלה לתפקד כמגן על ראש הפין.
תפקידה העיקרי של העורלה אצל הגבר הבוגר הוא, כמובן, בזמן יחסי מין. כאמור, בעת הזקפה מכסה עור העורלה את כל הפין, אשר מתארך בערך פי שניים, וגם נעשה עבה יותר. גם לאחר שהוא מכסה את הפין נשארת העורלה כעור רפוי, אשר חלקו הקדמי מכוסה בשכבה רירית דקה, כמו החלק הפנימי של הלחיים, או החלק הפנימי של העפעפיים. בעת קיום יחסי מין, המגע בין הפין לבין דפנות הנרתיק של בת הזוג, הוא בעיקר בעורלה. גם השכבה הרירית הדקה, וגם העובדה שעור העורלה רפוי, גורם לכך שלא נוצר חיכוך בין הפין לדפנות הנרתיק, ובזמן התנועה פנימה והחוצה, העורלה היא זו ש"סופגת" את המגע, ועוזרת בסיכוך המקום.
העורלה עצמה עשירה מאד בסיבי עצב ובקצות עצבים, והתנועה הזו היא שגורמת לגבר את התענוג העיקרי בעת קיום יחסי מין. גם לאישה התענוג גדול יותר, משום שאין חשיבות כמעט לכמות חומרי הסיכה שהיא מפרישה, וכך התנועה של הגבר בתוכה אינה יוצרת חיכוך אלא הבדלי לחץ בדפנות הנרתיק, ולכן החוויה עדינה ומרגשת יותר.
נהוג לחשוב שהעורלה היא חתיכת עור קטנה ומיותרת. אנו מניחים שכבר אינכם חושבים שהיא מיותרת, ולגבי הגודל – העורלה עתידה להתפרס לשטח של יותר ממאה סנטימטרים רבועים אצל האדם הבוגר, אילו רק ישאירו אותה אצלו …..
אהבתיאהבתי