מחמוד א-זהאר לא מבין איפה הוא חי

ובאופן כללי מציג משנה מבולבלת. כי זה דבר אחד לומר ש

אתם [המערביים] אפילו לא חיים כמו בני אדם. אתם מקבלים את אורח החיים ההומוסקסואלי, ואתם עוד מבקרים אותנו?

או

אנחנו אלו שמכבדים נשים ומתייחסים אליהן בכבוד… לא אתם. אתם משתמשים בנשים כמו בחיות. יש להן בעל אחד ואלפי חברים. אתם לא יודעים מי האבא האמיתי של ילדיכם, בשל הצורה שבה אתם מתייחסים לנשים

התבטאויות אלה סתם מראות שמדובר בפנאט חשוך ופרימיטיבי ומסבות לו ולחבריו לחמאס נזק תדמיתי עצום.

אבל כשהוא קובע שלמערב אין "שום זכות לבקר את התנועה האסלאמית", או שואל "למה אני צריך לחיות בהתאם לחוקים שלכם?", ומיד גם מעלה את התמיהה הרטורית "האם זהו פשע לאסלם את האנשים?", הוא כנראה לא מבין שהוא מנסה לרקוד על כל החתונות. שכן או שהוא רב-תרבותי שטוען בשם הרלטיוויזם שאסור לכפות על החמאס את ערכיו של המערב, או שהוא מוסלמי אדוק שרואה צורך לאסלם את כל העולם. אי אפשר להדוף ביקורת ערכית ביד אחת ולכפות את ערכיך ביד השניה. אם לך מותר לאסלם, למערב מותר למערב.

וכמה עדיף שהמערב ימערב את האנשים ולא שא-זהאר הימי-ביניימי יאסלם אותם. כמה ההתבטאויות האלה של א-זהאר שמות לצחוק את הרומן השמאלני-קיצוני עם המשטר ברצועת עזה.

7 תגובות

  1. מעניין שהרשומונת הזאת הגיעה באותו יום עם המאמר של גיא בכור על הטקטיקות של הח'ומייניזם והמהפכה האיסלמית:
    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1239

    וכפי שהוא מתאר שם, הם אכן מצליחים להחזיק את החבל בשני קצותיו:

    ". "זכויות האדם". כאשר ישב ח'ומייני בגלות בצרפת, בפרוור נופלֶה לה שאטו של פאריז, הוא הרבה להתראיין לתקשורת העולמית, 132 פעם. תמיד הקפיד להציג את עצמו כאיש מתון, שמעוניין בהפלת דיקטטורה. הוא תמיד השתמש במילים נערצות במערב כמו "שוויון", "צדק", "חופש עיתונות", "הפסקת הדיכוי, "מלחמה בעוני", "חופש להמונים", וכך הלאה. הוא לא שיקר, שכן הקפיד לסייג זאת במילים "בהתאם לאסלאם", אך לזה אף אחד במערב לא שם לב."

    הבלבול שאתה מתאר אינו מקרי – הוא טקטיקה דו-פרצופית. וחבל שאנשים במערב נופלים פח ברטוריקה בלי לקרוא קצת יותר לעומק מה מאחוריה.

    אהבתי

  2. ברומן השמאלני-קיצוני עם המשטר בעזה?
    אני מסתובב קצת בחוגים שבדרך כלל זוכים לכינוי הזה וכמעט שלא נתקלתי מעולם במישהו שחושב טובות על המשטר הזה. הטענה היסודית היא שהמשטר הזה אינו מצדיק את מעשי ישראל כלפי העזתים, ואת המשך השליטה עליהם בשלט רחוק, וגם את היומרה לקבוע מהו שלטון לגיטימי שם. טענה אחרת היא שישראל רק מחזקת בפעולותיה את החמאס (בדיוק כפי שהיא עצמה העלתה אותו לגדולה, כדי שילחם ויחליש בשבילה את אש"ף בשנות השמונים). אלה טענות שאפשר להתווכח איתן או עליהן, אבל הן לא מבטאות שום חיבה כלפי החמאס.

    אהבתי

    1. אסף,
      אף אני טוען שהדרך בה ישראל נוהגת בעזה אינה חכמה ואינה מוסרית. אבל מכאן ועד להסתובב בהפגנות עם שלטים שכותרתם "we are all hamas", הדרך ארוכה. באירופה ניתן למצוא דברים הזויים שכאלה, וגם בארץ יש מי שמזדהה קצת יותר מדי עם הרודנים הפונדמנטליסטים ששולטים בעזה.

      אהבתי

      1. אני לא מדבר על אירופה. אני מדבר על השמאל בארץ. אשמח לרפרנסים מדוייקים שמבהירים למה הכוונה ב"מזדהה קצת יותר מדי".
        אני רגיש לזה כי זאת בדיוק הקלאסיקה של הטענות הימניות היום. ביקורת על המדינה ועל מדיניותה משמעה באופן אוטומטי "הזדהות" עם החמאס. לכן אנסטסיה מיכאלי יכולה להורות באדונות לכל מי שלא מוצא חן בעיניה לעבור לעזה, זה רציונל שלא עושה הבחנות ורואה שחור לבן, ועל זה יוצר קצפי.

        אהבתי

        1. שמע, אם אני אפילו מוזכר באותה פסקה עם ח"כ מיכאלי המצב גרוע מאוד. אין לי כרגע רפרנס ואני לא מתכוון לחפש. אם אמצא במקרה אביא אותו לכאן. בכ"א, בהחלט יש גוונים רבים, ולא כל התומך בהסרת המצור מעזה, כמוני, מחבב את שלטון החמאס.

          אהבתי

          1. כדי שלא ניסחף לטרחנות, אגיד רק שהזמנים הרעים האלה הם זמנים לדיוק ולא לרשמים. והרשה לי לטעון שאין כמעט איש, בין התומכים בהסרת המצור מעל עזה, שמחבב את שלטון החמאס. ואם תשווה את שני המשפטים תראה שזה הבדל לא מבוטל.

            אהבתי

כתיבת תגובה