ממדרשי גאולה אל הגאולה

לקראת יום העצמאות קראתי בספר 'מדרשי גאולה: פרקי האפוקליפסה היהודית מחתימת התלמוד הבבלי ועד ראשית האלף הששי' (הוצאת כרמל). הספר מכנס חיבורים יהודיים ששייכים לז'אנר האפוקליפטי, דהיינו שמציגים חזיון אלוהי הנוגע (על פי רוב) לעתיד ומתאר את קץ הימים. ההוצאה החדשה שלו מלווה במבואות מצויינים של עודד עיר-שי והלל נוימן.

 

החיבורים בספר נכתבו כולם מהמאה הרביעית ועד המאה ה-13. אחרי הפסקה של כמה מאות שנים, כתוצאה כנראה ממרד בר כוכבא הכושל, מעיסוק בספקולציות משיחיות, חוזרים היהודים לחשב קיצין. הדבר נובע מסדרה של אירועים שמעודדים את התקוות המשיחיות: החל מרצונו של הקיסר יוליאנוס ("הכופר") להחזיר את הפגאניות לרומא ויחד איתה את המקדש ליהודים באביב 363, דרך נפילת רומא לידי הברברים (410), כיבושה הקצר של ירושלים על ידי הפרסים (614), תבוסת הפרסים על ידי הביזנטים, ואחר כך כיבושה על ידי המוסלמים (638).

 

"אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח" כתוב בבראשית רבה (מב, ז), ואכן רבים צפו. האירועים הדרמטיים האלה עוררו ביהודים בעיקר פחדים רבים, ומתוך הפחדים, תקוות. החיבורים בספר, "ספר אליהו", "ספר זרובבל", "אגדת ר' ישמעאל", "נסתרות רשב"י", "חזון דניאל" ו"פרקי משיח", מתארים בשפה ציורית ומיתית את כרוניקות שונות של סוף העולם. סוף טוב, כמובן, שבו היהודים סוף סוף לא יהיו כפופים לפגאנים, נוצרים או מוסלמים, אלא להפך.

אותו היום אשר יבוא משיח בן דוד אל עם אשר נדחקו / תראינה האותות האלה בעולם ויופקו / ארקא ודק ימקו / וחמה ולבנה ילקו / ויושבי ארץ ישותקו / ומלך מערב עם מלך מזרח זה לזה ידקו […] וגוג ומגוג איש את אחיו ידפוקו / ואימה בלב הגויים ידליקו / וישראל מכל פשעיהם ינותקו / ומבית התפילה עוד לא יורחקו ('אותו היום', ר' אלעזר הקליר)

כמובן, זה לא קרה. מאות חוזים ועשרות משיחים בעיני עצמם קמו ונפלו בהיסטוריה היהודית בלי לראות בעיניהם את הגאולה שחזו בדבריהם. לא היתה ליהודים תקומה ולא נחמה כמעט אלפיים שנה.

 

עד לפני 69 שנים.

 

הריבונות היהודית של זמננו היא פלאית. היא גם משיחית, ולו במובן הבסיסי שחלק מרכזי מהתפיסה המשיחית היסודית של המסורת היהודית הוא ריבונות יהודית בארץ ישראל. דור המייסדים של המדינה אכן הגשים את חלום הדורות. זה גם המתח הפנימי הבלתי פתור של הציונות החילונית שמאיים לפרום אותה מבפנים: בניסיונה להתנתק מהדת הגלותית ולהפוך ללאום חילוני ו"בריא" בארצו, היא הגשימה את חזון המסורת. ברוך קורצוויל ידע לומר שזה מה שלא יאפשר לציונות לסגת מיהודה ושומרון, ויהווה את מנגנון ההשמדה העצמית שלה.

 

ביום העצמאות הזה השמחה שלי לא שלמה. היא מלווה בעצב ובדאגה. ועדיין, יש כל כך הרבה על מה לשמוח. לפני שני דורות כל בני משפחתי היו פליטים. היום אני גר בירושלים. החברה שהקמנו כאן טובה ויפה. המדינה עשירה וחזקה. התרבות פורחת. לפחות לעת עתה, אנחנו לא זקוקים למדרשי גאולה. יש לנו מדינה.

רוסיה, סוף העולם

ברוסיה כבר מתחילים להתכונן ל-21.12.12, סוף המחזור בלוח השנה של המאיה. ההיסטריה מורגשת, אזרחים אוגרים מזון ונרות (בעיר Omutninsk הם כבר נגמרו), ושר "מצבי החירום" הוציא הודעה שעל פי מיטב הבדיקות שלהם, סוף העולם  אינו הולך להגיע. מצד שני, הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית באוקריינה הבטיח למאמיניו שסוף העולם אכן יגיע, אבל בגלל שחיתותה המוסרית של האנושות, ולא לוח שנה פגאני כלשהו. מי שמרוויח הם יזמים עסקיים, שמוכרים ערכות חירום הכוללות חיטה, נרות, גפרורים, חוט, סבון, וכמובן וודקה – הכל ב-29$. קצת יקר, אם כי תלוי איזו וודקה.

לא חורבן, פנאן

צאצאי המאיה מעוצבנים על סיורים תיירותיים בשטחיהם שמדגישים את "נבואת החורבן" שלכאורה ניבאו אבותיהם לגבי ה-21.12.12. נציגם טוען שהחורבן הוא המצאה ניו-אייג'ית, ואילו בעצם בכלל יתחיל "עידן חדש של שינויים איישים, משפחתיים וקהילתיים כך שתיווצר הרמוניה בין האדם לטבע". איזה כיף! אבל אם זה הרגיע אתכם דעו שעל פי סקר של רויטרס שמובא בידיעה 10% (מהאמריקאים, אני משער) מאמינים שלוח המאיה אכן מנבא את סוף העולם בדצמבר הזה. אולי אפשר אם כך לקנות מהם את הבית שלהם בזול.

על האפוקליפסה של הנוצרים הציונים

אחד המאמרים הפופולרים הטובים ביותר שקראתי על החזון האפוקליפטי של הימין השמרני-אוונגליסטי בארה"ב התפרסם לפני כמה ימים במגזין היהודי-אמריקאי Zeek. רחל טבצ'ניק כותבת בצורה מלומדת ומאירת עיניים על הסצנה הנוצרית-ציונית, על מניעיה השונים ושקריה ליהודים שמסתייעים בכספה כדי לממן את פרוייקט ההתנחלות ביו"ש. אשאיר לכם לקרוא את המאמר על הניתוח המרתק שהוא מציע לתופעה, ואביא רק את נבואת החורבן מפי אחד מדוברי המטורללים האלה (שמונים כמה עשרות מיליונים, כן?), John Hagee. ובכן, על פי האגי (בספרו החדש) בתוך פחות מעשרים שנה:

Israel will be attacked by “Persia (Iran), Ethiopia, Libya, Germany, and Turkey–all being led by Russia.” (A Chinese army of 200 million attacks later.) In the midst of this attack, Jewish Israelis will begin to turn on the Antichrist and his “peace treaty,” a partnership previously embraced. In Hagee’s future-looking scenario, as war unfolds the United States will abandon Israel to its fate, so that when a surviving remnant of Jews are saved from destruction, they will know that it is Jesus alone who saved them

אגב, כדי להימנע מלחתום על הסכם השלום שיביא האנטיכריסט (דבר בלתי אפשרי כי הכל קבוע מראש, אבל מילא) כדאי לדעת מי הוא האנטיכריסט. על פי האגי מדובר בהומו, חצי-יהודי, וכנראה חתן פרס נובל. אז שמעתי שסבתא של פרס ערביה, אבל הומו???