מאמר קצר שמכה כברק. חנה פנחסי משווה בין המאמר של הרב חיים נבון "על אחווה ואחריות: מבט יהודי על השוק החופשי" מהגיליון האחרון של השילוח – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות – Hashiloach, עם מאמר אחר, שנבון עצמו כתב לפני 15 שנה תחת הכותרת "לשאלת תפישתה הכלכלית של התורה". מסתבר שלפני לא יותר מדי זמן נבון החזיק בתפיסות סוציאליסטיות למדי.אז נבון כתב כי "ההלכה מגבילה את התחרות, כדי לתקן את תוצאותיה, ולהגן על החלשים יותר, שאינם מסוגלים להצליח בתחרות חופשית"
ועוד כתב: "בשוק חופשי אנשים אמנם נותנים צדקה, אך התנהלותם בתחום הכלכלי היא אנוכית במוצהר […] זו אינה דרכה של תורת ה'".
כיום נבון עובד בקרן תקווה ישראל, אולי השופר המרכזי (בוודאי העשיר ביותר) של עמדות שמרניות חברתית וליברליות כלכלית בישראל, ובעצמו מהווה את אחד הקולות הבולטים של הציונות הדתית הרפובליקאית. איך שכוחות השוק עובדים, בחיי.
שתי נקודות עולות מתוך כך:
1. ראשית, זוהי ראיה מרהיבה לשינוי הקיצוני שהתחולל בקרב האליטה האינטלקטואלית והפוליטית של הציונות הדתית בעשור האחרון. מתנועה בעלת קו סוציאל-דמוקרטי מובהק היא הפכה לחזית הנאו-ליברליזם, שלא לומר ליברטריאניזם. זה כשלעצמו מראה עד כמה מדובר באופנה, ולא בתפיסה מבוססת.
2. השימוש הבומבסטי, שבדיעבד מתגלה כמופקר, בהכרזות כמו מה ש"ההלכה" מצווה והקביעות באשר ל"דרכה של תורת ה'" צריך להזכיר לנו שכל שימוש של רב במונחים האלה צריך להילקח במידה של ספקנות בריאה וחצי חיוך. 15 שנה וכבר ההלכה השתנתה, ודרכה של תורה הפכה לרחוב מילטון פרידמן. כי למה לא.
מינים 
מרשים ומעורר מחשבה. אהבתי מאוד את דרך הכתיבה שלה.
אהבתיאהבתי
כתבת נכון, אבל בנימה מזלזלת מאוד. מהבנתי את הרב חיים נבון, הוא לא ראוי לזלזול כזה מצידך.אבל גם אני לא אוהב את ההיצמדות ההיסטרית לגישות הכי קפיטליסטיות ואת עסקת החבילה ימין פוליטי-ימין כלכלי. בכל מקרה אם אני לא טועה מבחינה כלכלית זוהי הגישה כיום משמאל וימין כאחד, אולי למעט מר"ץ וגם זה לא בטוח.
אהבתיאהבתי
קראתי עכשיו את המאמר של הרב נבון, מאמר יפה ורהוט, ונוכחתי שהוא ממש לא מקצין עמדות לכיוון השוק החופשי אלא ממתן אותו לכיוון החמלה שהתורה קוראת אליה. הרב נבון מדגיש שאין למצוא בתורה מודל כלכלי מובחן לשום כיוון אלא הדרכה מוסרית, שנראה לרב נבון שנוטה יותר לכיוון השוק החופשי. לפי מה שנראה לי הוא רואה את החיוב שבשוק החופשי לחירות של אדם מה לעשות עם חייו ולא לרדוקציה של החיים לכסף. יש לי תחושה שהיום הרבה אנשים דוגלים בקפיטליזם ובסוציאליזם כאחד, אבל בצדדים הרעים שלהם: שתלטנות ממסדית מחד והערכה עצמית לפי כסף(במובן הרחב שלו) מאידך. אז יש כאן לדעתי הצגה דמגוגית של דעתו של הרב נבון ע"י היטפלות והשוואה לכמה דברים שכתב בעבר שספק אם הוא זוכר אותם, כאשר הוא כלל וכלל לא מקדש ומרומם את השוק החופשי הטהרני אלא מצדד בו בזהירות ובמגבלות מוסריות(ע"י הסתייגות ברורה משיטתה של איין ראנד לדוגמא)
אהבתיאהבתי
בשני המאמרים, הישן והחדש, הוא כותב דברים לא כל כך שונים, עם הבדלי דגשים.
בשני המאמרים הוא כותב שההלכה מכירה בחיוניותה של התחרות החופשית.
ובשני המאמרים הוא מתנגד לתחרותיות אנוכית ולא מרוסנת.
ברור שיש התפתחות בדעתו, אבל לדעתי אלה לא מהפכים דרסטיים כמו שפנחסי ואתה מציגים.
אהבתיאהבתי
נשמע כמו מלחמה בין בועות במדינה.
אהבתיאהבתי
הכל טוב, זו דעתה, עד האד הומינם המיותר
אהבתיLiked by 1 person
אינני מכיר את הגותו של הרב לבנון, אבל…
אמרה ידועה גורסת שקפיטליזם הוא מה שבני אדם עושים כשמניחים להם לנפשם. כדרכן של אמרות מכלילות, היא נכונה רק בחלקה, אבל נראה לי שאפשר למצוא לה מקבילה מחיי הדת: מסורת היא מה שבני אדם עושים כשמניחים להם לנפשם.
בעבר לא מאוד רחוק, תנועות דתיות שונות, והציונות הדתית בפרט, רצו יותר ממסורת. הן טענו שיש להן חזון פוזיטיבי של חיי מוסר וחברה שעליהן לממש, במציאות הקיימת. ואז סדר היום המקדם חזונות פוזיטיביים מסוג זה נחטף על ידי תמהונים שמנסים להנדס את השפה תוך המצאת מגדרים דקדוקיים חדשים, ויוצרים מציאות בה מנהל מסעדה יכול לסלק לקוחה בגלל שהיא עובדת בממשל שהמנהל אינו מסכים עם מדיניותו, מנכ"ל חברה עסקית יכול להחרים את חברת התעופה הלאומית שלו בגלל סדרי ישיבה באחד ממטוסיה מעבר לים ולהתגאות בכך, או פעילות פמיניסטיות יפגינו נגד אירוע של תנועה דתית שחבריה, משני המינים, מעדיפים לקיים פעילות ציבורית בהפרדה מגדרית. לא צריך להיות רב כדי להסתכל על המצב הזה ולומר: "לא, תודה, הניחו לי לנפשי – גם בתחום הדתי וגם בתחום הכלכלי".
אהבתיLiked by 1 person
הביקורת של ד"ר פנחסי (וגם ההתלהבות שלך תומר ממה שכתבה) אינה נכונה ואינה הוגנת.
קראתי היטב את שני המאמרים והם ממש לא הפוכים.
יותר מכך, הרב נבון מדגיש בשני המאמרים כי אי אפשר ללמוד "מה עמדת התורה" בנושא הכלכלי, אבל כן אפשר לחלץ ערכים מסוימים. זו אמירה מאוזנת ונכונה.
אהבתיאהבתי
תומר – מאיפה הבאת את הטיעון שבעבר הציונות הדתית היתה סוציאל-דמוקרטית ?
ובכלל האם ניתן לדבר על גישה אחידה של מנהיגות הציונות הדתית – יש רבנים והוגים ולכל אחד דעות כלכליות משלו כמו בציבור החילוני
אהבתיאהבתי
שלום תומר, שמי אבינעם בן חיים ויש לי אליך שאלה.
מה דעתך על השימוש הנרחב במושג "פוסטמודרניזם" בין רבני "הקו" ובתוך כך גם אצל הרב נבון (שהזכרת כאן את משנתו). בזמן האחרון הוא פרסם כמה מאמרים שהמושג "פוסטמודרניזם" מכָּכב בהם. האחרון פורסם ב"השילוח" וניתן לראות גם דיון פומבי בעמוד הפייסבוק שלו מאתמול. כיוון שלא מצאתי כאן התיחסות לנושא אני פונה אליך בבקשה להגיב על התופעה ועל המגמה שמסתתרת מאחוריה לדעתך. להלן לינק.
אהבתיאהבתי
שלום אבינעם, שאלה טובה. לא מזמן כתבתי בדיוק על זה: https://www.facebook.com/tomer.persico/posts/10155406663924065
אהבתיLiked by 1 person
שלום תומר, תודה רבה. אין לך מושג כמה שמחתי למצא את הפוסט שלך. ישר כח. כבר זמן שתופעת הפ"מ – שלא פוסקת מפיהם של אותם הרבנים – מטרידה אותי. ולא רק בגלל הרוע-האינטלקטואלי הנפסד או הלהג המטופש שבמחזור אנקדוטה אקדמאית תימהונית עבשה, אלא בעיקר משום שהרבנים האלה גורמים לביזיון התורה ולהחשכת הדת: אדם כמו הרב נבון שינס את מותניו וטרח לכתב ספר שנועד כביכול להיות "פילוסופי-תיאולוגי" רק כדי לתלות אותו כדקורציה על אותו דחליל נלעג?
שבוע טוב.
אהבתיאהבתי