מצוות הפלורליזם מחייבת חילונים בלבד

בשבוע הבא יתקיימו שני דיונים בוועדת חינוך של הכנסת בנוגע ללימודי היהדות בחינוך הממלכתי. שני הדיונים מתקיימים לבקשת חברי כנסת שומרי מצוות, שדואגים מאוד דווקא לחינוך של החילונים, וכנראה מרגישים את עצמם אחראים לו. ב -6.3 יתקיים דיון בהזמנת חה"כ יהודה גליק על "מקצוע תרבות יהודית ישראלית". ב-7.3 יתקיים דיון בהזמנת חה"כ משה גפני על "הכנסת תכנים רפורמיים למערכת החינוך".

הבא נתמקד לרגע בדיון של גליק. שימו לב ללשון מכתב הזימון. גליק מתלונן על כך שבבתי הספר הממלכתיים מלמדים את מקורות היהדות מתוך גישה שהיא גם אתאיסטית, גם פלורליסטית, גם אקדמית וגם הומניסטית. שמציגים את הטקסטים היהודיים כיצירות אנושיות, ושבתי הספר מעסיקים רק מורים שהשקפת עולמם פלורליסטית.

2017-02-27_164048

מה אפוא מצפה גליק? שבמערכת החינוך הממלכתית ילמדו על פי תוכנית הלימודים של הממלכתית-דתית? שילמדו שהתורה היא דבר השם הנצחי וכל מילה בתלמוד היא קודש? אם הוא מצפה לכך, הרי שהוא בעצם מבקש לבטל את מערכת החינוך הממלכתית.

אבל גליק כנראה מתוחכם יותר מכך. הוא ודאי יאמר: לא, תלמדו מתוך גישה הומניסטית וחילונית, אבל תנו לתלמידים לשמוע *גם* קולות אחרים. גם רבנים. גם שכל מה שמסופר במקרא הוא עובדות. גם שהקב"ה הוציאנו ממצריים ביד חזקה. עכשיו, אני לגמרי בעד שהתלמידים בחינוך הממלכתי ילמדו שיש גם דעות/אמונות כאלה, וגם שישמעו לעיתים שיחה מרב. זאת מפני שאני חושב שטוב שכל אדם יקבל את מלוא העושר של המסורת היהודית, ובכלל שריבוי דעות וחופש בחירה הוא דבר חיובי מאוד.

אבל מכאן עולה השאלה: האם גם בחינוך הממלכתי-דתי ילמדו את העמדות החילוניות? האם גם שם יחשפו תלמידים לביקורת המקרא, ויאפשרו למורה פלורליסטי ללמד? האם יפגישו בממ"ד את התלמידים עם רבה רפורמית? ומה עם החינוך החרדי? האם גם בו יתאפשר חופש דעות?

אה, לא? אתם אומרים שלא גליק ולא גפני ולא שום חבר כנסת דתי או חילוני לא חולם לכנס ישיבה שתדון בדרכים לגוון את לימודי הממ"ד והזרמים החרדים? מסתבר אפוא שהדרישה לפלורליזם וריבוי דעות מגיעה תמיד רק כלפי צד אחד. פלורליזם היא מצווה שנכפית רק על החילונים. והכופים הם הדתיים, שלא מחוייבים בה. וזה כשלעצמו כמובן מופת של פלורליזם.

ובהערת אגב, מה אנחנו יכולים ללמוד מהמצב בו יש דרישה לריבוי דעות רק עבור חילונים? נראה לי שהמצב הזה נושא אחת משתי הנחות מובלעות: או שלחילונים אין באמת השקפת עולם ולכן אצלם "הכל הולך", ואילו לשומרי מצוות יש ולכן אסור לחרוג מהדוגמה; או שיש לחילונים השקפת העולם, אבל היא מסוגלת לעמוד בחשיפה לדעות אחרות, ואילו השקפת העולם של שומרי המצוות תתפרק כארמון של חול אם הם ייחשפו למידע לא מסונן. ההנחה הראשונה מבטאת זלזול בחילונים. השניה משפילה עבור שומרי המצוות. תחליטו אתם באיזו אחת מהן מחזיק גליק.

9 תגובות

  1. מכיוון שמטרתו של משרד החינוך היא לחנך את ילדי ישראל, אין פלא שכל אחד רוצה לחנך לפי השקפת עולמו.

    הבעיה אינה בחבר כנסת כזה או אחר, אלא בעצם ההגדרה הנ"ל.

    בתי הספר צריכים להיות שליחים של ההורים ולא של המדינה, ולכןהמדינה לא צריכה להכתיב תכנים לבתי הספר בכלל.

    אהבתי

  2. נו בחייך. המצב האמיתי היום – לא הפסאדה הפוליטית – היא שעיתון מכובד כמו הארץ מכנה את כל ציבור המאמינים באל כאנשים 'נבערים ומטומטמים', ושגם אנשים דתיים בעלי דרך-ארץ מבינים שאין להם ברירה אלא להוריד את הכיפות שלכם כשהם צריכים ללכת לראיונות עבודה (משל הם היו – חלילה – נשים בסוף שנות העשרים שצריכות להוריד את ה-"1+" מקורות החיים שלהן). אפשר פחות להתמקד בגליק הסטלן, ויותר במצוקות היומיומיות של העדר ופלורליזם (ולא, אין פירוש הדבר שיש לשכוח שגם לחילוניים יש מצוקות אמיתיות מהעדר פלורליזם כדמות הרבנות, נישואים אזרחיים וגומר).

    אהבתי

    1. ועל זה נאמר פחחחחחחחחח. במקום לבטל כך סתם את אלפר ללא סיבה – אפשר לנסות לתת טיעוני-נגד, וטיעונים – מה שאף אחד מהדוסים לא עושה. במקרה והיית עצמאי שאחראי על יצירת הכנסות לעובדים שלך – האם היית באמת לעבודה שלך אנשים שמאמינים בפיות? אפשר קצת לתת תוכן מהותי נגד עיתון הארץ לפני שטוענים שהוא סתם עושה שיימינג.

      אהבתי

      1. האם היית מקבל לעבודה אדם שטוען שהוא חסר בחירה חופשית ולכן לא אחראי למעשיו (כפי שצריך לטעון כל אתאיסט שמבין באמת במה הוא מאמין)

        אהבתי

  3. ההבדל הוא לדעתי פשוט – שהתורה על פי המסורת היהודית היא מה שרוב ככל הורי או לפחות הסבים והסבתות של התלמידים האמינו בו וגם המדינה שלנו מיוסדת עליו ולכן חשוב ובסיסי ללמוד אותו (כמו שבצרפת ילמדו על נפוליאון וכו') לעומת גישות של ביקורת המקרא וכו' שזה דבר יחסית חדש.

    אהבתי

  4. מציע גם ללמד בכיתות הנמוכות של בתי-הספר שזכויות-אדם הם יצירה אנושית, ושחובות מוסריות הן אשלייה לא באמת קיימות אלא רק אשלייה. בהצלחה.

    אהבתי

  5. ההבדל הוא שבחינוך הממלכתי לומדים לא רק חילוניים אלא גם לא מעט מסורתיים ומאמינים ואין סיבה שהילדים לא ייפתחו למגוון דעות, לאו דווקא מפי רבנים אלא גם מפי חוקרי תנ"ך וארכאולוגים דתיים.
    ולגבי החינוך הממ"ד התשובה צריכה להיות חד-משמעית "כן" – אין שום סיבה ואפילו רע מאוד שלא מלמדים את ביקורת המקרא גם בממ"ד, כמו שמלמדים פיזיקה וביולוגיה

    אהבתי

  6. ההנחה המובלעת כאן היא שבחינוך הממלכתי מתחנכים רק חילונים וכפי שכתב חגי למעלה היא לא נכונה מפני שחלק משמעותי מתלמידי החינוך הממלכתי הם מסורתיים, שבאמת ייתכן שלא מזדהים עם האופן שבו מקצועות היהדות נלמדים.
    כדי לספק את התשתית הערכית שרלוונטית לכל התלמידים צריך ללמד יהדות מכל הפריזמות האפשריות: גם הליברלית, גם המחקרית וגם המסורתית.

    האם זה צריך לקרות גם בחינוך הממלכתי-דתי? עקרונית ברור שכן אבל אם זה לא קורה אז צריך לקחת בחשבון שכנראה גם המגוון האידיאלוגי בחינוך הממלכתי-דתי מצומצם יותר.

    אהבתי

  7. אצל הדתיים הפלורליזם מעולם לא היה אידיאל, ואילו אצל החילונים הפוסט מודרניסטים זהו כמעט דת, ולכן הטענה הראשונה ממש מוזרה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s