על רבנים המתנגדים לקיום מצוות החג להשתכר

כמו בכל שנה לקראת פורים, גם השנה יוצאים רבני הציונות הדתית בקריאה נואשת לא להשתכר בפורים. הנה למשל הרב אילעאי עופרן הופך את ציווי חז"ל הברור להשתכר בפורים ל"פרדוקס", הכל כדי להניא את שומרי המצוות מלשמור את המצווה הספציפית הזאת.
 
ההתנגדות למצוות השכרות בפורים התחילה במאה ה-12 והתגברה ככל שההגיון המודרני השתלט על התרבות המערבית (ועל רבני הציונות הדתית). בעצם מדובר בביטולו של ה"קרנבל", מוסד תרבותי פרה-מודרני ותיק וחוצה-תרבויות, שבו ניתן ליום אחד לפרוק עוד ולשבור את החוקים (פעמים רבות, בעיקר המיניים). לפני שנתיים כתבתי על המעבר מתפיסה מסורתית לתפיסה מודרנית שמגולם.
 
באופן אישי אני סבור שכדאי לחזור מדי פעם לפרה-מודרנה. אני בהחלט מתכוון להשתכר.

7 תגובות

  1. תומר שלום
    אין נימוק ? מדוע לחזור לפרה-מודרנה ולו ליום אחד ?
    פורים שמח
    ג'ף

    אהבתי

    1. תראה, יש לינק לרשימה שלמה מלפני שנתיים. אבל אומר לך, אני חושב שהתודעה המודרנית גזלה מאיתנו הרבה דרכים חשובות להתבונן על העולם. אני לא בעד לוותר על המודרנה, אבל מדי פעם כדי ללמוד מהפרה-.

      אהבתי

      1. עמנואל קאנט בביקורת התבונה הטהורה בהקדמה למהדורה ראשונה כתב על מה שגרם לדחיית המטאפיסיקה "אבל עכשיו גורמת רוח האופנה של הזמן לכך שנוהגים בה זלזול גמור והגבירה דחויה ונעזבת מקוננת כמו הקובה" אולי לפי זה כן צריך לוותר עליה?

        אהבתי

  2. למיטב הבנתי כגם התלמוד הוא "פרה-מודרני" ובכ"ז, מיד אחרי שרבא קובע הלכה ש"מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", מסופר: "רבה [בחלק מכתבי היד מופיע השם "רבא" כשמו של פוסק ההלכה לעיל] ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא, למחר בעי רחמי ואחייה, לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא" (תרגום: רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים ביחד; השתכרו; עמד רבה ושחט את רבי זירא; למחרת, ביקש רחמים והחייהו; בשנה שאח"כ אמר לו [רבה לרבי זירא]: יבוא אדוני ונעשה סעודת פורים ביחד; אמר לו [רבי זירא]: לא בכל זמן וזמן מתרחש נס…).
    ברור לגמרי שעורכי הסוגיה לא אהבו את ה"פסיקה" של רבא יש חובה להשתכר, והסיפור שהצמידו לאמירה שלו מדגים זאת היטב. זה לא אומר שאסור להשתכר בפורים, אבל מי שבוחר לעשות זאת שלא יתלה זאת ב"פרה-מודרנה" אלא באמת, והיא חיבתו לאלכוהול 🙂

    אהבתי

    1. אין להביא אגדתא ולהצמידה להלכה וכך כבר כתב ר' יוסף זוין בספרו אישים ושיטות "בשעה שעוסקים ב'הוויות דאביי ורבא' אין מלכי האגדה מרחפים בכנפיהם ובזמן שהמוח והלב מסורים לסתרי האגדה וללקחי מוסרה אין דעת פנויה להתעמק בנבכי ים ההלכה… והאדמו"ר ה'צמח צדק' למשל הרבה לכתוב גם בנגלה וגם בנסתר ולא ראינו שערבב את התחומים, ואין ההלכה והאגדה מתמזגים יחד" ולכן אין לייחס את פסקו של רבא לאגדתא "נובלות חכמה שלמעלה תורה" (תניא אגרת הקודש כו').וגם במהרש"א מובא שאין הסיפור כפשוטו ועוד הרבה מפרשים דברו כמו כן כגון היעב"ץ ועד (הר"ן כתב להלכה שאין יותר לנהוג כן מטעם שאת כתבת מכל מקום להלכה אין נפסק כן) *הרמב"ם, (הלכות מגילה פרק ב הלכה טו): "כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר וישתה יין… עד שישתכר וירדם בשכרות".

      אהבתי

      1. דן,
        פרשנים ופוסקים כבודם במקומם מונח, אבל האם הוא רב מזה של התלמוד עצמו?
        התלמוד לא מפריד בין "אגדה" ל"הלכה" כאן (ואיכא דאמרי: בשום מקום) בשום דרך. הרי אין בו אפילו סימני פיסוק שמפרידים בין שני הקטעים המופיעים זה לצד זה. זכותך לקבל את פרשנותם של המפרשים, אבל אם תקרא את התלמוד עצמו כאן, תראה שהפרשנויות אינן "פשט" כלל וכלל. מה שכתבתי הוא מה שהטקסט כלשונו אומר, ומה שקריאה פשוטה מלמדת. אם לדעתך אסור לעשות זאת, אתה מוזמן לא ללמוד תלמוד אלא רק את הפרשנים. לדעתי, ההפסד כולו שלך.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s