רמטכ"ל בורמה ואיסור מכירת נשק לגויים

לפני שבוע ביקר בארץ רמטכ"ל בורמה. ביקור רשמי. העילה: הרחבת הקשרים הביטחוניים בין המדינות. הרכש: ספינת "סופר־דבורה" סימן 3 מתוצרת התעשייה האווירית.

למה זה חשוב? כי בורמה נתונה תחת אמברגו נשק מטעם האיחוד האירופי ותחת סנקציות על מכירת אמצעי לחימה מטעם ארה"ב. כלומר העולם המערבי מסרב למכור נשק למשטר הבורמזי. למה? פשוט משום שמדובר ברודנות שבעבר דיכאה קשות את אזרחיה ומפרה זכויות אדם באופן שיטתי.

ולמה זה מעניין? כי ההלכה אוסרת במפורש על מכירת נשק לגויים. "אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים." (משנה, עבודה זרה).
כל דבר שיש בו נזק לרבים – אסור למכור.

כך נוצר כאן מצב ייחודי: בדרך כלל מדינת ישראל מצפצפת על הסטנדרט האתי הבסיסי של המערב בשם היהדות והצביון היהודי והמוסר היהודי וכל הג'ז היהודי הזה. גם הפעם מדינתנו שמה פס על המוסרי והראוי, אבל דווקא במקום שבו המסורת היהודית עצמה גם היא אוסרת בפירוש את העניין. יצאנו גם דושים וגם אנטי-יהודים; הישג מרשים לממשלה הנוכחית.

אה, ובקטנה: שימו לב שאף רב לא יצא נגד העניין. הרבנות הראשית, צהר, החרד"לים שכל כך מקפידים, הליטאים, החסידים, הליברלים, המחמירים – שתיקה. טוב, כנראה על החלק הזה של ההלכה הם מוותרים.

7 תגובות

  1. נראה לי שהדין הנ"ל חל רק על היחיד, אבל לא על מלך ישראל. כלומר, האיסור חל על יצוא ללא רישיון ממשרד הביטחון, במונחים של ימינו.

    אהבתי

    להגיב

  2. לגבי שתיקת הדתיים לסוגיהם – הם, מן הסתם, לא רוצים להיתפס בחוסר עקביות. איני בקיא בהלכה, אבל בציטוט שהבאת אין הבחנה בין רודנות לבין כל "מדינת-גויים" אחרת.
    להבנתי, ההלכה שהבאת אוסרת על יצוא נשק באופן גורף, וזה כמובן דבר שאי אפשר לעמוד בו.

    ובלי קשר להלכה, העיסקה הזו מבישה.

    אהבתי

    להגיב

    1. עיסקה יכולה להיות מבישה, בלי שיהיה בה איסור הלכתי. אני חושב שבכלל ראוי שנתעניין יותר בשאלה של לאיפה הנשק שלנו הולך ולמה הוא משמש ולא נחליק כל דבר תחת איצטלא של "צרכי ביטחון".

      אבל לא כל כך בטוח שהעובדה שיש אמברגו נשק מטעם האיחוד האירופי וארה"ב מהווה *בפני עצמה* ראייה שיש אכן הפרה של זכויות אדם או דיכוי. כמו כן, בד"כ מקובל להבחין בין סוגי נשק שונים : לא נראה לי ש*ספינה* יכולה לשמש לדיכוי הפגנות. זה לא כמו למכור רובים או ציוד שאפשר להפנות כנגד האזרחים.

      מצטער, אני מסרב לקבל את המדינות הנ"ל כסמכות מוסרית. הם מוכרות נשק לערב הסעודית בלי למצמץ כיוון שהיא בעלת ברית שלהם.

      אהבתי

      להגיב

    2. ההלכה דווקא כאן כוללת אבחנה כזאת : זאת סיבת האיסור לפי הפרשנים. ממילא נראה הגיוני שיהיה קל יותר למכור למדינות שהן "גדורות בנימוסיהן" מאשר לדיקטטורות צמאות דם.

      אהבתי

      להגיב

  3. אני חושב שהדגמת יפה מדוע מאוד אין להלכה מה לתרום למדינה מודרנית. כללים שהיו תקפים כאשר היה מדובר בכמה חניתות וחרבות בפרובינקיה קטנה תחת שלטון זר, לא רלוונטים כאשר מדובר בתעשיה מודרנית של מדינה עצמאית. כיום, בלי מכירת נשק, אין תעשית נשק. אפשר להתווכח אם ישראל זקוקה לתעשית נשק, אבל אם כן, מכירתו מחוייבת. לציית להלכה משמעותה לסגור את התעשייה הזו בכלל. בדיוק כפי שאיסור על הפעלת כבשנים בשבת מבטיח שלא תהיה תעשיית כימיקלים.

    ההלכה הרי לא התגבשה ככללים למדינה עצמאית ומעולם לא נבחנה ככזו. היא התפתחה עבור פרטים וקהילות קטנות בעולם מפורד ומנותק מזה שלנו. הנסיון שלך להשמיש אותה מזכיר קצת את ליבוביץ המוקדם שניסה לקדם הלכה שמתאימה למדינה עצמאית (כמו כאן: http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=3). כידוע, הפרויקט הזה כשל לחלוטין.

    נשק תמיד היה עסק מלוכלך. יפה שיש אמרבגו "רשמי", אבל בריטניה מאמנת את הצבא הבורמזי. גם היא וגם ארה"ב הצהירו שהן שוקלות עסקאות נשק עם הצבא, ובריטניה כבר מכרה מספר מערכות "הגנתיות". האם ישראל צריכה להיות הראשונה בתור למכור נשק התקפי? לא יודע. אבל אם העמדה ה"יהודית" היא שאסור למכור נשק כלל, אין ליהדות מה לתרום כלל, ואני שמח שאותם רבנים שומרים על שתיקתם.

    אהבתי

    להגיב

    1. להפך, נראה לי שזה מדגים שיש להלכה מה לתרום למדינה המודרנית. רבנים בימינו שומרים על שתיקה כמעט מוחלטת בנושאים שקשורים למדינה בדיוק בגלל שהם מבינים שאין להם כלים להתמודד עם סוגיות ציבוריות בצורה טובה (בניגוד לסוגיות שאפשר לבחון אותם דרך אספקלריה פרטית).

      אפשר להשוות ולהנגיד עם בג"ץ בגלגולו המודרני שנוטה להתעלם מקיום של יחסים בינלאומיים, סוציולוגיה או מפוליטיקה ודן בכל דרך אספקלריה צרה של זכויות אדם (שהן לא דבר רע בפני עצמם). הדיון מעוקר מהקשר רחב ולכן מגיע לפעמים לפסקי דין הזויים.

      אהבתי

      להגיב

כתיבת תגובה