היועץ המשפטי לממשלה הודיע היום שמסעדות שאינן מקבלות הכשר מהרבנות תוכלנה לתלות מודעה על פיה העסק מגיש מזון כשר, אבל ללא שימוש במילה "כשר" (שהיא סימן-רשום של הרבנות הראשית לישראל מאז מעמד הר סיני כידוע).
מה בעצם העניין? החוק איסור הונאה בכשרות" סעיף 3א קובע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר". השאלה היא האם על פי החוק בעל עסק שמציג תעודה שבה הוא כותב ש"המזון נמצא תחת השגחה" או ש"האוכל מוגש על פי כל דיני ההלכה" ועוד כל מני נוסחים שכאלה עובר על החוק.
הרבנות הראשית טוענת שכן, שזו עבירה על החוק (עבירה פלילית, אגב, שהרי אין פשע גדול יותר מהתחמקות מכפייה דתית), והיא נוהגת לקנוס מסעדות שנוהגות כך, כמו המסעדות הנהדרות שבפרוייקט השגחה פרטית – כשרות קהילתית. משום כך עתרו לבד"צ שי גיני ממסעדת טופולינו ויונתן ודאי ממסעדת קרוסלה ודרשו לאפשר להם לעשות כן.
מה שויינשטיין אמר הוא שעל פי פרשנותו לחוק הם צודקים, ואפשר לתלות מודעות שמכריזות שהעסק כשר ללא שימוש במילה "כשר". כך, אגב, ממילא נוהגים גופים חרדיים שונים, שמספקים כשרויות מהדרין עבור עסקים שונים ללא שימוש במילה "כשר" כבר שנים רבות. אבל כמובן שאי אפשר שלא-חרדים ינהגו כך גם כן, שהרי במדינת ישראל יחסי החברה החרדית עם עקרון השוויון לפני החוק הם, נאמר, מורכבים.
בקיצור, מעתה מותר לבתי עסק לרמוז שהם כשרים-ללא-הרבנות, ואני ממליץ לכל אחד פשוט לגשת ולאכול במסעדות המצוינות שעושות כן, ושבוודא כשרות יותר מכל כשרות הניתנת על ידי גוף רודני וכפייני. בתאבון.
מינים 
תומר , תודה על הפוסט . אתה רואה הכוס הריקה , ולא הכוס המלאה . אתה צריך גם לראות הרבה יותר מדי אזרחים שמחפשים אוכל כשר , וכשר הלכתית כדת וכדין .
הם לא רוצים כיאילו , לא רוצים פרווה , רוצים אוכל כשר !! וכשר , זה כמו תו תקן לגבי דידם , אין כשר על פי תפיסה אישית / אינדיבידואלית .
זכותו של אדם , לדעת מה הוא מכניס לגופו , מה הוא אוכל . כך גם חילוניים נוהגים ותופסים הענין . הנה :
לפני שנים מספר , הייתה תביעה , תביעה ייצוגית , של אזרחים , נגד תנובה , על כך שהיא לא ציינה בחלב העמיד , שיש סיליקון בתוכו . הנה אצטט לך מפסק הדין , ערעור בעליון (ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי תופיק ו- 2 אח' ) הנה כך מצטט אני :
" אין הרי פגיעה באוטונומיה של הפרט הכרוכה בפגיעה באמונתו ובמירקם ערכיו והשקפת עולמו של אדם, כפי שמתבטא למשל ביחס לצריכת מזון כשר כפגיעה בזכות הצרכן להניח כי מוצר מזון כלשהו שהוא צורך מכיל יסודות נתונים ולא אחרים, במצב בו אין לו מראש העדפה מוגדרת לצריכת מוצר מזון בעל מאפיינים מסוימים, ומקום שאין במרכיבי המוצר הנתונים כדי להזיק. יש הבדל של מהות, מידה, ומשקל בין דרכי המימוש של האוטונומיה של הפרט ממקרה למקרה. הענין שלפנינו אינו נופל בגדר אותן קטגוריות מקרים בהם הטעייה או טעות לגבי מרכיביו של מוצר עלולים לגרום לצרכן פגיעה רגשית ממשית שמקורה במחוייבות לערכים, השקפות, או העדפה מיוחדת למטרה מוגדרת. "
ועוד משם אני מצטט :
" אין זה מסוג המקרים בהם הנזק -בין רכושי ובין לא רכושי – הוא כה ברור על פניו עד כי לא יכול להיות ספק שציבור צרכנים גדול מאוחד באינטרס משותף להעמיד למבחן משפטי מעשה הפרה בתחום הצרכנות. וודאות כזו היתה קימת אילו דובר למשל במכירת מוצר בלתי כשר בתורת מוצר כשר……
עד כאן הציטוטים :
כלומר , זכותו של אדם : מוסרית , חוקית משפטית , להכניס לגופו אוכל אשר המרכיבים שלו , בשליטתו , בידיעתו , ובהכרתו , הוכרה ברמה העקרונית , מזה זמן רב במשפט . במקרה הזה של הסיליקון , הדיעות של השופטים נחלקו ( למרות שהוא לא מזיק כלל הסיליקון , ואין לו טעם הרי ) אבל :
כפי הציטוטים לעי"ל , לגבי כשרות האוכל , אין צל צילו של ספק מבחינת השופטים , שזה נופל לגדרי העדפות קריטיות ביותר של אדם . ואם כך :
אתה חי במדינת היהודים , ממילא במדינה יהודית ( דינמית , מעת לעת המידה משתנה כפי בחירתו של הריבון הטבעי ) , אז תחשוב גם על הרבה יותר מדי אזרחים , שמבקשים אוכל כשר , תקני , הלכתי , והפגיעה בהם , במקרה של אי ודאות או הונאה , הרבה יותר קשה , מאשר בחילוניים , שאוכל כשר לרוב , לא ממש מפריע להם .
קצת סבלנות , קצת הבנה ….. תודה
אהבתיאהבתי
אל רום, תאכל מה שאתה רוצה איפה שאתה רוצה. איש לא מפריע לך. היבבות מיותרות.
אהבתיאהבתי
תומר , קרא שוב , מה זה קשור בכלל ?? הבעיה הינה גם ובעיקר עם מי שרוצה לאכול כשר , ולהיות משוכנע שזה אכן כשר . כך כולנו : רוצים לדעת שהנעליים זה נייק , ולא חיקוי כלשהוא סיני משהו . רוצים חומרים לבית או לבנין בית , עם תו תקן הולם ראוי . רוצים לדעת שאם מצויין שאין חומרים משמרים באוכל , אזי אין !! אתה הרי כותב הרבה על חילון מערכות חרדיות ודתיות . ואם כך :
צריך גם לגרום להם להרגיש בטוחים ונכונים , כאשר עסקינן באוכל שהוא כשר באמת ובתמים כפי תפיסתם והבנתם , ווקטורים כאילו , יעזרו להוציא אותם מגיטו .
מה לאכול איפה שאני רוצה תומר ? מי שלא רוצה למכור כשר , יכול לא למכור . מי שמוכר , לא יכול " חצי היריון " צריך לעמוד בתקן !! את התקן הם קובעים !! מי יקבע אחרת ?? טיבי , ביבי , זועבי ?
אהבתיאהבתי
מה העניין? אתה סומך רק על הרבנות? אכול רק בכשרות הרבנות. קל ופשוט.
אהבתיאהבתי
קרא התגובה שלי לתמר להלן או לעי"ל , לא משנה , רק אחת יש !!
אהבתיאהבתי
אל-רום שים לב – לפי הנטען כאן לא רק שאין להשתמש במילה כשר כ"תו-תקן" אלא שאי אפשר לציין שהאוכל נעשה על פי ההלכה או כדומה, לא ידעתי שזה המצב וזה ממש אבסורדי ומדהים, זה פשוט איסור על אנשים לחוות דעתם על משהו, זה שהמדינה החליטה שהמילה "כשר" תהיה סמל פרטי של הרבנות, זה דבר אחד (אני לא רוצה בזה אבל יש בזה היגיון) זה שאסור למישהו לומר שהוא מכין את מזונו על פי ההלכה וכדומה זה ממש פגיעה בחופש העיסוק והדיבור, בסופו של דבר צריכה להיות דרך לאדם לתאר את מה שהוא מוכר.
אהבתיאהבתי
yb , תקרא שוב התגובה המכוננת שלי , תקרא שוב תגובתי לתגובתו של תומר . מה זה קשור לחופש ביטוי ? זהו סטנדרט , תו תקן , שהם המוסמכים להחליט לגביו !! אתה רוצה שאיזה טייח סיני , איזה רצף רומני , יקבע לך , שהבית או גשר הירקון של המכביה דאז , אכן עמידים בפני רעידת אדמה ? את זה יקבע מהנדס בנין מוסמך . חופש הביטוי אינו החופש להגיד כל דבר , ובכלל , להוליך שולל בהטעיה , באחיזות עיניים , במיצגי שווא וכדומה מרעין בשין . תודה
אהבתיאהבתי
חרדים ממילא לא אוכלים במסעדות שהן רק בהשגחת הרבנות, ובפועל כל אחד אוכל את האוכל ש"מושגח" ע"י הרב שלו או שליחיו. מה הבעיה שעל כל תעודה יהיה כתוב מי אישר אותה, ונוכל אז לקיים "עשה לך רב" ולבחור לאכול רק במקומות שהרב המכשיר מקובל עלינו? אף אחד לא מחייב אדם אחר לאכול בהשגחה שאינה מתאימה לו. מה הבעיה בדיוק?
אהבתיאהבתי
תמר , תודה על התגובה , יש רק בעיה אחת : תומר ורבים שכמותו , מתקשים להבין ולקלוט שהמדינה צריכה לפקח על עינינים כגון דאלו . המדינה עצמה קובעת מסגרת משפטית , ממשלית , כלכלית , כלליים ביותר . אלא שתכל"ס לגופו של ענין , מקצוע , תחום : ישנם מומחים שקובעים התכנים המדוייקים .
המדינה למשל מחייבת תקנים הנוגעים לנגישות של נכים , אבל אנשי מקצוע קובעים את התקן גופא . בבניה המדינה מחוקקת חוקים , מפקחת וכו…. אבל אנשי מקצוע קובעים לגופא של קביעה מקצועית . המדינה מפקחת על תהליכי עשיית מזון לטובת בריאות הציבור , ואת התקנים תכל"ס , קובעים : מומחי רפואה וכו…. סטנדרט של מפגעים שונים ומניעתם , נקבעים על ידי מומחים נניח להנדסת קול בכל מה שנוגע לרעש .
בכל מה שנוגע לדת , וכשרות מזון , צריך שאנשי דת יקבעו בדבר !! והכל במסגרת ממוסדת של המדינה . יצרני מזון נקנסים בסכומי עתק , נטחנים בתובענות ייצוגיות , לפעמים על איזה כמה מיליגרמים עודפים של חומר מסויים במזון .
מה את מצפה ? שכל כך הרבה אנשים שיכולים לאכול אוכל , רק כשר בעיקרון , יסבלו : ספקות , עוגמות נפש , רמאויות , התחזויות . המדינה לא יכולה לא להתערב בדבר !! ולקבוע באופן ממוסד ותקני , מהו אוכל כשר , ומה התעודה , ההכשרה והראיה לכך , הכל לגבי אדם מן היישוב .
אולי אפשר לקבוע מיתחם מסויים , שבו כמו בהרבה חוקים אחרים , כמה גופים יתחרו , או יציעו אלטרנטיבות להכשר , אבל עדיין , גופים דנן , יהיו כאילו הנסמכים על אנשי דת , כוהני דת . אז מה נפקה מנא ? תקשי : למה אורתודקסים רק ? טוב – זוהי שאלה רחבה ועקרונית , ולא המקום לדון בה ממש .
הרי יש "ים" חילוניים – מסורתיים – מאמינים , סתם כיפות סרוגות וכו…. שנכנסים לאיזה שווארמה מזדמנת , ומבקשים לראות תעודת כשרות . התיאור שלך אכן תופס לגבי חרדים , אילו של ממש , אבל יש המון " צבעוניים " , שלא סגורים בגיטו בבני ברק , אלא עובדים ומסתובבים כל היום .
מה לעשות , וזה חייב להיות ממוסד , מושגח , מפוקח , ועל ידי המדינה . כך זה בכל תחום ותחום !!
תודה
אהבתיאהבתי
קשקוש מקושקש. בארה"ב חיים יהודים רבים שאוכלים כשר בלי שום פיקוח ממשלתי. עובד יופי.
אהבתיאהבתי
תומר , תגיד לי ברצינות , אתה מבין איפה אתה חי ? לפעמים הפוסטים שלך מדהימים אותי . ארה"ב ? תגיד לי אתה ספייסמן ? הבלות רוח כזו ? יש פה הרי – חרדים , סרוגים , צבעוניים , " ים " מאמינים סתמיים , בשבילם זה לא : דינא דה מלכותא דינא !! מבחינתם הם בעלי הבית פה !! הם לא תלויים ורוצים להיות תלויים בחסדי הפריץ .זוהי מדינת היהודים פה!! אתה פקינג בהכרה ? אולי רב פדרלי בארה"ב ?? נתתי פה לחבר'ה לקרוא התגובה שלך , שלשלו במכנס מרוב צחוק , אנשים פה נקרעו לגזרים ,שואלים אם אפשר למצוא אותך באיזה מדריך , תקצר היריעה מהבלות רוח כזו …..
אהבתיאהבתי
הבעיה שבלי השגחה אמתית, כל אחד יוכל לטעון על מזון שהוא כשר, גם אם אינו כזה (ואפילו אם בעלי המקום חושבים שהמזון כשר, ההכרה שלהם את הלכות הכשרות רופפת עד לא קיימת).
אהבתיאהבתי
אז אני מציע שתאכל רק בכשרות של הרבנות, אם רק עליה אתה סומך. אם רוב הציבור יעשה כן, ממילא כוחות השוק יקבעו שתהיה רק כשרות של הרבנות. בינתיים תנו לנו לאכול איך שאנחנו רוצים, סגור?
אהבתיאהבתי
זה כבר משהו אחר.
בפוסט למעלה המלצת לאכול במסעדות שאין להן מסודרת.
ועל כך תהיתי, איזו מין המלצה זו? איך מי שמעוניין לשמור כשרות יכול לאכול במסעדות שלא ברור שיש להן את הידע המינימלי הדרוש כדי לשמור על הלכות כשרות?
עכשיו אתה מציע משהו אחר.
אהבתיאהבתי
* תיקון השמטת הקלדה (שורה 2): שאין להן השגחת כשרות מסודרת
אהבתיאהבתי
אוי, לא הבנת… חמוד. כן, התכוונתי רק למי שמוכן לאכול משהו שלא עבר הכשר של הרבנות.
אהבתיאהבתי
הלעג אינו במקומו.
תהיתי איך מישהו שרוצה לשמור כשרות יוכל לאכול במקום שלא ברור שמסוגל למלא את דרישות הכשרות המינימליות (ובדרך כלל הוא לא מסוגל).
ואני עדיין תוהה.
ברור שמי שהכשרות לא מעניינת אותו יאכל במקומות כאלה בלי נקיפות מצפון (אבל אז הוא גם לא זקוק לשום תעודה או כיתוב פיראטיים).
אהבתיאהבתי
יש שומרים כשרות רבים שסומכים על הרב ליבוביץ הרבה יותר מאשר על הרבנות הראשית. שאל אותם למה.
אהבתיאהבתי
אני לא מכיר אותו ולא דיברתי עליו, אלא על חוסר פיקוח שעלול להביא להטעיית הצרכנים.
יכול להיות שהרב ליבוביץ מקפיד על הבטחת הכשרות ויכול להיות שלא. אני לא יודע.
אני רק יודע שאי שמירה על תקן, ואי הקפדה על כך שהמצב יהיה ברור לגמרי לצרכנים, זה דבר שלילי.
אם כל בעל מסעדה יכול לכתוב "כשר" ללא צורך לעמוד בדרישות כשרות מינימליות, ללא פיקוח וללא תנאי סף, יהיו רבים שיוטעו ויאכלו מזון לא כשר בניגוד לאמונתם.
אהבתיאהבתי
לא נכון, מפני שעל פי התקנה שוויינשטיין אישר כל מי שכותב שהמזון כשר יהיה חייב לכתוב בהשגחת מי. אם אתה לא בוטח בהשגחה, פשוט אל תאכל בעסק המוסיים הזה.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שרוב צרכני המזון הכשר, מעיפים מבט מרפרף, לא קוראים את האותיות הקטנות ולא ישימו לב לכך שמדובר במזון שאינו בפיקוח (ולכן בדרך כלל גם אינו כשר).
נכון שזו אשמתם שאינם בודקים, ובכל זאת, נכון להגן עליהם – הרי לא מדובר ביחידים אלא ברוב.
אהבתיאהבתי
אם הבעיה מסתכמת בצורך של שומרי הכשרות ללמוד לקרוא באמת שאפשר לחיות עם זה.
אהבתיאהבתי