דוחקים את הקץ בהר הבית

הר הבית במרכז בעניינים. רק עיוור לא רואה את זה. לא, הוא לא "הסיבה" למהומות, אבל הוא בהחלט בין הסיבות העיקריות, לאלימות, לטרור, להחזרת השגריר של ירדן, למתח העולה וגואה עלינו כמו לבה מתוך הר געש פעיל. רק לפני חודש כתבתי כאן שמהר הבית ייצא מעגל הדמים הבא, והיסו אותי אנשים טובים ורציניים כחששן לחינם, כזורע אימה ומבטל זכותם של יהודים לתפילה, זכות שכתבתי כמה וכמה פעמים שאני תומך בה. אבל מה לעשות וחופש הדת לא מתיר כל דבר בכל תנאי ובכל זמן. לא זביחת בתולות לירח ולא העלאת ירושלים לעולה.

כמו בשנת אלפיים, הר הבית הוא בדיוק האבוקה שמציתה את מדורת ההבלים כולה. אנחנו חוזים במו עינינו בעוצמתו המטרפת של מקום קדוש, של המקום הכי קדוש. שימו לב איך שוחרי המקדש מסרבים להירגע, מסרבים להרגיע את הרוחות. אני מוכן להעריך שהם ימשיכו בסירובם, גם בימים הבאים. הר הקסמים כבר כישף אותם, והם מוכי מזבח.

ופלא בעיני שדווקא אלה שצריכים להיות הראשונים להבין כוחו של סמל ושל מיתוס ושל אמונה מסוגלים לדמיין שרק עבורם ההר חשוב, ואילו שלצד שמנגד – שרחוק מלהיות נקי כפיים בעצמו! – זה לא ממש משנה. אנשים שהמושג "זכויות תפילה" תקף בעיניהם רק עבור עצמם ושחופש דת הוא הדבר ההופכי בדיוק ממה שהם מבקשים משתמשים בשיח הזכויות כדי לקפוץ ראש אל קץ הימים ולהביא על כולנו בכוח מקדש וגאולה – או חורבן, בדיוק כמו בימי בית שני. מיעוט זעיר מבין אזרחי ישראל מתפנק ומזדעק על שלא נותנים לו הכל ועכשיו – אולי מאמין, אבל כל כך מפחד מדרך ארוכה. דוחקים את הקץ, ומבקשים להתקרב אל האש. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם.