אלוהים ומפלצת הספגטי המעופפת

פולמוסים על קיומו של אלוהים הם לדעתי דרך מגוחכת למדי לבזבז את הזמן, אבל למי שבעניין, קית' דה-רוז, פרופ' לפילוסופיה מאוניברסיטת ייל, יוצא בראיון בנ"י טיימס נגד הטיעון האנטי-תאיסטי שמבקש למצוא אנלוגיה בין אמונה באלוהים לאמונה במפלצת הספגטי המעופפת (או בורייציה של ברטרנד ראסל, כוס התה שחגה סביב כדור הארץ).

דה-רוז טוען שהטיעון הזה נשען על ההנחה שאין צורך להסביר למה לא צריך להאמין בדברים ביזאריים, ומספיק פשוט להעלות ספקות באשר לקיומם. בניסוח קצת יותר אקדמי אוהבים לומר שלתיקוף קיומן של תופעות חריגות נדרשות ראיות חריגות (דהיינו, אם אין לך ראיות חריגות בטיבן, אין סיבה להאמין שקיימים דברים חריגים).

אלא שדה-רוז טוען שאלוהים אינו דומה למפלצת הספגטי המעופפת בכך שבעוד שזו האחרונה נראית ביזארית לכולנו, אלוהים לא נראה ביזארי למסה עצומה של בני אדם (למעשה לרוב בני האדם בעולם). כלומר המשתמשים בטיעון הזה מתעלמים מכך שאנשים רבים, שפויים ואינטליגנטים, מאמינים באלוהים. "הנקודה המרכזית היא", הוא טוען, "שאם יש אנשים רבים ונבונים שלא מסכימים איתך, אתה צריך טיעון טוב כדי לטעון שהם טועים." (דהיינו, צריך טיעון על דרך החיוב, ולא מספיק רק לומר שלא הגיוני שהם צודקים.)

12 תגובות

  1. מבטיח לא להתפלמס רק מסקרנות מה טיב האמונה שלך? (האם אתה מאמין באלוהים? באיזה אלוהים? האם אתה מאמין במעמד הר סיני?)

    אני מתנצל אם כבר הבהרת את זה בעבר אני קורא את הבלוג כבר די הרבה זמן ולא הצלחתי להבין עד עכשיו.

    אהבתי

          1. "ידיעה אינטימית" כתוצאה מ"פרקטיקת חיבור", זו הרגשה, לא? מהדרך שבה אתה כותב על חוויותיך הדתיות, נראה שאתה מייחס להן משמעות שגדולה מאשר הפסיכולוגיה שלך כאינדיווידואל. השאלה אם אתה סבור שדרכי החיבור האלה מקרבות אותך לאיזה "יש" שקיים במציאות האובייקטיבית (אלוהים?), למשל, או האם הן נותנות פרספקטיבה כלשהי לגביה שאינה רק אינדוווידואלית-רגשית. כמו עופר קראתי כבר המון דברים שכתבת ולא הצלחתי להבין ממש את תפישת העולם הדתית-מטאפיזית שלך, שאליה התייחסת תמיד ברמזים (אני מתאר לעצמי שמשום שהיא קשורה לחוויות עוצמתיות ואינטימיות שקשה להעבירו במילים). בניגוד לתפישות שלך על מקומה וחשיבותה של הדת בחיים האנושיים, עליהן כמובן כתבת הרבה.

            ואם פירטת יותר במקום אחר כמובן שאשמח להפניה.

            אהבתי

            1. אני לא חושב שזה רק עניין רגשי או חוויתי, בדיוק כפי שאני לא חושב שזה שאני רואה את העץ מחוץ לחלוני זה רק עניין רגשי או חוויתי. אני באמת לא כותב על זה הרבה כי זה עניין אינטימי. בכ"א, כאמור, ודאי שיש לזה מימד חוויתי, אבל אני לא חושב שאפשר לצמצם את זה לכך.

              אהבתי

      1. חבל. כי זה טיעון שמגיע ישר מהאפולוגיקה הנוצרית ומתאים לנוצרי מאמין כמו דה-רוז. ואריאציה על ״Credo quia absurdum". יש שני מיליארד שמאמינים בלידת הבתולין, בחטא הקדמון, בקימה לתחייה ובטבעו האלוהי של ישו. אם אתה חושב אחרת, נטל ההוכחה עליך.

        אהבתי

        1. אני לא כל כך מבין. כיצד אתה מצפה שתעשה אפולוגיקה על האמונה באלוהים אם לא בטיעונים אפולוגים?

          אהבתי

  2. הטיעון שלו קצת לוקה בלוגיקה שלו, לטעמי. אם נניח קיימת כת או דת שמאמינה בשליט-על חייזרי ונשמות של חייזרים שנמצאות בתוכנו (ומאד אוהבת לתבוע אנשים שצוחקים עליה), אז כל מה שהיא צריכה כדי להחשב פחות ביזארית, הוא לגייס עוד מאמינים? זה ישנה את טיבו של בסיס האמונה מביזארי לכזה שלא דורש הסבר?

    אהבתי

כתיבת תגובה