הוצאת רסלינג הוציאה ממש עכשיו ספר חדש של הרב שג"ר. קיבלתי אותו לקריאה מוקדמת, ויש בו דרשות מעניינות וכמה רעיונות נועזים, כדרכו של הרב. הנה למשל קטע מתוך דרשה ליום העצמאות, תחת הכותרת "שלום פוסט-ציוני דתי":
העובדה כי הערבי, הפלסטיני, יושב כאן ורואה בארץ זו את מולדתו האהובה, והיא אכן מולדתו האהובה, אינה צריכה לפגוע בשייכותי שלי לאדמה זו. אין בהימצאותו כדי לפגום כהוא זה בהתקשרותי לאותה כברת ארץ עצמה כמולדתי.
[…]
בשביל להיכנס אל ארץ הנס והפלא ולנחול אותה, וגם להתברך באותו כלי מחזיק ברכה – "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" – יש להיות מוכנים לדבר בכמה שפות; והרי השלום הוא המובן העמוק של הקודש העליון המכיל את ההפכים. אם כן, אין ספק שתפיסתה של הציונות הדתית כיום אינה יכולה להביא לשלום שאותו מבקשים למצער חלקים גדולים בעם היושב בציון. לכן עליה לתפוס את עצמה באופן רדיקלי ולהיפתח אל הרוח הפוסטמודרנית, ובעקבות השינוי הזה היא תמצא את הנסתר שבעולם הדתי, את המיסטי – כיום אי-אפשר לאחוז בדת בלא הגרעין המיסטי שלה. על הציונות הדתית להיות, ברוח הזמן, 'פוסט-ציונות דתית'.
[…]
כעת, אפשרות החידוש קיימת, והיא עומדת לפתחה של הציונות הדתית. אם תנקוט אותה, תוכל הציונות הדתית להוביל לקראת השלום המיוחל, שלום פרדוקסלי הרואה את האחר, הערבי, כשייך למולדת, בלי לוותר על תחושת הבית במולדת. בדרך זו אפשר יהיה למצוא את האינטימיות שבזר ועם הזר. זו תהיה הרמוניה מסוג אחר, ניגון של לעתיד לבוא.
דברים פרובוקטיבים, ללא ספק. לשג"ר היתה כמעט אובססיה עם הפוסט-מודרניזם, והוא ראה בו פתח לישועה מיסטית. המגע הישיר, המיסטי, עם האלוהות היה מאוד משמעותי בשבילו (קצת כמו שהשמחה היתה משמעותית בשביל ר' נחמן, וד"ל), ולכן המצב הפוסט-מודרני נשא בקרבו ברכה. כאן נראה לי שההשגה המיסטית ההרמונית וכוללת ההפכים מאפשרת לשג"ר לוותר על הבעלות הריבונית על חלקים מהארץ ולראות את הפלסטינים כשותפים לבעלות זו, כבני בית במקום שגם אנחנו בני בית. בימים האלה קצת קשה לראות את האופק הזה. אבל הוא קיים.
מינים 
שאלה גדולה שראויה לדיון בבלוגך הראשי:
האם אין בעיתיות בבריחה מהמציאות האולטרה-מודרנית, שהמסורת הפרה-מודרנית לא מסתדרת איתה, למיסטיקה פוסטמודרניסטית?
אהבתיאהבתי
תומר שלום קצת התבלבלתי האם זה הרב שג"ר הזה ואם כן – ספר חדש שלו?
שמעון גרשון רוזנברג – ויקיפדיה
שמעון גרשון רוזנברג – ויקיפדיה הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה תלמיד חכם והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסט מודרניים. בתשנ"ו… View on he.wikipedia.org Preview by Yahoo
אהבתיאהבתי
כן, זה אותו אדם.
אהבתיאהבתי
אין מה להתבלבל.
הספר חדש = עכשיו הוא יוצא לאור.
הוא נכתב לפני שנים כמובן.
אהבתיאהבתי
כן דורית זה אכן הוא.
אהבתיאהבתי
ההערה בסוגריים אינה הגונה, וחוץ מזה, וללא קשר, גם אינה נכונה – וודאי שלא במקרה של שג״ר. ה׳מקור׳ שנהוג לאומרו בר׳ נחמן אינו בהכרח טעות אלא – אולי בעייתי יותר – שטחיות.
אהבתיאהבתי
כוונתך לומר שכשם שר' נחמן היה אובססיבי לשמחה כיוון שלמעשה היה כל הזמן בדיכאון כך הרב שגר אובססיבי למגע אם האל כיוון שאתה חושב אותו לאתאיסט? (אשמח לדעת מהי כוונתך בעניין . אם היא כפי שכתבתי, וודאי יודע אתה כי יש פער בין להכיר אנשים פנים אל פנים לבין לקרוא בספריהם. אף כי ה' הוא הרואה ללב. ואדם יראה לעיניים. בכל זאת, כל מכירי הרב שגר יאמרו כי מאוד לא מסתברים דבריך)
אהבתיאהבתי