מאמר על האופי הבלתי-רדוקציוני של החיים

זוכרים את הרשימה שלי על ספרו של יובל נח הררי, 'קיצור תולדות האנושות'? זוכרים שטענתי שהוא מבטל בצורה לא נכונה את הקשר שבין הביולוגיה לרבדים שמעליה, ושאלו לא פחות "אמיתיים" ממנה? טענתי שהרבדים העליונים, של התרבות והמבנים החברתיים השונים אינם פשוט "דמיונות", שכן הם צומחים מתוך הרבדים התחתונים בצורה כמו-אורגנית, שאינה דטרמיניסטית אבל גם אינה רנדומלית. הם מה שנקרא emergent. לכן רדוקציה לביולוגיה (או לכל רמה אחרת) אינה מתארת נכונה את המציאות. ובכן, מצאתי מאמר נאה על הרשת שמדבר על כך, וגם מקשר את זה לתפיסה רליגיוזית של הטבע, יענו דתיות ללא בורא או כוח עליון. הנה.

2 תגובות

  1. כמה הרהורים בעקבות קריאת המאמר:
    1. קשה היה לי להשתחרר מההרגשה שגם כאן יש סוג של מחשבה רדוקטיבית, אלא שאת ה "רדוקציה לביולוגיה" , החליפה "רדוקציה למטא-תהליך התפתחותי המובנה בטבע" (וסליחה על חוסר הדיוק בהגדרה).
    2. אפשר לחוות רגשות רליגיוזיים גם בלי שום תיאוריה המסבירה את המציאות. אם ניקח מהמאמר את ההבחנה בין "דת" ל"דתיות" , די ברור שהביקורת בנוסח הררי מופנית לא כלפי ה"דתיות" אלא כלפי הדת , זו המשתמשת בתיאוריות וממציאה סיפורים כדי לטפח קשר בין חברים לאמונה ואיבה כלפי זרים, כדי לשמר מעמדות ויחסי כוחות מעוותים בתוך החברה וכיו"ב.

    אהבתי

  2. וילקינס, כהרגלו, מסכם את העניין היטב:
    http://evolvingthoughts.net/2013/01/more-on-reductionism/

    רדוקציה היא הכרחית אם אתה מנסה להבין את המכניקה של תהליך. אבל רדוקציה אין פירושה שאתה רוכש הבנה של ההיסטוריה מהתבוננותך במסלולי אלקטרונים. אף אחד לא טוען את זה.
    הטענה של רדוקציוניסטים היא שאין בתא החי שום דבר חוץ מתהליכים ביוכימיים. אבל אתה לא יכול לחקור את התא כתהליך ביוכימי – הוא מורכב מדי. אתה צריך לעשות את הפירוק לביוכימיה כדי למצוא אנזימים, אבל אחר כך אתה צריך לחבר את האנזימים האלה ולהבין איך הם פועלים בתוך התא החי עם מולקולות אחרות. רדוקציוניזם נפטר לך מכל מיני ישויות מיסטיות מיותרות ("נפש החי"), שרק מפריעות להבנת את המכלול.

    באופן דומה, אם אפשר לעשות רדוקציה של ההיסטוריה, אתה צריך להפטר מדיון ב"ישויות" מיתיות כמו "הרוח הגרמנית הנצחית" או "נצח ישראל". ההיסטוריה של העולם אליבא דהררי מורכבת ממה שעושים אנשים. אתה לא יכול לדבר על "רוח האומה" אם אי אפשר לעשות לה רדוקציה לדברים כמו "דעת קהל". בוודאי שהסטוריון נזקק להכללות. אתה פשוט לא יכול לטפל בקבוצה של 10 מליון פרטים במושגים של פסיכולוגיה של הפרט. זה בלתי אפשרי. אבל אם אין שום קשר בין המושג שבו אתה משתמש לבין מה שעושים וחושבים האנשים הפרטיים, אין לך כלום.

    אהבתי

כתיבת תגובה