שנה עברה מאז שכתבתי כאן על חתונתם של יוליה וסטס, שהתחתנו לא דרך הרבנות אלא בעזרת ארגון הוויה, וזאת משום שהם "פסולי חיתון" על פי ההלכה האורתודוקסית, ואיתרע מזלם להיות אזרחים במדינה שבה הם יכולים להתחתן רק על פי ההלכה האורתודוקסית. עברה שנה, ולא השתנה דבר. כלומר, לבד מעוד כמה מאות זוגות שהתחתנו לא ברבנות, אלא דרך כל מני עמותות, אגודות, או פשוט על ידי חברים טובים.
השנה יתחתנו אינה ופאבל דרך הוויה, יחד עם קהילת פישקא, באירוע גדול שפרטים עליו ניתן למצוא כאן. הנה העיקר:
והנה ראיון עם הזוג המאושר ב"ערב חדש":
כמו אינה ופאבל קיימים עוד אלפי, אם לא רבבות זוגות שלמרות שהם אזרחי מדינת ישראל, אינם יכולים להתחתן בה. המצב הזה הוא אבסורד מכל בחינה, וכמובן מוליד חתונות אזרחיות שכאלה, למרות שרשמית הן מחוץ לחוק. זה בתורו רק מדגיש עד כמה המערכת הנוכחית של החיבור בין האורתודוקסיה למדינה פושטת את הרגל.
הציבור מוזמן לחגוג עם הזוג המאושר.
אחי וזוגתו התחתנו בדיוק ביום בו פרסמת את הפוסט הזה, 11.8.11, אבל הם בחרו בחתונה שאינה חתונה "רגילה". אומנם הם היו יכולים להתחתן כרגיל, כמו כולם, אבל בחרו לעשות זאת בלי רב, וגם בלי רישום במשרד הפנים או בכל גורם אחר.
אני מכיר לפחות עוד 2 זוגות שבחרו להתחתן בצורה אחרת, למרות שהיו יכולים להתחתן כרגיל ולקבל הכרה מהמדינה. כנראה שזה לא רק עניין של פסולי-חיתון כן או לא, אלא גם של תחושות מתגברות והולכות, שהממסד האורתודוקסי מנוון מהיסוד (קניית האישה, למשל, באמצעות הכתובה).
אהבתיאהבתי
הסיבה למרוד ביהדות, למרוד בעצם במי שאתה, מוטעית מתכליתה, אם אנחנו שונאים את עצמנו, איך אפשר לצפות שהסובבים אותנו לא ישנאו אותנו, כמו כן לרוב זה מתקשר לעובדה שהם ככל הנראה יהיו שמאלנים פעילים, כפי שיצא לי להכיר.
השנאה הזאת לא עושה חסד עם עם ישראל, וחבל, מה שכן, חתונות אזרחיות ולא דתיות, בהחלט ציכות להיות פתוחות לציבור הרחב, מה שמעלה שאלה, כיצד הנוצרים והמוסלמים בישראל מתחתנים כעת?
אהבתיאהבתי