סיפורו של שבתאי צבי ומשמעותה של התנבאות המונית

בגליון סגולה האחרון מספר יהודה יפרח בצורה יפיפיה את עלילותיו המדהימות של שבתי צבי והתנועה המשיחית שהוא עמד בראשה. הדברים באמת ארוכים וידועים, אבל יפרח שוזר אותם בנראטיב מענג ומותח, ובאמת כדאי לקרוא. הנה. מומלץ לכל מי שמאמין שמישהו (הרבי, ניר בן ארצי וכו') הוא המשיח.

אותי עניינו במיוחד בקריאה של המאמר תיאורי הניסים והנפלאות שפקדו את "המאמינים", כלומר חסידיו של צבי, כפי שקראו לעצמם. הנה כמה ציטוטים:

שבתי צבי נדד ממקום למקום הוא עבר בצפת ובדמשק והגיע בחודש אלול לחלב. השמועות המופלאות שפשטו כבר ברחבי העולם היהודי יצרו מתח רגשי ורוחני עצום. ראשי הקהילה סיפרו שאנשים, נשים וילדים נפלו על הקרקע, מפרכסים ומגמגמים דברי נבואה. התופעה המופלאה הזו חזרה על עצמה גם במקומות שכף רגלו של שבתי צבי לא דרכה עדיין. , שבה התגלו "עשרה נביאים ועשר נביאות", ושם מצטרף לתנועה גם המקובל הגדול רבי בנימין הלוי.

[…]

המתח המשיחי העצום נתן את אותותיו, ותופעת ההתנבאויות ההמוניות התרחבה. סוחר הולנדי העיד:

"למעלה ממאתיים נביאים ונביאות שנפל עליהם רתת וזיע והתעלפו, ומתוך כך אמרו כי שבתי צבי הוא משיח אמיתי ומלך ישראל שיוביל עמו לבטח לארץ הקדושה … אחר כך שבה רוחם אליהם ולא ידעו מאומה מכל מה שדיברו."

וכו' וכו' וכו', התגלויות והתנבאויות. מכיוון שאנחנו יודעים, בדיעבד, שש"ץ לא היה המשיח, כיצד ניתן להבין תופעות אלה? הרי לא הגיוני שכולם "עשו את עצמם". מדובר בתופעות אותנטיות של חוויות רוחניות קולקטיביות. לטעמי ניתן ללמוד כמה דברים מאלו, כמו למשל הערך האובייקטיבי המועט שיש כמעט לכל התנבאות או חיזוי עתידות; היתכנותן של חוויות מיסטיות כתלויות יותר בזמן ובמקום, ופחות ב"אמת" כלשהי שמתרחשת (כלומר התנאים החברתיים היו נכונים, לאו דווקא "התוכנית האלוהית"); הצורך להיזהר מאוד כמובן מלהביא ראייה מן הנס, ועוד.

יחד עם כל זה, לא צריך לבטל לחלוטין את ערכה האותנטי של השבתאות, כלומר שהיא אכן היתה תנועה משיחית אמיתית וטובה, אלא שכשלה. דהיינו, בהתנבאויות היה אכן גרעין של אמת, כמו גם בש"ץ עצמו, ולכן הוא הצליח כל כך. דא עקא, העניין לא הסתייע.