על תדמית ההלכה

הודעה לעיתונות של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון:

רק 20% מהציבור היהודי מאמינים שההקצנה החרדית בתחום הדרת הנשים ההפרדה בן המינים נובעת מהקפדה על ההלכה. 80% מאמינים שהיא נובעת מסיבות אחרות בלתי ענייניות: 51% מייחסים אותה להקצנה דתית גוברת, 22% לחשש מהעולם החילוני ורצון להסתגר ו-7% למניעים פוליטיים. כך עולה מסקר שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. הסקר נערך באמצע נובמבר בקרב מדגם מייצג של 500 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת.

נדמה לי שמה שאפשר ללמוד מהממצאים האלה קשור לדעתם של אותם 51% הסבורים שהדרת הנשים אינה קשורה להלכה, אלא להקצנה דתית. על פי חלק גדול זה באוכלוסיה, יש הבחנה בין "ההלכה" (וואטאבר דט מינז בעיניהם), שנחשבת על ידיהם כמערכת מתונה יחסית, או לפחות "שפויה", לבין הדרת נשים, שכבר לא קשורה להלכה גופא, אלא למניפולציות שעורכים על גביה בהתאם לאינטרסים אחרים. זאת בניגוד לקולות חילוניים שטוענים שההלכה כולה היא גוף חשוך של עיוותים ימי-ביניימים, ובניגוד גם למחמירים, שמחזיקים שהם הם ממלאים את פסקי ההלכה לאשורה. נראה שלא אלו ולא אלו הצליחו בינתיים לשכנע את חלק גדול של הציבור. מה שכן, הם בהחלט פועלים משני הכיוונים לעבר אותה מטרה: גיבוש התדמית של ההלכה כשריד של עולם מפגר ולא פונקציונלי.

6 תגובות

  1. שמישהו כבר יגיד לי מהי בדיוק אותה "הלכה" שכולם מדברים עליה ובשמה. זאת שרואה בהקמת.המדינה כפירה או זאת שטוענת שזו אתחלתא דגאולתא? זאת שדורשת לא להרבות שיחה עם האישה או זאת של נשות הכותל? של ארגון "הוד" או של התורה שקובעת בפירוש שיש להרוג הומואים? מי קבע שההלכה ה"יפה" והמתונה שמביאים אותה כדי לסתור את הדרת הנשים של היום איננה תולדה של לחצים חברתיים ופוליטיים בתקופה קדומה?

    אהבתי

  2. לדעתי מקומו של נושא זה בבלוג הראשי ולעומת זאת העיסוק בפיגלין מקומו כאן.

    אהבתי

  3. השאלה היא האם ההקצנה אינה מחוייבת המציאות. כלומר, האם ניתן לקיים חברה יהודית אורתודוקסית במציאות הישראלית הקיימת מבלי להיגרר למגמת הקצנה תמידית? אם כן, כיצד ומי יכול לשנות את המגמה?

    אהבתי

    1. הבט בבלוג של ווילקינס:

      Blog

      יש לו הרבה פוסטים רלוונטיים. הוא טוען שם (בין השאר) שכמו כל תופעה חברתית, גם דתי זקוקה ל"סימנים מזהים" שמבהירים מה ההבדל בין מי שבפנים לבין מי שבחוץ. כמו שאוהדי כדורגל זקוקים לצבע מאפיין של הקבוצה.
      ההקצנה המדוברת נראית לי שייכת לעניין הזהות הקבוצתית – זה אמצעי שמאפשר להפריד את הקהילה המקצינה משאר החברה ולסמן שייכות אליה.

      אהבתי

      1. הבלוג של ג'ון וילקינס נראה מעניין, למרת שטרם הספקתי להתעמק בו.

        אכן, אין ספק שהצורך בהחצנת ההתבדלות היא חלק ניכר מהעניין. ועדיין, יש קבוצות דתיות שלא פונות להחמרה הלכתית הולכת וגוברת, ואהודי כדורגל בדרך כלל לא מנסים לכפות את צבעי קבוצתם על כלל האוכלוסיה, או להימנע ממגע עם צבע הקבוצה היריבה.

        נדמה לי שכדי להבין את ההקצנה החרדית יש להביא בחשבון מאפיינים תאולוגיים, פוליטיים וסוציו-אקונומיים שהם ייחודיים לישראל.

        אהבתי

        1. אבל הקיצוניים שלהם לא מנסים לכפות אותה על כל העולם. רק על הקהילה שלהם.
          בדרך כלל
          והפחות קיצוניים (ש"ס) מנסים לכפות את ההבנה שלהם של "מיהו יהודי" על מי שמכנה עצמו "יהודי" מראש, כפי שהרבנות מנסה לאכוף מונופול על הכשרות.

          אפרופו הכשרות, והנסיון של הרבנות לדכא את המרד נגד הכשרות שלה, עלתה בדעתי שאלה משעשעת (ואולי אני סתם בור וזה לא כל כך מעניין) – מדוע הרבנות לא מגישה תביעה דומה נגד בד"ץ העדה החרדית או נגד "בית יוסף" על שימוש לא חוקי בחותמת כשרות?

          אהבתי

כתיבת תגובה