ארה"ב: תפילה שאינה לאל גנרי

בית המשפט העליון של ארה"ב החליט ביום שני שמותר להתפלל תפילות שיש להן אופי דתי ספציפי בתחילת ישיבות של גופים ממסדיים. המתנגדים, שעתרו לבית המשפט, טענו שמנהגה של מועצת העיר בניו-יורק לעשות כן מפר את התיקון הראשון לחוקה (בגדול, הפרדת דת ומדינה) ומפלה לרעה משתתפים שאינם נוצרים (או אתאיסטים), מפני שלמרות שהתפילות משתנות מישיבה לישיבה, רובן משתמשות בתבניות נוצריות, ואף שייכות לזרמים נוצרים ספציפיים (ולכן גם מפלות זרמים אחרים).

ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של 5 מול 4, כאשר החלוקה היא של אלו הנחשבים שמרנים מול אלו הנחשבים פרוגרסיבים. ההחלטה מאשררת החלטת בית משפט עליון קודמת מ-1983 שעסקה בנושא דומה. השופט קנדי טען שהתפילות אמורות "לתת אווירה של כובד לישיבה והן חלק ותיק מהמורשת של האומה". הוא הזכיר שמהקונגרס הראשון נהוגות תפילות בתחילת המושבים. השופטת קגן (kagan) חלקה עליו וטענה שחלק מאבות האומה (וושינגטון, ג'פרסון, מדיסון) דאגו להרחיק כל מימד סקטריאני מהחיים הציבוריים, כך שתפילות, אם תהיינה, תהיינה כלליות ולא, למשל, נוצריות.

אבל קנדי מחזיק שאין בעיה עם תפילה ספציפית שאינה "ממוענת רק לאל גנרי (addressed only to a generic God")". לבד מזה, כדי לדאוג שהתפילות לא תזכרנה השקפה דתית מסויימת המשתתפים בישיבות יהיו חייבים להפוך ל"צנזורים של שפה דתית", וזה לא לעניין. מה שכן, בית המשפט קבע שיש גבול: תפילות שמבזות לא-מאמינים, מאיימות בגיהנום או מנסות להמיר את דתו של הזולת אסורות.

בתגובה לפסיקה הביעו כמה וכמה אנשי דת, נוצרים ויהודים, כמו גם ארגוני אתאיסטים והומניסטים חילונים אכזבה וביקורת. שני ארגונים הומניסטים (תיאור גרוע, אבל כך הם מזדהים, מה לעשות) השיקו בתגובה תוכנית שתכין טקסטים חילוניים לקריאה ותציע גם "הומניסטים מקומיים" שיקראו אותם בפתח ישיבות, למי שירצה.

אישית אני לא ממש מתרגש מהפסיקה הזאת. אם התפילות מתחלפות, והן מתחלפות, אז זה שרובן נוצריות משקף בסך הכל את העובדה שרוב האמריקאים נוצרים. הפגיעה במי שאינו נוצרי היא מינורית לדעתי, וממילא גם הוא יקבל את תורו בתפילה (או בדרשה האתאיסטית חוצבת הלהבות! אני ממליץ על קטע מאת ניטשה!!), ונאמר אמן.