ארה"ב: תפילה שאינה לאל גנרי

בית המשפט העליון של ארה"ב החליט ביום שני שמותר להתפלל תפילות שיש להן אופי דתי ספציפי בתחילת ישיבות של גופים ממסדיים. המתנגדים, שעתרו לבית המשפט, טענו שמנהגה של מועצת העיר בניו-יורק לעשות כן מפר את התיקון הראשון לחוקה (בגדול, הפרדת דת ומדינה) ומפלה לרעה משתתפים שאינם נוצרים (או אתאיסטים), מפני שלמרות שהתפילות משתנות מישיבה לישיבה, רובן משתמשות בתבניות נוצריות, ואף שייכות לזרמים נוצרים ספציפיים (ולכן גם מפלות זרמים אחרים).

ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של 5 מול 4, כאשר החלוקה היא של אלו הנחשבים שמרנים מול אלו הנחשבים פרוגרסיבים. ההחלטה מאשררת החלטת בית משפט עליון קודמת מ-1983 שעסקה בנושא דומה. השופט קנדי טען שהתפילות אמורות "לתת אווירה של כובד לישיבה והן חלק ותיק מהמורשת של האומה". הוא הזכיר שמהקונגרס הראשון נהוגות תפילות בתחילת המושבים. השופטת קגן (kagan) חלקה עליו וטענה שחלק מאבות האומה (וושינגטון, ג'פרסון, מדיסון) דאגו להרחיק כל מימד סקטריאני מהחיים הציבוריים, כך שתפילות, אם תהיינה, תהיינה כלליות ולא, למשל, נוצריות.

אבל קנדי מחזיק שאין בעיה עם תפילה ספציפית שאינה "ממוענת רק לאל גנרי (addressed only to a generic God")". לבד מזה, כדי לדאוג שהתפילות לא תזכרנה השקפה דתית מסויימת המשתתפים בישיבות יהיו חייבים להפוך ל"צנזורים של שפה דתית", וזה לא לעניין. מה שכן, בית המשפט קבע שיש גבול: תפילות שמבזות לא-מאמינים, מאיימות בגיהנום או מנסות להמיר את דתו של הזולת אסורות.

בתגובה לפסיקה הביעו כמה וכמה אנשי דת, נוצרים ויהודים, כמו גם ארגוני אתאיסטים והומניסטים חילונים אכזבה וביקורת. שני ארגונים הומניסטים (תיאור גרוע, אבל כך הם מזדהים, מה לעשות) השיקו בתגובה תוכנית שתכין טקסטים חילוניים לקריאה ותציע גם "הומניסטים מקומיים" שיקראו אותם בפתח ישיבות, למי שירצה.

אישית אני לא ממש מתרגש מהפסיקה הזאת. אם התפילות מתחלפות, והן מתחלפות, אז זה שרובן נוצריות משקף בסך הכל את העובדה שרוב האמריקאים נוצרים. הפגיעה במי שאינו נוצרי היא מינורית לדעתי, וממילא גם הוא יקבל את תורו בתפילה (או בדרשה האתאיסטית חוצבת הלהבות! אני ממליץ על קטע מאת ניטשה!!), ונאמר אמן.

6 תגובות

  1. שווה להוסיף כמה דברים.

    א) כל השופטים בבית המשפט העליון באים ממיעוטים דתיים – קתולים ויהודים. כל שלושת היהודים היו נגד הפסיקה.

    ב) התפילה לא הייתה ספונטנית, אלא הוזמן כומר באופן קבוע לנהלה. לא מדובר פה בתור (פעם רב ופעם קאדי), אלא בתפילה נוצרית למהדרין.

    ב) הבעייה העיקרית בפסיקה, והרעש שהיא גורמת היא לא רק עצם זה שהיא אפשרית אלא הנימוק שנתן קנדי. לפי דעת הרוב, העקרון הוא של כפייה. כלומר, כל עוד מי שאינו מעוניין בתפילה יכול לעזוב, אין בעיה עם שילוב דת ומדינה. זו פריצת גבולות פה בארה"ב, כיוון שיש קבוצות לחץ שמנסות להכניס תפילות נוצריות לבתי הספר כל הזמן, והפסיקה הזו פותחת להם פתח.

    מדובר אגב, לא על מועצת העיר ניו יורק (שבה מקרה כזה לא יעלה כלל על הדעת), אלא בעיירה גריס, ניו יורק – פרבר לבן לגמרי של רוצ'סטר.

    אהבתי

    1. תודה עידן. בכל מקום שקראתי על זה היה כתוב שהתפילה משתנה מיום ליום, ותהיינה תפילות מדתות אחרות, והרי לכן האתאיסטים מכינים "תפילה" משלהם. אתה בטוח שזה לא נכון?

      אהבתי

      1. זה נכון שלאחר תלונות, הוסיפו גם אנשי דת לא נוצרים. אבל במרבית התפילות לא מדובר באל גנרי, אלא יש התייחסות ספציפית לישו. החלטת בית המשפט גם לא מחייבת רוטציה שכזו, ולא מכילה כל הגנה על מיעוטים. מעתה, התפילות יוכלו לשוב להיות נוצריות בלבד, ויהיה להם על מה להתבסס.
        אבל כמו שכתבתי, זה לא העניין. הרי תפילות כאלה הותרו כבר לפני זמן רב. העניין הוא הנימוקים, וכיוון שמדובר בהחלטת בית משפט עליון, אפשר לבסס עליה פריצת גבולות גדולה יותר. הניסיון של הדת לחדור למערכת החינוך הוא בלתי פוסק.

        אהבתי

כתיבת תגובה