הרב רונצקי ראש “מינהלת הזהות היהודית”

הרב רונצקי הוא מעתה ראש “מינהלת הזהות היהודית” במשרד לשירותי דת.

אנחנו נציע לפי הבנתנו את מה שנכון וראוי, מה באמת יחזק את הקשר של העם הזה לארץ, למורשת שלו. זה לא פולקלור, זה לא ידע יהודי, שיידעו יותר יהדות ויצליחו במשחק טריוויה. זה לחזק את הקשר של העם, לא לארץ, אלא לעצמו, למורשתו. זה דבר שהוא בעיני קיומי. אדם שלא מכיר את התנ”ך הוא, ברגעי משבר, לא יחזיק מעמד פה. היום זה נחלש מאוד, הזהות היהודית.

הזהות היהודית שנחלשת היום היא זו של אהבת הגר, מוסר הנביאים וההתבוננות המורכבת במציאות. הזהות היהודית שממש לא נחלשת היום היא זו שהופכת את היהדות ממערך תרבותי ודתי עשיר, מסועף ומורכב ליסוד לאומי פשטני אתנוצנטרי וקסנופובי. אין לי שום בעיה עם חיזוק הזהות היהודית, אלא שהשאלה היא לאיזה כיוון מחזקים אותה.

הכיוון של רונצקי נראה ברור: ה"קשר של העם" הוא ל"מורשת". ומהי המורשת? לא ביאליק, גורדון, בובר. גם לא הרמב"ם, קרוכמל, מנדלסון. גם לא שפינוזה, פרויד, איינשטיין. גם לא אבולעפיה, שבתי צבי, יעקב פרנק. גם לא אבן עזרא, אברבנאל, עגנון. גם לא פילון, יוספוס, הורדוס. הנה:

רוצים אמת, לא משהו אקדמי כזה לא ברור. רוצים את הדבר החי, התוסס, המחבר.

אמת, לא קשקשת של אקדמאים. אמת משמיים. אמת ואמונה. משה אמת ותורתו אמת. והאמת? היא כמובן אצל שומרי המצוות:

מה אני אציע לו? שבת חילונית? שבת של מה? אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. איזו שבת יציעו? עם כל הכבוד. לראות טלוויזיה ביחד? ללכת לפאב? כאן נציע משהו אחר.

ברוך ה', רונצקי יציע משהו אחר. ה"זהות היהודית" מצטמצמת לשבת אורתודוקסית, לקיום מצוות. חוששני שהסיכוי הוא רב שמכל העושר והמורכבות של התרבות והדת היהודית נקבל מיסיונריות פשטנית של "ערכי משפחה" ו"מסורת", ושאלה ייקבעו על פי איזו דעת תורה. לפני שמינהלת הזהות היהודית דופקת אצלכם בדלת, דאגו להכשיר את המטבח.