
על פסיקת בג"צ בנוגע למרכולים בשבת בתל אביב

אם אתם גרים בתל-אביב אולי כבר נתקלתם בפרסום תחת הכותרת "יוצרים קהילה יהודית ישראלית". אתר 'סרוגים' מספר היום שמדובר ביוזמה של כמה בתי כנסת, גרעינים תורניים ועמותות ('ראש יהודי', 'גשר') לקירוב לבבות וליצירת קהילות סביב בתי כנסת. הנה:
בשלב ראשון מזמינים המארגנים של קהילה יהודית ישראלית את התושבים לתפילות ראש השנה, יום הכיפורים ולהקפות של שמחת תורה, אך הפעילות מתקיימת גם באמצע השבוע: "יש לנו פעילות לכל גיל- במקומות מסויימים יש חוג דרמה שבו הילדים יוצרים סרטים של סיפורי התורה, במקומות אחרים סדנאות אימון לרווקים ורווקות, הרצאות בנושא הורות יהודית ואפילו הרצאות ושיעורים לבני הגיל השלישי…", מספר דוד.
אז קודם כל אחלה. קהילה זה דבר חשוב מאוד מאוד. גם טבעי שקהילה תתגבש סביב מכנה משותף בסיסי כתרבות ודת משותפים. זה לא רק בסדר אלא גם חיובי. אני בטוח שלא צריך גם להיות מאמינים גדולים כדי להצטרף לקהילות האלה, ואתאיסטים גמורים, שעבורם מדובר בפולקלור ויידישקייט בלבד, יתקבלו בברכה.
מצד שני, אולי זה רק אני, אבל עולה באפי ניחוח של "מנהלת הזהות היהודית". לא שזה בהכרח רע, אבל זה יכול, אולי, להביא למצב שרק גרסה אחת של יהדות תתקבל באותן קהילות. למשל, אם יבקשו החברים בקהילה להתפלל בלי מחיצה, האם הדבר כלל יוכל לעלות לדיון? ומה בנוגע לעריכת בת מצווה בבית הכנסת, בה הבת עולה לתורה – או גרוע מזה, שרה? והאם זוגות חד מיניים, על ילדיהם, יתקבלו בברכה בקהילות, או שמא יהיה חשש מ"השפעה רעה" שלהם על הילדים האחרים?
אלה שאלות יומיומיות לחלוטין במציאות התל-אביבית של ימינו, והתשובות שמארגני הפרוייקט הזה יתנו להן תקבענה מאוד את אופיו. התשובות לשאלות האלה גם ילמדו אם הכוונה כאן היא לחנך את הציבור, ולהאיר את עיני התל-אביבים העיוורים, למלא את העגלות התל-אביביות הריקות, או שמא יש כאן רצון אמיתי ליצור לא מאמינים או חסידים או חילונים-אורתודוקסים, אלא *קהילות*, שבהן תמיד יש דיאלוג חי, ובהן תמיד החברים הם שותפים זה של זה, ולא תלמידים זה של זה.
וחוץ מזה, תעדכנו את ה'אודות' באתר.