תיאוקרטיה

אתוֹנה של המלוכה

מוטי פוגל כתב כאן רשימה קצרה וקולעת על חוק הגיור החדש ומשמעויותיו. הנה שתי אבחנות מצויינות (וכדאי להיכנס ולקרוא הכל):

החיבור בין הדת למדינה הוא מה שמצדיק לכאורה את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (ודמו..בכאןזהלא וכו’). זו אחת הסיבות לכוחם של האורתודוקסים בישראל – תפיסת הזהות הקשיחה של האורתודוקסיה, המציבה גבולות ברורים בין “אנחנו” (יהודים טובים) ל”הם” (גויים רעים רעים רעים). זאת, בניגוד לגבולות הרכים יחסית של הקונסברטיבים והרפורמים.
[…]
במשפט “חמורו של משיח” מתארים בדרך כלל את יחסה של הציונות הדתית למדינת ישראל ככלי להגשמת מטרותיה המשיחיות והדתיות. באותה העת ממש, הדת היהודית בגירסתה האורתודוקסית משמשת כאתונה של המלוכה. ככלי לשימורה כמדינה היהודית הלאומנית היחידה במזרח התיכון.

כמה נכון, וכמה מדכא.