שבת

שבת ישראלית – היום בכנסת

10397235_10152268690559065_1593396942529256535_o

"כיצד הפכה השבת לויכוח על מרכולים?" פתחה רות קלדרון את הישיבה המיוחדת בכנסת על השבת, של השדולה חהתחדשות יהודית יחד עם שדולת עם דת ומדינה. קלדרון הוסיפה ואמרה שראוי ששבת תהיה יום שבו אפשר יהיה להינות מפרהסיה ידידותית, מבתי קפה, ממוזיאונים חינם, מחלק השישים של גן עדן.

ח"כ אלעזר שטרן דיבר על שלוש ההחלטות שנפלו בצורה מעניינת ממש אתמול: החלטת שר הפנים לסגור את רשתות המינימרקט בשבת, הפלת הצעת החוק של מרצ לתחבורה ציבורית בשבת, והחלטת בג"צ על ברית המילה. שטרן אמר שככל שיהיה מרחק בין החוק למציאות ובין עמדת המפלגות הדתיות למציאות יבוא בג"צ ויקבע במקום הכנסת איך תיראה היהדות בארץ (כפי שהוא אכן עשה בתחום הזוגיות, אפשר להוסיף, כשהשווה כמעט את תנאי הידועים בציבור לאלו של הנשואים).

הרב רונן נויברט מארגון 'בית הלל' אמר שבעוד אמנת גביזון-מדן ניסתה להתוות דרך לציבורים שונים לא להפריע אחד לשני, היום אנחנו במקום אחר, שמאפשר בניה משותפת, על אף חוסר ההסכמות הברורות בינינו. זאת יכולה להיות לדבריו המהפגה החברתית הבאה.

שייקה בן עמי מהמנהל הקהילתי גינות העיר ירושלים ושירה וינקלר כץ מהתנועה הירושלמית דיברו על פרוייקטים לחילונים בירושלים שהצליחו למשוך רבים ולתת מענה לצביון המאוד "דתי" של השבת בירושלים. הם התלוננו שהפרוייקטים נתמכים רק על ידי הארגונים ומגיוס תרומות, ואילו המדינה והרשות המוניציפלית לא משתתפות.

אורי אורבך דיבר על המלחמה בין השבת לבין כוחות השוק. מול ההבטחות ל"חופש" וקניות צריך לבוא המחוקק בשותפות של שומרי מצוות ושאינם.

לאה וול סגל מתנועת תיקון הצביעה על שני עניינים בעיתיים: ראשית, במשרד הכלכלה ישנה רשימה של מאתיים ומשהו בתי עסק שרשאים לעבוד בשבת. מי אלה? איננו יודעים, כי הרשימה חסויה. למה? ללא סיבה טובה. היא ביקשה לחשוף את הרשימה. שנית, אם אתה עובד בעסק שרשאי לעבוד בשבת ואתה לא מעוניין לעבוד בשבת עליך להגיש תצהיר שאתה שומר שבת וכשרות בצורה אורתודוקסית. כמובן שאין לכך כל הצדקה, שהרי לא-אורתודוקסים רבים מעוניינים לא לעבוד בשבת, והיא מציעה לשנות זאת.

ציפי לבני ניצלה את ההזדמנות כדי להדגיש שבעינה כל זוגיות של כל שני אנשים היא משפחה, ואחר כך דיברה על יוזמה משותפת עם השר סילבן שלום מעבר לשבוע עבודה שבו שני ימי מנוחה, שיאפשר יום נופש ושבת בעלת אופי מיוחד. סגן שר החינוך אבי וורצמן אמר שהוא בעד צעד שכזה.

מוטי זעירה ממדרשת אורנים אמר שהוא הראשון שמוכן לזעוק לסגירת הקניונים בשבת, אבל שצריך להבין שהשיח אינו עוד בין "חילונים" ל"דתיים", אלא שיש כוח רוחני-תרבותי חדש שחוצה ושובר את החלוקות הישנות ומציע משהו חדש, ושאין כרגע הכרה של המדינה בזה. הוא כרגע עובד על תוכנית להכשרת רבנים קהילתיים שבה יהיו לומדים ומלמדים מכל הזרמים.

פרופ' אשר כהן דיבר על כך שייתכן שאנחנו בתקופת החמצה. יכול להיות שכל הכינוס הזה אינו אלא להקה נודדת שמזמרת על השבת אבל לא עושה מעבר לזה. זאת אם לא יתרגמו את הדיבורים לחקיקה. לא תהיה עוד קואליציה, אמר, שבה 20 חברי כנסת ציונים דתיים וכל החרדים בחוץ. זה הזמן לחוקק את "חוק השבת".

הרב גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית דיבר על המציאות התרבותית היום בישראל, שלא באמת מאפשרת לסגור פעילות מסחרית בשבת, או להבדיל אותה מפעילות תרבותית. מכיוון שאמנם רבים מגדירים עצמם מסורתיים, כלומר שהשבת חשובה להם, אולם נתונים מראים שגם רבים מהצרכנים בקניונים בשבת מגדירים עצמם מסורתיים. וממילא לעובדים הנצרכים ביותר להגנה סוציאלית, מלצרים ועובדי בתי מלון למשל, אנחנו לא מספקים הגנה גם על פי החוקים המוצעים.

הרב יואל בן נון אמר שעד כה לא יושם דבר מאמנת גביזון-מדן היא בגלל שכוחות השוק לא נותנים להם. ושעכשיו נכנסים בגדעון סער בגלל הכוונה מגבוה של כוחות השוק, של כלממי שלא מוכן שיסגרו מרכזי קניות בשבת. אם לא נשים לזה סוף העניין יוחמץ.

ד"ר מאיר בוזגלו חיזק את דבריו ואמר שאם מרכזי הקניות ימשיכו להיפתח העניין יהיה בלתי הפיך. השבת תיעלם לטובת מרוץ מסחרי.

הגיון הלכתי בחוק ממלכתי

ארגוני העובדים בצרפת הגיעו להסכם עבודה על פיו לעובדים אסור לעבוד אחרי השעה שש בערב. הם חייבים להתעלם מהמיילים של הבוסים שלהם מרגע שהם יוצאים מהמשרד, במחשבים ובסמארטפונים. שימו לב: ההסכם לא קובע שמותר להם להתעלם מהמיילים, אלא שהם חייבים להתעלם מהם. אסור להם לעבוד.

זאת התפתחות מרתקת לדעתי מכמה טעמים. קודם כל, כמובן, כוחם של ארגוני העובדים בצרפת. כה לחי. אבל מעבר לזה, ההבנה הפשוטה שאם החוק יקבע שמותר להתעלם מהמיילים, עבור רבים זה לא יספיק. ראשית משום שהמעסיקים שלהם ירמזו להם שלא כדאי, וזה כבר יחזיר אותם לעבודה. אבל מעבר לזה, משום שרובנו לא חזקים מספיק כדי לבחור מחדש בכל יום ובכל ערב לא לבדוק מיילים. אנחנו זקוקים לחוק שיאסור עלינו את מה שיזיק לנו.

אפשר לראות כאן עקרון הלכתי בחוק ממלכתי. שבת נראית כמו שבת רק משום שאסור בה כך וכך. האיסור הוא שמאפשר לעצב את המרחב והזמן, ואפשרות בחירה, עם כל הכוונות הטובות, לרוב לא היתה מספיקה. אנחנו פשוט לא חזקים מספיק.

ואפרופו שבת, מזל שאין ציווי דתי כלשהו שמדבר על איסור בדיקת מיילים בערב, אחרת בצרפת כבר היו זועקים על כפייה דתית. ואת כל הנקודות הללו כדאי להשוות עם המהלך של חולדאי לפתיחת עסקים בתל אביב בשבת.

שבת מנוחה, והבוז ל"כוחות השוק"

בגני ילדים דוסיים נהוג לשיר "מחר שבת, מחר שבת, שבת הקדושה", או משהו בסגנון, וזאת במקום "שבת מנוחה", על פי הנוסח החלוצי-ציוני. והנה, בפלייר שקיבלו תושבי תל-אביב מטעם חב"ד חוזרת השבת להיות יום המנוחה. בשפה הלקוחה חלקה משדה ה-wellness הפורח והמדברת על עונג, רוגע והתמלאות הנפש "במטען רוחני מופלא", וחלקה השני מהביקורת הנאו-מרקסיסטית על השוק החופשי ("המעבידים וכוחות השוק מוצאים תמיד את הדרך לגרום לנו להמשיך לצרוך" – מה שנכון נכון) מסבירים לנו מדוע כדאי גם לנו לשמור שבת – אם כי רק כהלכתה כמובן. עוד עדות לגמישות המופלאה של הרטוריקה הדתית, וליכולת המרשימה שלה לנכס טיעונים משדות שיח זרים, אפילו מנוגדים.

הטכנולוגיה מאיימת על שמירת השבת

לפני כשנה הביא אלן בריל, פרופ' למחשבת ישראל וחוקר חסידות, בבלוגו רשימה על נערים אורתודוקסים בארה"ב ששומרים "חצי שבת" – הם מסמסים, מציצים ומעלים סטטוסים לפייסבוק בשבת. כתבתי עליה כאן והבאתי את הציטוט הבא משיחה שקיים בריל עם "מחנך יהודי:

I was asked by an Jewish educator- principal if I know what it means when current HS kids ask each other if they keep "half shabbos" or "full shabbos?"Since I know the lay of the land, I said sure it is texting. He said: Your right. The kids call someone who texts (and tweets and posts) on Shabbos as keeping half-shabbos and those who dont full shabbos. This phenomena is more widespread than just the average modern orthodox. I have seen rabbinic kids here who wear black hats admit that they text on shabbos. The educator said that the kids consider it part of daily verbal communication.

בריל העלה לפני כמה ימים לבלוגו רשימה נוספת על העניין, הפעם בעקבות כתבה בעיתון. הוא מעלה עוד כמה תהיות והסברים אפשריים לתופעה, וראו שם. מה שמעניין עוד הוא שאחד המגיבים מספר ש

 I've personally noticed some Orthodox Jews going from "I'd buy a kindle but I do most of my reading on Shabbos" to "I bought a kindle, and I think it's ok to use on Shabbos."

כלומר מעבר מהסתייגות מקניית קינדל משום שאי אפשר להשתמש בו בשבת, להחלטה שבעצם אפשר להשתמש בקינדל בשבת.

כל זה מעלה את השאלה על השפעת הטכנולוגיה על קיום המצוות. אנחנו יודעים ש'מכון צומת' של הרב ישראל רוזן משתמש בטכנולוגיה כדי לאפשר שמירת מצוות בכל תנאי, אבל הנה דוגמאות לכך שהתפתחותה של הטכנולוגיה גם יכולה לאיים מאוד על ההלכה. אצל אותם בני נוער מפני שזאת צורת התקשורת שלהם, מפני שכך מתקשרים כל חבריהם (הלא-יהודים), ומפני שלא יעלה על דעתם להפסיק את מערכת החיברות שלהם יום שלם בשבוע. עם הקינדל, זה מה שקורה כשיותר ויותר ספרים עבורים לפורמט דיגיטלי.

אפשר להוסיף לכאן את התהליך שבו יותר ויותר מלונות עוברים למנעולים שמתופעלים על ידי כרטיס מגנטי, ולא מפתח מכאני – מה יעשו יהודים שמגיעים לעיר לשבת, ובה כל המלונות משתמשים במערכת חשמלית לנעילת החדר? וודאי יש ויהיו עוד דוגמאות.

אז האם הטכנולוגיה המתפתחת בעצם דוחקת את היהודים שומרי המצוות להיות חרדים, דהיינו לחיות בקהילות סגורות, לא לצאת אל העולם וכו'? האם היא תדרוש שינוי הלכתי ביחס לחשמל, או העלמת עין סיטונאית? ואם כך, האם, שואל אותו מגיב ממנו הבאתי את הציטוט האחרון, תביא ה- half-shabbos לקרע בתוך הציבור האורתודוקסי?

שומרי (חצי)שבת

לפני כחודש וחצי הביא פרופ' אלן בריל בבלוגו שיחה קצרה שהיתה לו עם "מחנך יהודי". הנה היא:

I was asked by an Jewish educator- principal if I know what it means when current HS kids ask each other if they keep "half shabbos" or "full shabbos?"Since I know the lay of the land, I said sure it is texting. He said: Your right. The kids call someone who texts (and tweets and posts) on Shabbos as keeping half-shabbos and those who dont full shabbos. This phenomena is more widespread than just the average modern orthodox. I have seen rabbinic kids here who wear black hats admit that they text on shabbos. The educator said that the kids consider it part of daily verbal communication.

כלומר ילדים למשפחות אורתודוקסיות בארה"ב מסמסים מהסלולרי בשבת. בינם לבין עצמם הם מתייחסים לזה כשמירת "חצי שבת". ראו התגובות לפוסט של בריל בהן מגיבים שונים תוהים מה בדיוק זה אומר, ועד כמה ייתכן שהם בכלל לא מחללים שבת, שכן כיום כבר אין ניצוצות במכשירים חשמליים, ואולי צריך לשנות את ההלכה, ואולי ממילא לא תהיה ברירה, כי עוד מעט גם ספרים יהיו אלקטרוניים.

אתמול הרחיב בריל בעניין. ראשית הוא מצטט את הרב אפריים גולדברג שאומר שלבקש מנערים לא לסמס בשבת שקול לצוות עליהם תענית דיבור. כלומר, זו צורת התקשורת שלהם, וזו גזרה שהם אינם יכולים לעמוד בה. אח"כ בריל נותן ארבע אפשרויות למשמעות התופעה:

What does half-shabbos show?
1] It shows how repressed they are. They don’t want to be frum and when in private they violate shabbos. They want the change to break it.
2] It shows how comfortable they are. They want to be frum but are comfortable to observe it on their own terms. And it shows a community comfortable enough to accept them.
3] They are the failures of modern Orthodoxy or they are the failures of Orthodoxy-lite. They show how kids are going bad.
4] They need shabbatons to help make them frum. We need to help make shabbos meaningful. This is probably the tip of an iceberg of many other non-frum activities and they need to find shabbos meaningful. Only ruah can help

אבל הוא טוען שאין כרגע מספיק עדויות כדי לדעת מה מאלו נכון. אבל זו בהחלט תופעה מעניינת מאוד.