פאבל מצייקו, חוקר צעיר ומוכשר, הוציא ספר עיון רציני ראשון על התנועה הפראנקיסטית, אחת האיפיזודות המעניינות והמבהילות, וגם לא מעט מבישות, בתולדות יהדות אירופה. הספר, The Mixed Multitude: Jacob Frank and the Frankist Movement, 1755-1816', נסמך על תיעוד פולני שעד היום לא נחשף, כמו גם מקורות אחרים, ומגלה פרטים מעניינים רבים. למשל, על פי הביקורת שהתפרסמה כאן, לפראנקיסטים היה קשר עם קאזנובה המפורסם. ובביקורת הזו נכתב ש
We are also mistaken to think that Frank’s heresy, like Sabbatai Zevi’s, was founded on Kabbalah. While certain kabbalistic ideas were certainly used by Frank, and he was called a “zoharist” and “kabbalist” by rabbis such as Emden, he was no kabbalist and had little regard for mysticism in general. Frank was dangerous not because he was a mystic, but because he rejected rabbinic authority, initially calling his group the “Contra-Talmudists.” He used Christianity as a tool to subvert the rabbis, to the point of ostensibly instigating Christian blood libels against the Jews.
כלומר לפראנק לא היה עניין ממשי בקבלה. למה זה מעניין? מפני שאחד הדברים שאיפשרו לשבתאי צבי ותנועתו לחרוג מגדרי ההלכה הוא בדיוק עיסוקם האובססיבי בקבלה הלוריאנית, עד כדי כך שהעולמות העליונים הפכו עבורם חשובים יותר מאלו התחתונים, כך שניתן היה להצדיק חטאים באחרונים כדי להביא לתיקון, לכאורה, בראשונים. עוד מעניין הציטוט הבא, הפעם ממש מהספר:
Frank’s rejection of normative Judaism was rooted precisely in the failure of the Jewish religion to truly appreciate the female facet of the Godhead and the messianic dimensions of femininity
פראנק כנראה היה מעין פמיניסט רדיקלי שכזה, שלא היה שבע רצון מההזנחה של הנקבי על ידי תורת ישראל. והערה מרתקת אחרונה, הפעם מדברי המבקר, פרופ' שאול מגיד:
Although the details are sketchy, in the town of Lanckoronie, in January 1756, Frank and a group of his disciples ostensibly spent the night in an orgiastic ritual of a mystical marriage with the Torah. Maciejko suggests that this incident “shattered the status quo between the Sabbateans and the rabbinate and caused the abandonment of the ‘don’t ask don’t tell’ policy, preferred up to that point by most Polish rabbis.” If not for this incident, the war against Sabbateanism in Europe that became so prominent in the 18th century might never have taken place, and Sabbatean communities might still exist as a normative part of Judaism.
הייתכן שלולא אותה אורגיה היה נשמר השקט בין הרבנים האורתודוקסים לבין השבתאים, ואלו היו היום עוד זרם יהודי מן המניין? קשה להאמין, אבל מי יודע. אולי הם היו היום במעין מעמד ביניים, בין חב"ד המשיחיים בכוח אבל הלכתיים בפועל שמקובלים על רוב היהודים, לבין כל מני קבוצות של יהודים משיחיים, שאינם הלכתיים ואינם נחשבים על פי רוב חלק מהיהדות.
בארץ הספר נמכר בחנות "הולצר ספרים" יפו 91 (פינת רח' משיח(!)), ירושלים.
מינים 