הראשון הוא הבשורה על פי תומא. מדובר בהוצאה מחודשת, של הוצאת כרמל, לתרגום משנות התשעים של המשורר אמיר אור. זהו טקסט יפיפה, שהיה פופולרי מאוד גם בזמנו, כלומר במאות הראשונות לספירה. הוא נמצא באותו אוצר נפלא בנאג-חמאדי, יחד עם טקסטים גנוסטיים רבים. הוא עצמו גם בעל נטייה גנוסטית קלה (למשל, בנטייה להתבדל מהחברה ובחיפוש אחר ידע גואל), אבל ללא הדואליזם הממאיר שמאפיין את הכתות האלה. הנה קטע לדוגמא:
ויאמר ישוע: והיה אם יאמרו אליכם הנוהגים אֶתכם: "ראו, המלכות בשמים היא", כי אז קָדַם לכם עוף השמים. ואם יֹאמרו אליכם: "בים היא", כי אז קדמו לכם הדגים. אבל המלכות היא בתוככם; ומחוץ לכם היא. דעו את עצמכם ותיוודעו. והבינותם כי בני האב החי אתם. אך אם את עצמכם לא ידעתם, בִָּעֹני אתם, ואתם העֹני. (קטע ג')
הטקסט חסר את הנראטיב המלווה את חייו של ישו, כמותו ניתן למצוא ב"בשורות" שבברית החדשה, ומביא רק מעין אמרות שפר שמיוחסות לבן האדם. חלקן מקבילות לאמרות של ישו שניתן למצוא בברית החדשה, וחלקן מקבילות לספרות חכמה כגון משלי או בן סירא. בהקדמתו מייחס אמיר אור את הטסקט לסוף המאה הראשונה לספירה, אולי לראשית השנייה, וטוען שהוא כנראה נאמן יותר למקור המשותף של הטקסט הזה ושל הטקסט המשוער Q, שממנו נלקחו האימרות של הברית החדשה – כלומר ייתכן שהבשורה על פי תומא מביאה אמרות שמצוטטות ביתר דיוק מפיו של ישו.
לתרגום ההוא (שלמעשה, ניתן למצוא את כולו כאן כ-pdf) הוסיף אמיר תרגום לטקסט נוסף, המנון הפנינה, שמתאר את מסעה של הנשמה אל על, אל האלוהות האחת המושלמת.
—
הספר השני הוא תרגום של סיפורי מעשיות שונים שסיפר המיסטיקן הפרסי ג'לאל א-דיו רומי. רומי, שחי במאה ה-13, הוא כנראה המשורר המפורסם והאהוב בעולם, ושיריו תורגמו לעשרות שפות, כולל עברית כמובן. המיוחד בספר הזה הוא שהוא מציג סיפורים של רומי כאמור, אם כי לדאבון הלב לא מתורגמים מהמקור הפרסי.
הספר יוצא בהוצאת חד קרן. מעיון באתר ההוצאה נראה שהם מתמקדים בספרות רוחנית, ושמא רוחניקית. הספר הזה עצמו יצא בסדרה שמכונה "נתיבים מיסטיים", והוא אמור להיות מלווה בקלסיקות של המיסטיקה העולמית כגון הטירה הפנימית של תרזה מאווילה, חייו של מילארפה של הרוקה, וענן אי-הידיעה של אותו מיסטיקן נוצרי אנונימי מהמאה ה-14. אם הם יצאו לאור, ואפילו לא בתרגום מהמקור, זאת תהיה תרומה יפה לקהל שוחר הרוח בארץ.
מינים 