
הרב חיים נבון והכיבוש הנאו-ליברלי של הציונות הדתית

עוד אתייחס לבחירות לרבנות העיר ירושלים בסטטוס או שניים, אבל בינתיים רק בקטנה, ראו הרשימה הזאת של רבני הציונות הדתית שתומכים במועמדותו של הרב אריה שטרן. אני מפנה את תשומת לבכם בעיקר לחמשת הרבנים הראשונים, ששמם מודגש ושאינם מנויים עם האחרים על פי הסדר האלפבתי אלא זוכים למעמד מיוחד: הרבנים ליכטנשטיין, דרורי, רבינוביץ', דרוקמן ואריאל. אלו כמובן זקני השבט (גם אם לא כל זקני השבט), הרבנים הבכירים ביותר.
את תשומת הלב שלי משך בעיקר שמו של הרה"ג דב ליאור, ואני רוצה להציע לפניכם תרגיל מחשבתי קטן. נניח שהרב ליאור היה מתבטא בעקביות, משך השנים האחרונות, בעד היתר הלכתי לנסיעה לבית הכנסת בשבת. או פוסק ששני גברים יכולים להתחתן. או תומך בכך שהרב הראשי הבא לישראל יהיה אישה, ולא גבר. האם אתם חושבים ששמו עדיין היה מופיע כאחד מבחירי הרבנים של הציונות הדתית?
אבל הרי הרב ליאור לא אמר את כל הדברים האלה. מה הוא בסך הכל אמר? שברוך גולדשטיין הוא קדוש, שמותר להחריב את כל עזה, ושיש לנקות את ישראל מערבים. מסתבר שעמדות כאלה לא פוגעות כהוא-זה במעמדו התורני של רב. מי שמחזיק שהרב ליאור הוא מבכירי הרבנים של הציונות הדתית גורס מן הסתם שעמדות אלה אינן עומדות בסתירה לערכי תורתנו הקדושה.
אתמול שודר הפרק החשוב ביותר לדעתי בסדרת הכתבות של ברוך קרא על המונופול על הנישואים של הרבנות, מפני שבו הוא נגע בתופעה שאני חושב שהיא המעניינת ביותר, והיא מרד אזרחי הולך ומתגבר של יהודים, חלקם שומרי מצוות, שיכולים להתחתן ברבנות אבל מעדיפים שלא. פגשתי כמה זוגות כאלה (וחיתנתי אפילו זוג כזה), וגם אני ואשתי התחתנו בטקס הלכתי אבל ללא רישום ברבנות (או במשרד הפנים).
ולמה לא להתחתן ברבנות? ודאי שנעים וטוב לא להיות בקשר עם המוסד המושחת הזה, אבל זה לא כל הסיפור. יש כאן גם עקרון של סולידריות ושוויון לפני החוק. אותם זוגות, וגם אנחנו, לא מוכנים לנצל את האפשרות שיש לנו להתחתן במדינה שבה אזרחים אחרים לא יכולים על פי חוק לממש זכות אלמנטרית שכזו.