הרב חיים נבון והכיבוש הנאו-ליברלי של הציונות הדתית

מאמר קצר שמכה כברק. חנה פנחסי משווה בין המאמר של הרב חיים נבון "על אחווה ואחריות: מבט יהודי על השוק החופשי" מהגיליון האחרון של השילוח – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות – Hashiloach, עם מאמר אחר, שנבון עצמו כתב לפני 15 שנה תחת הכותרת "לשאלת תפישתה הכלכלית של התורה". מסתבר שלפני לא יותר מדי זמן נבון החזיק בתפיסות סוציאליסטיות למדי.

אז נבון כתב כי "ההלכה מגבילה את התחרות, כדי לתקן את תוצאותיה, ולהגן על החלשים יותר, שאינם מסוגלים להצליח בתחרות חופשית"

ועוד כתב: "בשוק חופשי אנשים אמנם נותנים צדקה, אך התנהלותם בתחום הכלכלי היא אנוכית במוצהר […] זו אינה דרכה של תורת ה'".

כיום נבון עובד בקרן תקווה ישראל, אולי השופר המרכזי (בוודאי העשיר ביותר) של עמדות שמרניות חברתית וליברליות כלכלית בישראל, ובעצמו מהווה את אחד הקולות הבולטים של הציונות הדתית הרפובליקאית. איך שכוחות השוק עובדים, בחיי.

שתי נקודות עולות מתוך כך:

1. ראשית, זוהי ראיה מרהיבה לשינוי הקיצוני שהתחולל בקרב האליטה האינטלקטואלית והפוליטית של הציונות הדתית בעשור האחרון. מתנועה בעלת קו סוציאל-דמוקרטי מובהק היא הפכה לחזית הנאו-ליברליזם, שלא לומר ליברטריאניזם. זה כשלעצמו מראה עד כמה מדובר באופנה, ולא בתפיסה מבוססת.

2. השימוש הבומבסטי, שבדיעבד מתגלה כמופקר, בהכרזות כמו מה ש"ההלכה" מצווה והקביעות באשר ל"דרכה של תורת ה'" צריך להזכיר לנו שכל שימוש של רב במונחים האלה צריך להילקח במידה של ספקנות בריאה וחצי חיוך. 15 שנה וכבר ההלכה השתנתה, ודרכה של תורה הפכה לרחוב מילטון פרידמן. כי למה לא.

כאן המאמר

עוד על מהפכת התארים של דרעי, ומדוע תואר רב אינו שקול לתואר ראשון

שר הפנים דרעי משנה סדרי עולם במשיכת קולמוס. תואר "רב" מהרבנות הראשית לישראל או לימוד של שש שנים בכולל שווים לתואר ראשון לצורך קבלה למשרות בשירות הציבורי. זו לא רק מהפכה בירוקרטית, אלא ערכית, שהרי האמירה כאן היא שתואר ראשון אינו מקנה למחזיקו כישורים כלשהם לבד מאישור שהוא ישב ולמד, שהרי באותה מידה אותו אדם היה יכול לשבת בכולל ולהתפלפל על סוגיות בגמרא.

 

עכשיו, אפשר כמובן לומר שתואר ראשון אכן לא מקנה שום כישורים מיוחדים. זאת טענה לגיטימית ועל רקע המשבר בהשכלה הגבוהה בישראל יש לה גם באופן נקודתי על מה להתבסס. אבל אם כך, למה לא פשוט לבטל את הדרישה הזאת? מה פשר השוואת תואר רב לתואר BA? האין כאן ניסיון להינות מהיוקרה של התואר האקדמי, לומר ש"גם רבנים" הם אנשים חושבים וכו'?

 

אבל מעבר לתרגילי ההון הסימבולי, אם אנחנו אכן מודים שתואר אקדמי מקנה כישורים כלשהם, צריך להיות ברור שאין הם אותם כישורים כמו לימוד לרבנות. הסיפור אינו התוכן של התואר (הנדסה או שומרית עתיקה), כמו גם לא תוכן ההלכה או המסכת התלמודית שנלמדה, אלא אופי הלימוד, דרך החקירה.

 

תואר אקדמי, לפחות אידיאלית, אמור לעודד מחשבה ביקורתית, תודעה היסטורית, גישה אמפירית, ותפיסה רציונלית (כלומר, נטורליסטית) של המציאות. זאת צורת המחשבה שעומדת בבסיס המהפכה המדעית והעולם השופע ידע, רפואה וטכנולוגיה שאנחנו נהנים ממנו כיום. כבודה של ההתפלפלות התלמודית במקומה מונח (אישית היא יקרה ללבי עד מאוד), וגם לימוד הלכה זה דבר יפה, אבל יש לומר בכנות שאלה לא מעודדים צורת מחשבה כזאת, ודאי לא שמים עליה דגש מיוחד. לא במקרה המהפכה המדעית לא יצאה מבית המדרש.

 

שוב: אפשר לומר שתואר ראשון לא מעודד את כל אלה, אבל אז יש פשוט לבטל את הדרישה לתואר. אבל אם אנחנו חושבים שיש לדרוש תואר ראשון בקבלה למשרות שונות, אנחנו צריכים להסביר את הסיבות לכך. לי נראה שהסיבות הן שתואר ראשון מקנה כישורים של מחשבה פתוחה כאמור לעיל. אם כן, יש להודות שתואר רב, שיכול לכלול הרבה דברים טובים, אינו באמת עונה על הקריטריונים.

 

וכל זה בלי לדבר עוד על האפלייה שבגישה הזאת, שהרי מה המסלול המקביל לעקיפת תואר ראשון לנשים ולא-יהודים? תואר בלנית? תואר קאדי או כומר? או שמא החוק הישראלי יתעדף גברים יהודיים? בקיצור, בעייתי.

הרב ליאור, מבכירי הרבנים של הציונות הדתית

עוד אתייחס לבחירות לרבנות העיר ירושלים בסטטוס או שניים, אבל בינתיים רק בקטנה, ראו הרשימה הזאת של רבני הציונות הדתית שתומכים במועמדותו של הרב אריה שטרן. אני מפנה את תשומת לבכם בעיקר לחמשת הרבנים הראשונים, ששמם מודגש ושאינם מנויים עם האחרים על פי הסדר האלפבתי אלא זוכים למעמד מיוחד: הרבנים ליכטנשטיין, דרורי, רבינוביץ', דרוקמן ואריאל. אלו כמובן זקני השבט (גם אם לא כל זקני השבט), הרבנים הבכירים ביותר.

את תשומת הלב שלי משך בעיקר שמו של הרה"ג דב ליאור, ואני רוצה להציע לפניכם תרגיל מחשבתי קטן. נניח שהרב ליאור היה מתבטא בעקביות, משך השנים האחרונות, בעד היתר הלכתי לנסיעה לבית הכנסת בשבת. או פוסק ששני גברים יכולים להתחתן. או תומך בכך שהרב הראשי הבא לישראל יהיה אישה, ולא גבר. האם אתם חושבים ששמו עדיין היה מופיע כאחד מבחירי הרבנים של הציונות הדתית?

אבל הרי הרב ליאור לא אמר את כל הדברים האלה. מה הוא בסך הכל אמר? שברוך גולדשטיין הוא קדוש, שמותר להחריב את כל עזה, ושיש לנקות את ישראל מערבים. מסתבר שעמדות כאלה לא פוגעות כהוא-זה במעמדו התורני של רב. מי שמחזיק שהרב ליאור הוא מבכירי הרבנים של הציונות הדתית גורס מן הסתם שעמדות אלה אינן עומדות בסתירה לערכי תורתנו הקדושה.

מחרימים את הרבנות

אתמול שודר הפרק החשוב ביותר לדעתי בסדרת הכתבות של ברוך קרא על המונופול על הנישואים של הרבנות, מפני שבו הוא נגע בתופעה שאני חושב שהיא המעניינת ביותר, והיא מרד אזרחי הולך ומתגבר של יהודים, חלקם שומרי מצוות, שיכולים להתחתן ברבנות אבל מעדיפים שלא. פגשתי כמה זוגות כאלה (וחיתנתי אפילו זוג כזה), וגם אני ואשתי התחתנו בטקס הלכתי אבל ללא רישום ברבנות (או במשרד הפנים).

ולמה לא להתחתן ברבנות? ודאי שנעים וטוב לא להיות בקשר עם המוסד המושחת הזה, אבל זה לא כל הסיפור. יש כאן גם עקרון של סולידריות ושוויון לפני החוק. אותם זוגות, וגם אנחנו, לא מוכנים לנצל את האפשרות שיש לנו להתחתן במדינה שבה אזרחים אחרים לא יכולים על פי חוק לממש זכות אלמנטרית שכזו.

ולמטה סקר שנערך ומראה בצורה מאוד ברורה שרוב החילונים סבורים שהרבנות מרחיקה אותם מהיהדות. בקרב דתיים וחרדים, שממילא אינם הציבור שאמור להתקרב או להתרחק מהמסורת, יש יותר שנהנים מהאשלייה שהרבנות מקרבת חילונים למורשתם.