פרסום

בקטנה על קמפיין "שישי ישראלי"

2014-12-22_140033

עירית לינור בוחרת בטקטיקת "אספסוף וגאה בזה" כדי להתמודד עם קמפיין "שישי ישראלי", ונדמה לי ששמעתי ממה דברים דומים בהזדמנויות אחרות, סטייל "כן, חילונים הם דבילים, אבל להיות דביל זה כיף". אני לא חילוני, כך שההתנשאות הנונשלנטית של קמפיין הזה העליבה אותי פשוט כבן אדם, אבל מעבר לזה אני חושב שיוזמי מסע הפרסום לא מבינים משהו עמוק ביחסי אדם ותרבותו: מסורת, מורשת, ערכים, תרבות – אינם דברים שאפשר פשוט "לעשות להם יחסי ציבור". דומה הדבר לניסיון לפרסם את הציווי הקטגורי של קאנט או את אידיאל הטבעונות – במקרה הטוב זה סתם מוזר, במקרה הרע זה פועל הפוך ויוצר אנטגוניזם.

לא שאי אפשר לעורר מודעות, עניין ואף רצון לאמץ מנהגים ודפוסי פעולה. זה קורה כל הזמן, אם כי בתהליך אחר שנקרא – השראה. כאשר אנחנו רואים מישהו שנתפס אצלנו כאדם טוב, מרשים, שחי חיים ראויים, אנחנו מאמצים אותו כמודל לחיקוי, וממילא מושפעים ממנו. הדרך ליצור חיבה למסורת היהודית היא אפוא להעמיד מנהיגי ציבור דתיים ו/או רבנים שמעוררים השראה. פשוט לא? אתם ודאי מכירים עשרות רבנים שמעוררים בכם השראה. לא?