פנטקוסטלים

מקתוליות לפנטקוסטליזם בדרום אמריקה

מכון Pew פרסם סקר ענק שבוצע בדרום אמריקה – 30 אלף איש ב-18 מדינות – שמראה שהכנסייה הקתולית, הדומיננטית מאוד שם, מאבדת חברים לטובת הכנסיות האוונגליסטיות (בעיקר לאלו הפנטקוסטליות) וגם לטובת "חוסר-הגדרה", כלומר אנשים שמעדיפים לא להיות מזוהים עם כל זרם דתי. התהליך הזה נמשך כבר שנים, וכפי שאפשר לראות בטבלה מימין, רוב הנוטשים את הקתוליות מחפשים קשר אישי יותר עם האל – והרי אפשר לומר שזה בדיוק מה שהביאה המהפכה הפרוטסטנטית. הכנסיות הפנטקוסטליות באופן ספציפי מדגישות דת פנימית וחוויתית, שמרוכזת סביב הקשר האישי של המאמין עם ישו. בהתאם לכך, העוברים אליהן, על פי הסקר, מחוייבים יותר לדתם, מתפללים יותר ומגיעים יותר לכנסייה. הם גם שמרנים יותר בדעותיהם, ולמשל יותר נוטים להתנגד לנישואים חד-מיניים. המעבר כאן הוא אפוא לא משמרנות לליברליות, אלא מדתיות בעלת אופי שהיינו מכנים בישראל "מסורתי", לדתיות אדוקה יותר של משמעת עצמית.

2014-11-13_204547

אני על בית המקדש בברזיל אצל לונדון וקירשנבאום

התארחתי אתמול בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום' כדי לדבר על בית המקדש הברזילאי, שנבנה על ידי אדיר מסדו, ראש כנסיה פנטקוסטלית פופולרית. צמיחתה של הנצרות הפנטקוסטלית היא אחת התופעות המשמעותיות בשדה הדתי העולמי בזמננו, וכאן היא משתלבת עם תופעה נוספת, מינורית הרבה יותר, של אימוץ מנהגים יהודיים על ידי נוצרים אוונגליסטים – ראו הוידאו להלן.
ועוד על פנטקוסטלים ונצרות גלובלית כתבתי כאן.

פיטר ברגר על מצוקת הכנסייה הקתולית בברזיל

פיטר ברגר, מחשובי וכו', כותב בבלוגו על קרבות הבלימה שמנהלת הכנסייה הקתולית בברזיל. עדיין המדינה בעלת המספר הגדול ביותר של קתולים בעולם, שיעור הקתולים בה הולך ומצטמק, כאשר הברזילאים עוברים לכנסיות הפנטקוסטליות, שמבטיחות להם את "מתנות הרוח", כלומר חווית רוחניות של "לידה מחדש" ו"דיבור בלשונות". במצוקתה מוכנה הכנסייה הקתולית לסבול גם היא מופעים של התלהבות דתית בטקסיה.

ברגר טוען שזה לא יספיק. ראשית, זה יכול דווקא להרחיק קתולים הגונים שאין להם רצון להיחשף לרוח החיה. שנית, הבעיה של הכנסייה אצל רבים מהברזילאים (ובכלל) היא הממסד ורעיון התיווך בין המאמין לאלוהים – בדיוק הרעיון שהפרוטסטנטיות, ובצורה מועצמת הפנטקוסטליות, דוחה. הכנסיות האלה הרבה פחות היררכיות, הרבה יותר מבקשות מגע ישיר עם האלוהות.

ומה מזה נוגע לנו? הרבה, מכיוון שבבסיס התמורה הזאת נמצאת התנועה לעבר אינדבידואליות והרצון בחופש בחירה בענייני דת, כמו גם בחוויה דתית-רוחנית. ומאלו יש לא מעט אצלנו. גם כנגדם נאבק הממסד הדתי הישן יותר, לא פעם על ידי קואפטציה, וגם כאן הוא נמצא בתהליך של שחיקה מתמדת.