פנטקוסטליזם

בית המקדש השלישי בברזיל

אפרופו בניית בית המקדש, השלישי סוג של העתק ארכיטקטוני שלו, לפחות מבחוץ, הוקם לאחרונה בברזיל, ו'הארץ' מדווח שהוא ייפתח לציבור מחר.

המקום נבנה על ידי אֶדיר מסֶדו, איש עסקים, איש תקשורת, פוליטיקאי וגם מנהיג דתי (שילוב מנצח). מסדו הוא סיפור הצלחה ברזילאי פנומנלי, שמייצג גם חלק מהשינוי הדתי שעובר על ברזיל. הוא נולד קתולי, והפך לפנטקוסטלי, ואף ייסד זרם משלו, שהמקדש החדש משרת את מאמיניו. הוא מיליארדר, ראש "הכנסייה האוניברסלית של ממלכת האלוהים" (IURD), בעליו של ערוץ טלוויזיה מהפופולרים בברזיל. הוא שולט גם במפלגה פוליטית, ובעליה של קבוצת כדורגל (כלומר, כשמדובר בברזיל, כנסייה נוספת).

אבל כל הסיפור הזה הוא אילוסטרציה מצויינת לתופעה הרבה יותר גדולה וחשובה, והיא עלייתה של הנצרות הפנטקוסטלית בעולם היום, ובעיקר בעולם השלישי. מדובר בתופעה מהממת בסדר הגודל ובעוצמה שלה, ולבטח אחת התופעות הדתיות המשמעותיות בעולם כיום. ראשיתם של הפנטקוסטלים בתחילת המאה העשרים, וכיום הם מונים מאות מיליונים, רובם באפריקה ודרום אמריקה. מדובר בזרם פרוטסטנטי המדגיש את החוויה הדתית, את ההשראה מרוח הקודש ונוהג "לדבר בלשונות" כחלק מהפולחן הכנסייתי (כתבתי עליו כאן). הם סוחפים מאמינים במהירות וקצת הגדילה שלהם גבוה מזה של האיסלאם ברחבי העולם השלישי.

בברזיל ספציפית, ברזיל הקרנבלית גם ככה, הדגש על רגשנות וחוויה דתית עובד מצויין. בתחילת שנות התשעים נפתחו בתוך שנים בודדות יותר מ-700 כנסיות פנטקוסטליות שונות. "הכנסייה האוניברסלית של ממלכת האלוהים" נוסדה ב-1977, אולם הגיעה לשיאה בשנות התשעים, אז טענה שמנתה כמה מיליוני מאמינים. הכנסייה של מסדו ספציפית זכתה לביקורת ואף נחשבת כתנועה דתית נצלנית ("כת", למי שרוצה) על ידי כמה ממשלות אירופאיות, וזאת בשל האשמות בניצול קשה של מאמיניה הבלתי-משכילים (היא מציעה למכירה שמן קדוש מיוחד ומזמינה את המאמינים לשים כוסות מים ליד הטלוויזיה במהלך שידוריה כדי שהמים יבורכו. היא גם דורשת כסף עבור עריכת ניסים, ויותר כסף ככל שהנס "גדול" יותר). כיום יש לה פחות מאמינים מאשר לפני עשור, אבל אולי בית המקדש יביא לה ברכה.

אישית האסתטיקה של בית המקדש אף פעם לא עשתה לי את זה, אבל אם זה הקטע שלכם, בואו לקרנבל.

Salomon Tempel Brazil san paulo

על האפוקליפסה של הנוצרים הציונים

אחד המאמרים הפופולרים הטובים ביותר שקראתי על החזון האפוקליפטי של הימין השמרני-אוונגליסטי בארה"ב התפרסם לפני כמה ימים במגזין היהודי-אמריקאי Zeek. רחל טבצ'ניק כותבת בצורה מלומדת ומאירת עיניים על הסצנה הנוצרית-ציונית, על מניעיה השונים ושקריה ליהודים שמסתייעים בכספה כדי לממן את פרוייקט ההתנחלות ביו"ש. אשאיר לכם לקרוא את המאמר על הניתוח המרתק שהוא מציע לתופעה, ואביא רק את נבואת החורבן מפי אחד מדוברי המטורללים האלה (שמונים כמה עשרות מיליונים, כן?), John Hagee. ובכן, על פי האגי (בספרו החדש) בתוך פחות מעשרים שנה:

Israel will be attacked by “Persia (Iran), Ethiopia, Libya, Germany, and Turkey–all being led by Russia.” (A Chinese army of 200 million attacks later.) In the midst of this attack, Jewish Israelis will begin to turn on the Antichrist and his “peace treaty,” a partnership previously embraced. In Hagee’s future-looking scenario, as war unfolds the United States will abandon Israel to its fate, so that when a surviving remnant of Jews are saved from destruction, they will know that it is Jesus alone who saved them

אגב, כדי להימנע מלחתום על הסכם השלום שיביא האנטיכריסט (דבר בלתי אפשרי כי הכל קבוע מראש, אבל מילא) כדאי לדעת מי הוא האנטיכריסט. על פי האגי מדובר בהומו, חצי-יהודי, וכנראה חתן פרס נובל. אז שמעתי שסבתא של פרס ערביה, אבל הומו???