מצוות הפלורליזם מחייבת חילונים בלבד

בשבוע הבא יתקיימו שני דיונים בוועדת חינוך של הכנסת בנוגע ללימודי היהדות בחינוך הממלכתי. שני הדיונים מתקיימים לבקשת חברי כנסת שומרי מצוות, שדואגים מאוד דווקא לחינוך של החילונים, וכנראה מרגישים את עצמם אחראים לו. ב -6.3 יתקיים דיון בהזמנת חה"כ יהודה גליק על "מקצוע תרבות יהודית ישראלית". ב-7.3 יתקיים דיון בהזמנת חה"כ משה גפני על "הכנסת תכנים רפורמיים למערכת החינוך".

הבא נתמקד לרגע בדיון של גליק. שימו לב ללשון מכתב הזימון. גליק מתלונן על כך שבבתי הספר הממלכתיים מלמדים את מקורות היהדות מתוך גישה שהיא גם אתאיסטית, גם פלורליסטית, גם אקדמית וגם הומניסטית. שמציגים את הטקסטים היהודיים כיצירות אנושיות, ושבתי הספר מעסיקים רק מורים שהשקפת עולמם פלורליסטית.

מה אפוא מצפה גליק? שבמערכת החינוך הממלכתית ילמדו על פי תוכנית הלימודים של הממלכתית-דתית? שילמדו שהתורה היא דבר השם הנצחי וכל מילה בתלמוד היא קודש? אם הוא מצפה לכך, הרי שהוא בעצם מבקש לבטל את מערכת החינוך הממלכתית.

אבל גליק כנראה מתוחכם יותר מכך. הוא ודאי יאמר: לא, תלמדו מתוך גישה הומניסטית וחילונית, אבל תנו לתלמידים לשמוע *גם* קולות אחרים. גם רבנים. גם שכל מה שמסופר במקרא הוא עובדות. גם שהקב"ה הוציאנו ממצריים ביד חזקה. עכשיו, אני לגמרי בעד שהתלמידים בחינוך הממלכתי ילמדו שיש גם דעות/אמונות כאלה, וגם שישמעו לעיתים שיחה מרב. זאת מפני שאני חושב שטוב שכל אדם יקבל את מלוא העושר של המסורת היהודית, ובכלל שריבוי דעות וחופש בחירה הוא דבר חיובי מאוד.

אבל מכאן עולה השאלה: האם גם בחינוך הממלכתי-דתי ילמדו את העמדות החילוניות? האם גם שם יחשפו תלמידים לביקורת המקרא, ויאפשרו למורה פלורליסטי ללמד? האם יפגישו בממ"ד את התלמידים עם רבה רפורמית? ומה עם החינוך החרדי? האם גם בו יתאפשר חופש דעות?

אה, לא? אתם אומרים שלא גליק ולא גפני ולא שום חבר כנסת דתי או חילוני לא חולם לכנס ישיבה שתדון בדרכים לגוון את לימודי הממ"ד והזרמים החרדים? מסתבר אפוא שהדרישה לפלורליזם וריבוי דעות מגיעה תמיד רק כלפי צד אחד. פלורליזם היא מצווה שנכפית רק על החילונים. והכופים הם הדתיים, שלא מחוייבים בה. וזה כשלעצמו כמובן מופת של פלורליזם.

ובהערת אגב, מה אנחנו יכולים ללמוד מהמצב בו יש דרישה לריבוי דעות רק עבור חילונים? נראה לי שהמצב הזה נושא אחת משתי הנחות מובלעות: או שלחילונים אין באמת השקפת עולם ולכן אצלם "הכל הולך", ואילו לשומרי מצוות יש ולכן אסור לחרוג מהדוגמה; או שיש לחילונים השקפת העולם, אבל היא מסוגלת לעמוד בחשיפה לדעות אחרות, ואילו השקפת העולם של שומרי המצוות תתפרק כארמון של חול אם הם ייחשפו למידע לא מסונן. ההנחה הראשונה מבטאת זלזול בחילונים. השניה משפילה עבור שומרי המצוות. תחליטו אתם באיזו אחת מהן מחזיק גליק.

נתונים מאינדקס מדד הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי

כמה נתונים מעניינים ומעודדים מאינדקס מדד הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי (Jewish People Policy Institute):

• 60.3% מהיהודים בישראל סבורים שצריך לאפשר נישואים אזרחיים בישראל
• 56.2% מהיהודים בישראל חושבים שממשלת ישראל צריכה להתחשב הרבה יותר בדעת המיעוט
• 44% מהיהודים בישראל היו רוצים שבבית הספר של ילדיהם ילמדו גם תלמידים לא יהודים

ונתון אחד מדאיג: למרות שהחילונים הם הקבוצה הגדולה ביותר בין היהודים בישראל, הם הקבוצה שהכי פחות חשה בנוח בישראל. כל הקבוצות האחרות – חרדים, חרד"לים, דתיים, מסורתיים – מרגישות יחסית יותר בנוח בחייהם כאן.

(האינדקס הוא חלק מפרויקט מעמיק בנושא הפלורליזם בישראל ובעם היהודי בהובלתו של שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון.)

משרד החינוך מקפיא התקציב הזעום להתחדשות היהודית

זה מכוער, אבל יש בזה צד יפה.

 

מכוער מפני שמדובר בכבשת הרש. בקדנציה הקודמת הצליחה חה"כ רות קלדרון להקצות תקן של "התחדשות יהודית" במשרד החינוך, שעל ידו הועברו 16 מיליון שקלים בשנה לארגונים של התחדשות יהודית ויהדות פלורליסטית (זאת לעומת 290 מיליון ש"ח שמגיעים לארגונים אורתודוקסים). עכשיו שר החינוך נפתלי בנט ביטל גם את הסכום הפעוט הזה. ישראל חייבת להיות אורתודוקסית בלבד כנראה. אין מקום לקולות אחרים, ממומנים בצניעות ככל שיהיו. צעד מכוער, קטן, פחדני, שמשתלב היטב במהלכים אנטי-פלורליסטים של משרד החינוך והממשלה הנוכחית בכלל.

 

ומה הצד היפה? שבנט מבין שיש ממה לפחד. שגם 16 מיליון שקלים בודדים בידיים של ארגוני ההתחדשות היהודית הם איום על ההגמנויה האורתודוקסית על מאות מיליוניה. שבהינתן ליהודים חילונים ומסורתיים בחירה – רק בחירה, זה הכל – הם יעדיפו ללמוד ולחיות יהדות ליברלית, שוויונית ופתוחה.

 

אנחנו נמשיך לעשות, עם או בלי הכסף של משרד החינוך.

וידאו: דברים שאמרתי על ההתחדשות היהודית

‫כמה דברים שאמרתי בכנס תנועת קומו – להתחדשות יהודית במרחב הפוליטי שהתקיים ב-3 בדצמבר, על הממשק בין ההתעוררות היהודית הפלורליסטית לבין הפוליטיקה. קצת על הסיבות החברתיות לחיפוש הזהות הנוכחי, התפוררות המסגרת הציונית המפא"יניקית ועלייתם של קולות חדשים, למה לא מדובר בחזרה בתשובה פשוטה לחיק האורתודוקסיה, ואיך כדאי לפעול כדי שהגל הנוכחי לא ייסחף לכיוון האתנוצנטרי.

הכנס אורגן על ידי דויד ברק גורודצקי ועופר זלצברג, וסביב השולחן ישבו יחד איתי ח"כ סתיו שפיר, ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל יזהר הס, ראש בית מדרש 'קולות' ליאור טל ויו"ר 'קומו' עופר זלצברג, ולכן אני מאוד ממליץ להיכנס ליוטיוב ולצפות בסרטונים שלצד הסרטון להלן.

על פלורליזם ושטניזם

קבוצה שטניסטית מעוניינת להקים פסל גדול של השטן על מדשאות בנייני הממשל באוקלוהומה, לאחר שב-2010 הוקם שם פסל גדול של לוחות הברית. על פי הקבוצה "הפסל יעוצב ככיסא כך שאנשים מכל הגילאים יוכלו לשבת על ברכי השטן להשראה וקונטמפלציה". בקשות דומות להצבת מוניומנטים התקבלו ממנהיג הינדואיסטי, קבוצה למען זכויות של בע"ח וקבוצת האתאיסטים המקדמים את מפלצת הספגטי המעופפת.

הרגע הזה שבו פלורליזם הופך לאינפנטיליות. באמת, לטוב ולרע, ארה"ב עוצבה על ידי דת ותרבות מסויימת. הנצרות (הפרוטסטנטית). לדת ולתרבות הזאת יש סמלים עתיקים. לבקש להשוות את המורשת הנוצרית לזו השטניסטית רק בגלל שזו "דת" וזו "דת" אינו אלא סימפטום לחוסר מודעות היסטורית מינימלית, הבנה לקויה בתפקידה של תרבות ואתוס מכוננים, רב-תרבותיות שעפה על עצמה במובן המגוחך של המילה וכאמור, אינפנטיליות.

לו הייתי בית המשפט בארה"ב הייתי פוסק שעשרת הדיברות אינן רק סמל דתי אלא בראש ובראשונה תרבותי, שהשוואה בין מסורת בת אלף, אלפיים או 3000 שנה ושני מיליארד מאמינים לקבוצה שמונה כמה אלפים או רבבות צריכה להיות לכל הפחות זהירה, ושלא רק לקבוצות מיעוט, אלא גם לרוב יש זכות לעצב את המרחב הציבורי שבו הוא חי.

השראה וקונטמפלציה, עאלק.