עברית

שם דומיין: יהוה

מישהו קנה את שם הדומיין co.il.יהוה. הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, שלא תאשר שמות כמו shit.co.il (להבדיל, כמובן), אישרה את השם אחרי מאבק צמוד בין חבריה (המתנדבים לשרת את הציבור בה): יוכי ברנדס חשבה שהשימוש בשם הפרטי של האל אינו ראוי, ובעוד שמות אחרים של האל יכולים לשמש שמות דומיין, השם המפורש צריך לדעתה "להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר".

בעמדתה החזיק גם הנק הסובר, שסבר ששם שכזה "עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו", כלל שהבא בעבר לפסילת חברה ששמה היה אמור להיות "סרטי הכותל בע"מ". מולם התייצבו השופט לשעבר בועז אוקון, שכתב:

השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה). משעה שנקבע, כעניין שבעיקרון, שמטרות השימוש אינן רלבנטיות להחלטה, קשה לראות מדוע עצם השימוש כשם מתחם דווקא מעורר קושי. השם המפורש מופיע ממילא בחיפוש, ועל כן השימוש בו כשם מתחם אינו מגביר את הפגיעה במידה המצדיקה דחיית הבקשה.

וכן פרופ' מיכאל בירנהק, שקבע שמשום שהשם "אינו בא בגדר הקטגוריה של "מילים גסות"", ומכיוון ש"אין בנמצא חוק ישראלי שאוסר את השימוש בשם המפורש", אי אפשר לאסור על השימוש בו.

אגב, הנימוק שהשם המפורש אינו בקטגוריה של "מילים גסות" הוא מעניין, משום שלדעתי מדובר בסופו של דבר בכל זאת בשני פנים של אותה קטגוריה. הקטגוריה היא "מילים שאסור לומר בחברה", ואלו מתחלקות למילים "טובות" ומילים "רעות". כל המילים הללו מציינות ישויות שנמצאות, או אמורות להימצא, מחוץ לתרבות, מחוץ למעגל של הגלוי ולכן בתחום ה"אחר".

כאן ב-pdf ההחלטה של הועדה, כאן כתב עידו קינן על עמדתה של ברנדס לפני כחודש, וכאן כתב אלעד זלומונס על כל הסיפור לפני שבוע, וכאן אפי אהרונוב לפני כמה ימים על ההיבט המשפטי.

לימודי עברית בהודו

אלן בריל מביא בבלוגו ידיעה מה- Times of India שמספרת על אוניברסיטת Kishangarh בג'ייפור, שמתחילה ללמד עברית ואולי גם יהדות. רוב היהודים שהם פוגשים הם מטיילים כמובן (פושקר לא רחוקה, והיא מקום מפגש לנופש הכולל נוף, אוכל וסמים), ולכן דואגים לציין בכתבה ש

The Chabad — a place of worship for Jews in Pushkar, attracts thousands of Jews in the state.

"החב"ד", אם כן, הוא מקום פולחן המושך אלפי יהודים. הנה יהדות בעיניים הודיות.