סטיבן בצ'לור

בודהיזם ללא אמונות – ספר

לקח זמן, אבל הנה יצא לו בעברית הספר הקלאסי של סטיבן בצ'לור, בודהיזם ללא אמונות. הספר, שיצא במקור ב-1998, מציג בקצרה את משנתו של אחד מגדולי מורי הדהרמה במערב כיום. בצ'לור, בעברו נזיר בודהיזם טיבטי ואחר כך נזיר זן קוריאני, מלמד כיום בעיקר ויפאסנה, ודוגל בגישה "אתאיסטית" לחלוטין למסורת הבודהיסטית.

buddddddהוא מתנגד לכל שיח מטאפיזי, לא מאמין בגלגול נשמות ולא בחוק הקארמה, מתנגד לדיבורים על "ריקות" או "הבלתי-מותנה" כתכונות של המציאות המוחלטת (ומתנגד בכלל לכל מציאות "מוחלטת"), ודאי שלא רוצה לשמוע על כוחות על-טבעיים של הבודהה או אחרים, וברור שאין בכלל מה לדבר על ליטורגיה וטקסים, חגים ומועדים, תשמישי קדושה ומשרות של סמכות דתית.

במילים אחרות, בצ'לור מציג בודהיזם שהוא בעיקר תורת שחרור פסיכולוגית. מעין בודהיזם שעבר דרך המנסרה של הנאורות, המהפכה הפרוטסטנטית והמהפכה המדעית.

באופן לא מפתיע, רבים בעולם הבודהיסטי, המזרחי והמערבי, מתנגדים נחרצות לגישתו. יש הטוענים שהוא מעדיף העדפה מוטעית את ההיגיון על פני תופעות על טבעיות שהינן חלק מעקרונות הבודהיזם. האם כל פעם שיש קונפליקט בין עקרונות הבודהיזם למודרנה יש לזנוח את הקודמים? אחרים סבורים שרק הליכה על פי הוראותיו של הבודהה (והוא בהחלט גרס שיש גלגול נשמות ושחוק הקארמה קיים) תאפשר הגעה אל האידיאלים הרוחניים שהבטיח. קיימת גם ביקורת על ראיית תורת הבודהה כעניין פסיכולוגי גרידא, ואולי אפילו נוירולוגי – האם אין כאן ויתור על מימדים לא רק חשובים, אלא פשוט אמיתיים, שהבודהה דיבר עליהם ושבאמת קיימים?

אני נוטה להסכים עם כמה מקווי הביקורת על בצ'לור, ועם זאת כמי שפגש אותו כמה פעמים ולמד ממנו רבות, אני לא יכול שלא להעריך מאוד את האיש והגותו. הוא באמת מורה גדול, והספר חשוב וטוב.

ראיון שלי עם בצ'לור מ-2006
ביקורת שלי על גישתו של ב'צלור
סקירה שלי על האוטוביוגרפיה של בצ'לור
על הספר באתרו של ערן הרפז, מתרגמו (יחד עם כרמל שלו)
הספר באתר צומת ספרים

פולמוס בבודהיזם המערבי

במרץ האחרון התקיימה ועידה בנושא "בודהיזם חילוני" ב-Barre, ארה"ב. הנושא הוא אחד החמים בין מתרגלי תורתו של הבודהה באירופה וארה"ב, ועוסק בדרכי האדפטציה והעיבוד של הבודהיזם במסעו אל המערב המודרני. הניוזלטר החודשי של כריסטופר טיטמוס (מותיקי מורי הדהרמה המערביים) מובאות שתי עמדות על הנושא. Alan Wallace תוקף את Stephen Batchelor, שהוא אולי הקול הידוע ביותר שמקדם "בודהיזם חילוני" או "בודהיזם אתאיסטי" (כתבתי עליו כאן).

במרכז הפולמוס עומדות האמונות הבודהיסטיות הותיקות בדבר חוק הקארמה וגלגול נשמות. בצ'לור מעוניין לשכוח מהן, וטוען שהן לא נחוצות מבחינת התרגול הבודהיסטי מחד, ומקשות על מערביים רציונלים לתרגל את הדהרמה מאידך. וולאס מוכן לקבל בודהיסטים שאינם מאמינים באלה, אבל לא מוכן לניסיונותיו של בצ'לור לטעון שהבודהה עצמו גם לא ממש האמין בהן. הוא מתעקש שדורות של בודהיסטים לא סתם האמינו בגלגול נשמות, אלא עשו זאת מפני שזו התורה שלימד הבודהה (והוא צודק). הוא מתעקש גם שחוקרים אקדמאים כיום קובעים שהבודהה לימד גלגול נשמות (שוב צודק). הוא יוצא נגד החילון שעורך בצ'לור לבודהיזם, ונגד הטענה של בצ'לור כאילו הדת הבודהיסטית היא התפתחות מאוחרת, ומנוונת, של תורתו הטהורה והאגנוסטית של הבודהה.

בצ'לור טוען שהוא בסך הכל לוקח את הבודהיזם למקום שמוליד המפגש שלו עם המערב המודרני. הוא מפנה את וולאס לכתבי הזן, שבהם מובעת ביקורת קשה על לימוד דוגמטי של המקורות הבודהיסטים, ואף על אמיתותיו היסודיות עצמן (צודק: קיסר סין שאל את בודהידהרמה הנודע: "מהי משמעותן של האמיתות הקדושות?" בודהידהרמה: "ריקות בלתי קדושה". הקיסר: "מי אם כן אתה?" בודהידהרמה: "אני לא יודע.") על פי בצ'לור הבודהה אימץ את האמונה בגלגול נשמות רק מפני שהיא היתה הרווחת בזמנו בהודו, ולא משום סיבה שקשורה מהותית לתורה שהוא ביקש ללמד.

כאמור, מדובר בפולמוס לוהט בעולם הבודהיזם המערבי, ודוגמא נהדרת לתהליכי האקולטורציה שעוברת מסורת רוחנית מזרחית עם אימוצה במערב. הדיון כולו מעמוד, 17, כאן.