נצרות קתולית

פגישה היסטורית בין האפיפיור לפטריארך

אכן היסטוריה: אחרי כאלף שנות פילוג נפגשו ראשי הכנסיות הקתולית והאורתודוקסית. הפילוג בעולם הנוצרי נסוב סביב הסמכות של פטריארך רומא, הלא הוא האפיפיור, על כלל שטחי הכנסייה, והתלוו אליו כל מני מחלוקות תיאולוגיות, כגון נביעתה/האצלתה של רוח הקודש מהאל האב בלבד (האורתודוקסים) או גם מהבן (הקתולים, שמוסיפים filioque, דהיינו "והבן", להצהרת האמונה שלהם). רבבות רבות שילמו בחייהם על המחלוקת הזאת, ובמשך אלף שנים ראשית הכנסיות לא נפגשו, עד אתמול.
 
הכנסייה הקתולית מונה יותר ממיליארד בני אדם והאורתודוקסית כ-225 מיליון, מתוכם כשני שליש בכנסייה הרוסית-אורתודוקסית. הבדלי הגודל האלה היו כמה מהגורמים שהרחיקו את המפגש, שכן האורתודוקסים חששו מכוחם של הקתולים. גורמים פוליטיים שונים, המפורטים בכתבה, אפשרו את הפגישה כעת, אבל העיקר הוא בעצם קיומה.
 
פגישה כזאת נידונה כבר עשרות שנים, ויוחנן פאולוס השני מאוד רצה לקיימה, לשווא. כמובן שהנסיבות הפוליטיות הביאו את הרוסים לרצות בפגישה כזאת, אבל נדמה לי שאי אפשר להפחית בכשרונו של האפיפיור הנוכחי להציג פנים חדשות לכנסייה הקתולית.

האפיפיור מקשה על הרפובליקאים

מיט רומני לא יתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, אז לא נצטרך לשמוע שוב על הדת המורמונית, אבל תיתכן בעיית-דת לרפובליקנים אחרים שיתמודדו לנשיאות. ריק סנטורום, ג'ב בוש וכריס כריסטי הם כולם קתולים. עד כה רפובליקנים קתולים היו יכולים לסמוך על האפיפיור שיגבה את העמדות השמרניות שלהם בקשר להומוסקסואליות, תכנון משפחה, קפיטליזם ואפילו יחס לסביבה.

הבעיה כעת, כפי שמגלה אמי דייוידסון מהניו-יורקר, היא שהאפיפיור פרנסיצקוס חורג מהקו השמרני יותר או פחות בכל אחד מהנושאים האלה. הוא ידידותי כלפי הומואים, אמר שרעיון החלחול מטה של ההון הוא "נאיבי", האשים את האדם בהתחממות גלובלית ולאחרונה גם אמר שלא צריך להתרבות "כמו שפנים". אם בעבר השמרנות קיבלה גושפנקה דתית, כעת לא רק שזו איננה, אלא המתמודדים צריכים להחליט האם לדבוק בשמרנותם או בדתם. נותר לעקוב אחרי הראיונות ולראות כיצד הם יענו לשאלות שמאתגרות אותם עם את עמדות ראש הכנסייה שלהם.

מקתוליות לפנטקוסטליזם בדרום אמריקה

מכון Pew פרסם סקר ענק שבוצע בדרום אמריקה – 30 אלף איש ב-18 מדינות – שמראה שהכנסייה הקתולית, הדומיננטית מאוד שם, מאבדת חברים לטובת הכנסיות האוונגליסטיות (בעיקר לאלו הפנטקוסטליות) וגם לטובת "חוסר-הגדרה", כלומר אנשים שמעדיפים לא להיות מזוהים עם כל זרם דתי. התהליך הזה נמשך כבר שנים, וכפי שאפשר לראות בטבלה מימין, רוב הנוטשים את הקתוליות מחפשים קשר אישי יותר עם האל – והרי אפשר לומר שזה בדיוק מה שהביאה המהפכה הפרוטסטנטית. הכנסיות הפנטקוסטליות באופן ספציפי מדגישות דת פנימית וחוויתית, שמרוכזת סביב הקשר האישי של המאמין עם ישו. בהתאם לכך, העוברים אליהן, על פי הסקר, מחוייבים יותר לדתם, מתפללים יותר ומגיעים יותר לכנסייה. הם גם שמרנים יותר בדעותיהם, ולמשל יותר נוטים להתנגד לנישואים חד-מיניים. המעבר כאן הוא אפוא לא משמרנות לליברליות, אלא מדתיות בעלת אופי שהיינו מכנים בישראל "מסורתי", לדתיות אדוקה יותר של משמעת עצמית.

2014-11-13_204547

סקר קתולי ענק

הוושינגטון פוסט פרסם סקר ענק על עמדות קתולים סביב העולם בקשר לקביעות דוקטריניאליות-מוסריות של הכנסייה. יש 1.2 מיליארד קתולים בעולם, אולם הדמוגרפיה מזיזה אותם לאט אבל בטוח ממדינות עולם ראשון למדינות עולם שלישי. נקודת החוזק של הסקר היא שהוא שואל קתולים במדינות שונות ומגוונות.

ובכן, הסכמה גדולה ביותר נרשמה בתמיכה חוצת מדינות בשימוש באמצעי מניעה (79% בעד), בתמיכה באפשרות להפלה (65%) ובהתנגדות לנישואים חד-מיניים (66%). כידוע, שתי הנקודות הראשונות מנוגדות לחלוטין לעמדת הכנסייה, וכמובן שאפשר לשער את התפלגות הקולות בין מדינות אירופאיות לאפריקאיות. העמדות שנמצאות במחלוקת הגדולה ביותר הן שירותם של גברים נשואים ונשים ככמרים, ושוב ההתפלגות היא ברורה.

אז מה על פרנסיסקוס, ש-87% מהקתולים חושבים שהוא עושה עבודה טוב, לעשות? גם אם הוא חף מעקרונות ורצונו רק להשביע את דעת הקהל (ואני לא חושב שזה המצב) הוא לא יכול לספק את האירופאים על חשבון הדרום-אמריקאים, שהרי הראשונים ממילא מתמעטים והאחרונים מתרבים. מצד שני, כאשר כמעט כל הקתולים בעולם סבורים שעמדת הכנסייה שגויה באשר לשימוש באמצעי מניעה, קשה לראות אותו נלחם, כמו בנדיקטוס XVI, בנזירות שמחלקות קונדומים.

בלינק תמצאו עוד שני קישורים למאמר ולגרפיקה של תוצאות הסקר, שניהם נאים.

מקבץ ידיעות בענייני דתות

מקבץ כתבות וידיעות בענייני דתות:

על שקיעת האוונגליזם
רק לפני עשור הם נחשבו לשליטים הבאים של ארה"ב, עם מגה-כנסיות מפוצצות וג'ורג' W בוש בראש. היום הכנסיות העצומות מאבדות חברים, ואוונגליסטים צעירים פונים למודלים אחרים של פולחן. זה קורה גם בגלל הגיוון הגדל באוכלוסיית ארה"ב (היספנים וקוריאנים שזה לא ממש הסטייל שלהם) וגם בגלל שהלבנים הצעירים יותר לא חושבים שלהתפלל באיצטדיון זה קול.

לשם דוגמא, בכנסייה אוונגליסטית אחת מהדור החדש מתפללים כמאתיים איש בבניין משרדים שכור ומקדישים זמן לפעילות חברתית כשיעורי עזר חינם לתלמידים מתקשים ועניים. הכנסייה מקבלת בשמחה הומוסקסואלים מוצהרים, לא מתרימה את הבאים אליה, ומזמינה הומלסים להתפלל. אלה לא ממש האוונגליסטים השמרנים הפרו-ציונים שאנחנו רגילים אליהם, ועל פי הכתבה, הם הדור הבא.
http://theamericanscholar.org/where-are-the-people/#.UrGtuPRdVWe

ראיון מענין ב'דר שפיגל' עם האנס קונג
קונג הוא תיאולוג קתולי פרוגרסיבי ומי שהיה בעבר חברו ושותפו של רצינגר עד שהאחרון הפך שמרן. קונג מדבר על עצמו, על הצורך של הכנסייה לוותר על חובת הפרישות המינית של הכמרים, ועל פרנציסקוס, שהוא רואה אותו כמהפכן אמיתי, ושולל את הדעה שמדובר רק בשינוי קוסמטי.
http://www.spiegel.de/international/zeitgeist/controversial-theologian-hans-kueng-on-death-and-church-reform-a-938501-3.html

מתי נולד הבודהה?
עד כה סברו רוב הבודהולוגים שהבודהה נולד סביב 480 ומת סביב 400 לפנה"ס. אבל עכשיו נחשף מקדש בודהיסטי ששרידיו מתוארכים ל-550 לפנה"ס. האם הבודהה חי מאה שנה מוקדם יותר ממה שחשבנו? ייתכן. מצד שני, ייתכן שהמקדש הבודהיסטי פשוט נבנה על שרידיו של מקדש אחר, כנהוג בקרב דתות מימים ימימה.
http://news.nationalgeographic.com/news/2013/11/131125-buddha-birth-nepal-archaeology-science-lumbini-religion-history/

שינויים תיאולוגיים בכנסייה המורמונית
עד 1978 לא היו יכולים מורמונים שחורים להפוך לכהני דת. בשנה זו קיבל ראש הכנסייה, שנחשב נביא, התגלות שבה בישר לו האל הטוב שאפשר כבר להפסיק עם האפליה הזאת כי זה כבר באמת לא נעים וזה. אבל לפני שבועיים קרה משהו לא פחות דרמטי: הכנסייה קבעה שמקורה של האפלייה בעבר היתה לא התגלות אלוהית בעלת תוקף זמני, אלא גזענות. כלומר זה לא שאלוהים שינה את דעתו, אלא שראש הכנסייה השני, בריגהם יאנג, שקבע לדורות את העמדה הזאת, לא קיבל אותה מאלוהים, אלא פשוט לקה בגזענות.

ההצהרה הזאת מטעם הכנסייה לא רק שמרוקנת את התקנה הישנה מכל תוכן מקודש שאי פעם היה לה, אלא גם נועצת סיכה במושלמות המשוערת של נביאי הכנסייה, שהרי אם יד ימינו, סגנו וממשיכו של ג'וזף סמית, הנביא הראשון ומייסד הדת, היה יכול לטעות כך, מי יתקע לידינו שנביאינו היום אינם טועים מדי פעם? מעבר למשבר האמוני שייתכן ויפקוד מאמינים שונים, מדובר, למעשה, בהתבגרותה של הכנסייה. הכנסייה הופכת לגמישה יותר, מוכנה להודות בטעויות וממילא לשנות את דרכיה.
http://www.religionnews.com/2013/12/10/mormon-church-justifications-black-priesthood-ban-rooted-racism/

פיטר ברגר על מצוקת הכנסייה הקתולית בברזיל

פיטר ברגר, מחשובי וכו', כותב בבלוגו על קרבות הבלימה שמנהלת הכנסייה הקתולית בברזיל. עדיין המדינה בעלת המספר הגדול ביותר של קתולים בעולם, שיעור הקתולים בה הולך ומצטמק, כאשר הברזילאים עוברים לכנסיות הפנטקוסטליות, שמבטיחות להם את "מתנות הרוח", כלומר חווית רוחניות של "לידה מחדש" ו"דיבור בלשונות". במצוקתה מוכנה הכנסייה הקתולית לסבול גם היא מופעים של התלהבות דתית בטקסיה.

ברגר טוען שזה לא יספיק. ראשית, זה יכול דווקא להרחיק קתולים הגונים שאין להם רצון להיחשף לרוח החיה. שנית, הבעיה של הכנסייה אצל רבים מהברזילאים (ובכלל) היא הממסד ורעיון התיווך בין המאמין לאלוהים – בדיוק הרעיון שהפרוטסטנטיות, ובצורה מועצמת הפנטקוסטליות, דוחה. הכנסיות האלה הרבה פחות היררכיות, הרבה יותר מבקשות מגע ישיר עם האלוהות.

ומה מזה נוגע לנו? הרבה, מכיוון שבבסיס התמורה הזאת נמצאת התנועה לעבר אינדבידואליות והרצון בחופש בחירה בענייני דת, כמו גם בחוויה דתית-רוחנית. ומאלו יש לא מעט אצלנו. גם כנגדם נאבק הממסד הדתי הישן יותר, לא פעם על ידי קואפטציה, וגם כאן הוא נמצא בתהליך של שחיקה מתמדת.

הנצרות הקתולית עושה נפשות, רק לא באירופה

הטבלה להלן מדגימה את התמורות המקיפות שעברו על הכנסייה הקתולית (וגם הנצרות בכלל, יש לציין) במאה השנים האחרונות: מדת אירופאית ולבנה היא הפכה לדת אפריקאית ודרום-אמריקאית. לא בכדי הכריז האפיפיור הפורש על מאבק למען הניצור מחדש של אירופה, מאבק שכשל. כיום המדינה המציגה את מספר הקתולים הגדול ביותר היא ברזיל, אחריה מקסיקו, הפיליפינים וארה"ב. ב-1910 הרשימה התחילה עם צרפת, והמשיכה עם איטליה, ברזיל וספרד – ראו כאן. למעשה, על פי כתבה ב-Wall Street Journal אירופה היא האזור היחיד בעולם שבו הקתוליות בהתכווצות, כאשר בעולם כולו הדת שומרת על שיעורה יחסית לאוכלוסייה הגדלה. הכתבה האחרונה גם משערת שהאפיפיור הבא ימשיך מהנקודה שהכבש ה-16 הפסיק, וימשיך לנסות להחזיר לאירופה את אמונתה. אגב, עוד יותר מהקתולים, הנצרות הפנטקוסטלית היא הדת המצליחה ביותר בימים אלה במקומות כמו אפריקה ודרום אמריקה. כתבתי על זה מאמר בבלוגי לפני כשנתיים, המתאר את עלייתה של הנצרות הגלובלית החדשה.