נישואים

נתונים מאינדקס מדד הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי

כמה נתונים מעניינים ומעודדים מאינדקס מדד הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי (Jewish People Policy Institute):

• 60.3% מהיהודים בישראל סבורים שצריך לאפשר נישואים אזרחיים בישראל
• 56.2% מהיהודים בישראל חושבים שממשלת ישראל צריכה להתחשב הרבה יותר בדעת המיעוט
• 44% מהיהודים בישראל היו רוצים שבבית הספר של ילדיהם ילמדו גם תלמידים לא יהודים

ונתון אחד מדאיג: למרות שהחילונים הם הקבוצה הגדולה ביותר בין היהודים בישראל, הם הקבוצה שהכי פחות חשה בנוח בישראל. כל הקבוצות האחרות – חרדים, חרד"לים, דתיים, מסורתיים – מרגישות יחסית יותר בנוח בחייהם כאן.

(האינדקס הוא חלק מפרויקט מעמיק בנושא הפלורליזם בישראל ובעם היהודי בהובלתו של שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון.)Capture

אז אולי בכל זאת חתונה אזרחית בישראל?

נאה דרש הרב רונן נויברט:
לדבריו של נויבירט, ההתנגדות לנישואים אזרחיים איננה התנגדות הלכתית, אלא התנגדות פוליטית. המפלגות הדתיות והחרדיות מעוניינות לשמר את כוחן בקואליציה, ואת כוחו של המשרד לשירותי דת בפיקוחן.
והיום גם פורסם סקר של עמותת חדו"ש שגילה ש-70% מהחילונים היו נישאים מחוץ לרבנות אם היו יכולים, 64% מהציבור היהודי תומכים בהכרה בכל סוגי הנישואין כולל נישואים חד-מיניים, ו-65% מהציבור היהודי סבורים שהמונופול של הרבנות על הנישואין מרחיק יהודים מהיהדות.
נו אז אולי די?

גיור, בתי דין רבניים – בואו נעשה סדר

ההחלטה שעברה היום, לבטל את הרפורמה בגיור (שמעולם לא יצאה לדרך), אינה חשובה לדעתי. ראשית, כי גם אם הרפורמה היתה מתממשת היא לא היתה משמעותית. מדינת ישראל משקיעה כל שנה כ-40 מיליון שקל במאמץ נואש לגייר אזרחים שעל פי ההלכה אינם יהודים. מדובר ביוצאי ברהמ"ל, ויש בין 300 ל-400 אלף כאלה במדינה. התוצאה: בכל שנה מתגיירים סביב אלפיים מהם. מי שחושב שהסמכת רבני ערים היתה פותרת את הבעיה לא מבין שרוב רובם של אותם ישראלים פשוט לא מעוניינים להתגייר, או לכל הפחות לא בצורה אורתודוקסית שמחייבת אותם לשמור מצוות. הם חילונים. זה עדיין מותר.

שנית, מבחינת רוב העם היושב בציון העולים הישנים הם אחלה יהודים שבעולם. גרים בשכנות אליהם, עובדים איתם, מתחתנים איתם ומולדים איתם ילדים. סקר שנעשה לפני שנה הראה ש-56% מאזרחי ישראל היהודים לא היו מביעים התנגדות לנישואים איתם (75% מקרב החילונים בלבד). הממסד האורתודוקסי מעוניין להיות בטוח שנכדותיו ונכדיו לא יתחתנו עם מי שאינו יהודי על פי ההלכה, וזה לגיטימי. אבל כשהוא הופך את העניין לבעיה כלל ישראלית הוא מפגין כהרגלו אטימות ופטרונות.

מה שהוא אכן בעיה כלל ישראלית, וחמורה, הוא העברת בתי הדין הרבניים למשרד הדתות. זו התפתחות בעלת השלכות שליליות מאוד לכל מי שמתחתן ברבנות או אף מתחתן בחו"ל ונרשם במשרד הפנים. מאותו רגע הרבנות תשלוט על דרכי היציאה (חלילה) מהזוגיות שלכם. מדובר בכל תיק גירושין, וכפי שאמר לא מזמן הרב דוד סתיו, "השאלה אם תהליך גירושין יקח חצי שנה או ייסחב שלוש וארבע שנים תלוי באופיו של הדיין שיישב בבית הדין". רבותי, יש לכם שלוש שנים פניות להיסחב בדיונים לפני רבנים? ולכן גבירותי?

שלא יהיה ספק, גם כיום אופיו של בית הדין הוא פעמים רבות זוועתי. מדובר בדיינים שלרוב בזים לאורח חייו ולערכיו של אזרח החילוני. דיינים שרובם אינם מכירים בשוויון האישה, חלקם ממש מיזוגנים, וחלקם מפלים לרעה יוצאי ברה"מ ויוצאי אתיופיה. החידוש הוא שהפיקוח המינימלי שפעם היה למשרד המשפטים נעלם, ועתה המערכת כולה הופכת לאיבר מגופו של משרד הדתות. רפורמות לא יקודמו, כנ"ל דיינים ליברלים יותר, ודיינים שמרנים ושובניסטים יזכו לגיבוי. מי שמתחתנים דרך הרבנות – ובעיקר כמובן מי שמתחתנות – שמים ושמות את גופן ונפשן באופן מודע בתוך מכשיר העינויים המכונה בתי הדין הרבניים.

מה שכן, זה גם מוביל אותנו קרוב יותר ליום שבו יאושרו נישואים אזרחיים. במקרה הזה באמת ככל שיותר רע הסוף קרוב יותר. לא לאורך זמן יסכימו אזרחים נורמלים לסבול מיחס מדרדר והולך מהממסד הרבני. גם מבחינה טכנית מדובר בצעד ראשון בהפרדת דת מהמדינה: מהבחינה הזאת טוב שיהיו בתי הדין במשרד הדתות. יופקד משרד הדתות על התחום הדתי, ושמשרד המשפטים יהיה נקי מהמוסד המסואב שנקרא בתי הדין הרבניים. הצעד הבא מתקרב והולך: מערכת מקבילה של נישואים אזרחיים, תחת משרד המשפטים, שיאפשרו לכל אזרח להתנתק סופית מהממסד הדתי, להתחתן ולהתגרש מול נציגים *ונציגות* שהוא בוחר, שהוא מעריך ושמעריכים אותו. ואותה.

בינתיים יש להחרים את הרבנות.

פולמוס נישואים אזרחים בגליון 'זהויות' החדש

zzzzzzzzzzzzzzהגליון החדש של כתב העת 'זהויות' (מכון ון ליר, עורך הרב פרופ' נפתלי רוטנברג​) מביא כמה מאמרים מעניינים, וכן רב שיח בעניין "נישואים אזרחיים בישראל". רב השיח, שנערך על ידי רות הלפרין-קדרי, מביא ארבעה דוברים בנושא מלבד הלפרין-קדרי עצמה, והם שירין בטשון, מרק וושופסקי, דוד סתיו ורות גביזון.

החידוש העיקרי לדעתי הוא שמובעת בו בפירוש העמדה שהקושי של המחוקקים במדינת ישראל בהתרת נישואים אזרחיים בישראל הוא החשש מנישואים בין-דתיים. הלפרין-קדרי כותבת על נישואים בין יהודים לערבים, אולם כפי שקובעת רות גביזון, מספר הזוגות האלה קטן מאוד, והקושי הוא בעיקר סמלי.

הנישואים הבין-דתיים שכן מטרידים את הממסד, ואת זה מגלה הרב דוד סתיו​ בפירוש, הם אלה שבין יהודים על פי ההלכה ליהודים שלא על פי ההלכה, כלומר עולים ישנים מברהמ"ל. סתיו מבקש למנוע נישואים אזרחיים כדי שלא תהיה אפשרות להתחתן מחוץ לרבנות. דבר זה ימנע נישואים בין שתי הקבוצות, ולדעתו גם יכריח את מי שהרבנות רואה כלא-יהודים, הרוצים להתחתן במדינה, להתגייר. בלי למנוע מהם את הזכות להתחתן במדינתם לא יהיה להם לכאורה מניע חזק מספיק להתגייר, ואז יהיו כאן "מגוון של שבטים שכל אחד מהם מטיל ספק, בצדק, ביהדותו של האחר."

זאת לא הפעם הראשונה שהרב סתיו מדבר כך (הוא אמר את זה לי בראיון שקיימתי איתו לפני שנתיים), אולם זה תמיד מדהים אותי מחדש: מה ערכו של גיור שנעשה רק כדי לאפשר מהלך בירוקרטי? האם גיור הוא מהלך תועלתני שנועד לאפשר לאזרח לקבל את זכויותיו? ואיזו מין מדינה היא זו המונעת זכויות בסיסיות מאזרחים על מנת שהם ימירו את דתם?

ואכן, רות גביזון יוצאת נגד מהלך שכזה וקובעת ש"הנחלת זהות אינה עניין של משפט. [… עניינים כאלה הם עיסוקם] של משפחה, של קהילה, של תרבות. מדינה איננה יכולה ואיננה צריכה להתערב בהם."

אכן. ואומר עוד משהו כללי: איש דת – בין אם אתה רב, כומר, שייח או קאדי – אם אתה זקוק לחוקי המדינה כדי להציל את הדת שלך, הדת שלך כבר אבודה. אם ללא כפייה דתית מטעם המדינה הדת שלך לא יכולה להתקיים, הרי שלא ראוי לה להתקיים.

התחילו הדיונים בעניין נישואים חד מינים בבית המשפט העליון בארה"ב

בית המשפט העליון בארה"ב שמע אתמול טיעונים משני הצדדים בדיון על נישואים חד-מיניים, לקראת ההכרעה ביוני. הדיון נגע לשאלת הגדרת מוסד הנישואים – האם הוא מוגדר מראש כנוגע לאיחוד של שני מינים, או יכול להכיל איחוד של שני אנשים מאותו מין.

ממשל אובמה שלח נציג מטעמו שביקש מבית המשפט להכיר בנישואים חד-מיניים כחלק מההבטחות להגנה שווה של החוק (התיקון ה-14 לחוקה). "בעולם שבו זוגות הומוסקסואלים ולסביים חיים בפתיחות כשכנים שלנו ותורמים כחברים שווים בקהילה, אי אפשר להגן – פשוט אי אפשר להגן – על ההצעה לשלול מהם את הזכות להשתתף במוסד הנישואים", אמר.

זרמים דתיים שונים שלחו הודעות לבית המשפט בגנות או בזכות השינוי. בין הזרמים שתומכים בהכרה בנישואים חד-מיניים: הכנסייה האפיסקופלית, הכנסייה היוניטרית, והיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. הכתבה הזאת מזכירה שלפני מלחמת האזרחים זרמים דתיים שונים תמכו בעבדות על בסיס ציטוטים מהמקרא, ואילו אחרי שהעניין הוכרע ידעו הזרמים הדתיים לפרש מחדש את כתבי הקודש. כך לכאורה יקרה גם הפעם.

37 מדינות בארה"ב, כלומר רוב גדול של מדינות האיחוד, כבר מכירות בנישואים חד-מיניים, וכ-70% מהאמריקאים כבר חיים במדינות שמכירות בהם. השאלה היא רק האם האיחוד כזה יהפוך לזכות שתזכה להגנת הממשל הפדרלי, ושמדינות באיחוד לא יהיו יכולות לחוקק נגדה. השאלה היא עקרונית: האם מדובר בזכות אזרחית יסודית.

כנראה שהשאלה הזאת תענה בחיוב עוד חודש וקצת. כתבה ארוכה ב-politico מסכמת את "המהפכה של שוויון בנישואים" כצעד האחרון בשרשרת שמבצרת את זכויות האזרח של האמריקאים, אחרי הפמיניזם והשוויון לשחורים, וממליצה לכל מאבק לזכויות בחמישים שנים הבאות ללמוד מהפעילים הלהט"בים איך לעשות את זה כמו שצריך.

חודשיים של פולמוס על נישואים חד-מיניים

time

לעיל שער גיליון Time כפי שפורסם היום. הנושא החם בארה"ב בחודשיים הבאים הולך להיות נישואים חד מיניים. עוד לא הספקנו להירגע מהחוק החדש באינדיאנה שמאפשר בשם חופש הדת לנסות (בתלות בפסיקת בית משפט) להימנע מלהשכיר אולם חתונות לזוג חד מיני, וכבר בהמשך החודש ישמע בית המשפט העליון בארה"ב טיעונים בזכות ונגד חיוב כל המדינות בארה"ב לאפשר ללהטב"ים להינשא.

בינואר הודיע בית המשפט העליון של ארה"ב שהוא יכריע בשאלה, שבעצם נוגעת למעמד נישואים חד מיניים כזכות אזרחית וחוקתית בסיסית, עד יוני. יש לנו אפוא חודשיים של דיונים שבסופם הכרעה.

ולקראת הדיונים הגישו תומכים ומתנגדים לבית המשפט מסמכים הסוקרים את הנושא מנקודת מבט עולמית. על פי כתבה בנ"י טיימס, בעוד שהתומכים מציינים ש"מתעורר קונצנזוס גלובלי בקרב דמוקרטיות ליברליות" לטובת הכרה בנישואים חד מיניים, המתנגדים מציינים שברוב המוחלט של המדינות בעולם אין הכרה כזאת, וזאת גם בקרב דמוקרטיות שמגנות על זכויות להט"בים מבחינות אחרות.

בסופו של דבר יש בין 17 ל-20 מדינות (תלוי איך סופרים את אנגליה, סקוטלנד ו-וויילס) שמאפשרות נישואים חד מיניים, לא כולל 36 מדינות שהן חלק מארה"ב עצמה. הנה הקבצים בפידיאף של התומכים ושל המתנגדים. אגב, המתנגדים צירפו למסמך שלהם מומחים משלל מדינות, כולל אחד, ד"ר אבישלום וסטרייך, מישראל.

בינתיים המאמר הראשי של ה-Time מכריז ש"מלחמת התרבות סביב זכויות גייז פחות או יותר הושלמה", וכוונתו שהתומכים בזכויות ניצחו כמובן. השאלות שנשארו הן רק איך המפלגה הרפובליקאית תתמודד עם הנושא, עד כמה יאפשרו לשמרנים דתיים לשמור על עמדותיהם (החוק באינדיאנה וכו', וכמובן, איך בדיוק יפסוק בית המשפט העליון בארה"ב.

הנושא חם ורק הולך ומתחמם, אבל כדאי לדעת שכל מי שינסה להעלות אותו מול הממשלה שלנו הוא או שמאלני או ראש עמותה שמקבלת כסף מאירופה.

כנסיות אוונגליסטיות שונות משנות את עמדתם לגבי נישואים חד-מיניים

בגליון הנוכחי של Time יש כתבה גדולה (בלינק התקציר בלבד, הכתבה למנויים) על התזוזות בעמדת הכנסיות האוונגליסטיות בארה"ב בנוגע לנישואים חד-מיניים. הדרישה באה בעיקר מהדור הצעיר, והיא מבקשת סובלנות ואף הכרה באפשרות של הומואים ולסביות להתחתן. העמדה המסורתית של האוונגליסטים כמובן שוללת את העניין, וכפי שהכותבת Elizabeth Dias מבהירה, אין כאן רק דאגה לעתיד החברה או מוסד המשפחה. אחד המאפיינים המרכזיים של האוונגליסטים הוא תפיסת הכתוב במקרא באופן מילולי וכתקף נצחית. מכיוון שהתנ"ך והברית החדשה אוסרים על יחסים הומוסקסואלים, אישורם יהיה פניה נגד עקרון אוונגליסטי מרכזי.

ועם זאת, זה קורה יותר ויותר. תנועות למען העניין קמות בתוך העולם האוונגליסטי וכנסיות/קהילות אוונגליסטיות אמריקאיות שונות מכריזות שהן תכרנה בנישואים חד מיניים. פעמים רבות הדבר מביא לגירושן מהזרם האוונגליסטי הספציפי ואף לפרישה של חברי קהילה/כנסייה רבים. על פי הכתבה משום כך רבים שמאמינים שזה נכון למרות זאת לא עושים את הצעד הזה. כפי שמציינת הכתבת, הכרה בנישואים חד-מיניים לא יכולה שלא להשפיע גם על היחס לנשים באופן כללי, ובדרך כלל עמדות מסורתיות (נאמר, שרק גברים מובילים את התפילות) מתערערות. זמנים לא פשוטים לפטריארכיה.

נישואי להט"ב בארה"ב – תשובה עד יוני

לא מצאתי ידיעה בעברית על התפתחות חשובה בפולמוס נישואים חד מיניים בארה"ב. בשבת הודיע בית המשפט העליון בארה"ב שהוא מקבל לעיון תביעות שנוגעות לאיסור על נישואי להט"ב, ויכריע בשתי שאלות: א) האם על פי החוקה חובה על כל מדינה בארה"ב לאפשר ללהט"בים להתחתן; ב) האם מותר למדינות לא לאפשר זאת, אבל הן מחוייבות להכיר בנישואים כאלה שנערכו במדינה אחרת בארה"ב. התשובות תתקבלנה עד יוני.

השאלה הראשונה שהשופטים אמורים להכריע לגביה בעצם שואלת (מומחים לעניין, תקנו אותי אם אני טועה) האם נישואים חד-מיניים הם חלק מזכויות האזרח, ולכן חובה לאפשרם בכל ארה"ב. כלומר, מדובר בהכרעה משמעותית ביותר. כרגע נישואים חד-מיניים אפשריים על פי חוק ב-36 מדינות (ו-D.C) בארה"ב, כלומר כשני שליש מהאיחוד. גם דעת הקהל בארה"ב "בשלה", אפשר לומר, להכרעה חיובית בעניין. מנגד, קבוצות שונות מתנגדות כמובן, בין אם מטעמים דתיים או שמרניים, או מטעמים של חוסר רצון לכפייה פדרלית על המדינות השונות.

כך או כך, ההכרעה תגיע הרבה לפני הבחירות הבאות בארה"ב, ולמרות שיהיו לה השלכות ארוכות טווח, תשובה חיובית לגבי הזכות של להט"בים להתחתן תוציא עבור הרפובליקאים את הערמונים מהאש, ותחסוך מהם התפתלויות.

הרב ישראל רוזן על חתונה שלא ברבנות

במוסף 'שבת' של מקור ראשון מראיין אריאל הורוביץ את הרב ישראל רוזן, ובין השאר שואל אותו על נישואים מחוץ לרבנות. ראו התשובות שלו להלן. מסתבר שלרב רוזן אין בעיה להשיא זוגות שמעוניינים להתחמק מאיבוד קצבת ביטוח לאומי על פי חוק. אבל יותר מכך: למרות שהרב רוזן "לא תומך ולא מעודד" נישואים של בני זוג דתיים שפשוט לא מתאים להם להתחתן ברבנות, הוא רומז שהוא עצמו כבר חיתן זוגות כאלה.

מעבר לכך שמדובר בעוד עדות למעמדה העגום של הרבנות הראשית אף אצל שומרי מצוות, התשובה של הרב רוזן חושפת לפניכם, חילונים יקרים, את כל הסיפור כולו: החרדים לועגים לרבנות ולא משתמשים בשירותיה. לציונים הדתיים יש מספיק רבנים שיאפשרו למי מהם שרוצה להמשיך לקבל קצבאות או סתם לא להתחתן ברבנות לעשות כן. ודווקא החילונים, שרבים מהם לא ממש מזדהים עם ערכי הרבנות הראשית ולא מעוניינים שייכפה עליהם לשתף רב אורתודוקסי באחד הרגעים המשמעותיים בחייהם – אותם מכריחים. וכמובן, בכל פעם שתעלה הצעת חוק לנישואים אזרחיים או ברית זוגיות הממסד האורתודוקסי יפתח בצווחות על "סכנה לעם ישראל" ורשימות יוחסין. המיסים שלכם מממנים כבר כפייה דתית, עכשיו קבלו גם צביעות באותו מחיר.

20150116_102549

הכרה משפטית לתעודת "משפחה חדשה"

התפתחות חשובה בחזית חופש הנישואים: בניגוד לכותרת המוגזמת משהו, אם הבנתי נכון (ותודה לעו"ד אלעד קפלן על שביאר לי את הדברים), התעודה לא הוכרה כנישואים, אלא כהכרזה רשמית על מעמד של ידועים בציבור. מדובר בכל מקרה בפריצת דרך ביחס המשפט לתעודה, שאינה אלא פיתוח של עו"ד אירית רוזנבלום מארגון "משפחה חדשה", כלומר אין לה שום מעמד משפטי רשמי במדינה. למרות זאת בית המשפט הכיר בכך שהחתימה על התעודה מכניסה את בני הזוג מבחינת רשויות המדינה לקשר של ידועים בציבור, על כל הזכויות והחובות הנגזרות מכך (שמקבילות כמעט לחלוטין לאלו של נישואים), וזאת בניגוד לטענת הגבר במקרה הנידון, שהוא חתם עליה למראית עין בלבד, ולכן אינו מחוייב לדבר במקרה של פרידה. השופטת איילת גולן-תבורי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה כי

במציאות החיים כיום בישראל, בוחרים זוגות להתקשר ביניהם בדרך שאיננה חופה וקידושין. אחת הדרכים הינה – חתימה על 'תעודת הזוגיות'. בעשותם כן, בוחרים זוגות אלה לממש בדרך זו את הבחירה הזוגית שלהם, ואת הצהרתם על זוגיות זו – כלפי כלל הציבור.

כלומר, לתעודה יש מעמד ציבורי רשמי. ותעודה כזו אינה מוגבלת לבני זוג דו-מיניים או חד-דתיים בלבד.

עוד לבנה בחומה נפלה.