ניו-אייג'

שיחה עם דוד ויצטום על ענייני קבלה וגאולה

אתמול ב'חדשות הלילה' בערוץ הראשון דיברתי עם דוד ויצטום על תופעת המורים הרוחניים שממליצים על גאולה דרך חטא. בסופו של דבר התפתחה שיחה על ענייני קבלה וגאולה יותר מאשר על ענייני כתות ותנועות, אבל היה בסך הכל חביב.

פאגניזם ללא פחד אינו ממש פגאניזם

אני לא מכיר את בעלת הבלוג הזה, אבל היא כתבה רשימה מצויינת על אחד הכשלים המרכזיים של הנאו-פגניזם העכשווי מנקודת מבט דתית. היא מתחילה את הרשימה מלגלוג על טקסט נאו-פגאני שמוקדש לאלה המצרית הקדומה סחמת, אלה שעל פי המיתולוגיה הרלוונטית ניסתה להשמיד את האנושות כולה, ועל פי הטקסט הנידון מצויינת להעצמה נשית. אבל הכותבת לא עומדת רק על חוסר הדיוק, אלא על חוסר המהות הפגאנית עצמה. הנה העיקר:

וישנה גם ההכחשה של כל מה שלא חביב או מגניב במיתולוגיות הנבזזות. האימה הקמאית האמיתית העומדת כמדומה בשורש הפגאניות הקדומה – הסגידה לכוחות הגדולים ממך, שיכולים למחוץ אותך, ויעשו זאת באופן שרירותי מהסיבות הקלושות ביותר – זרה לגמרי לאנשים האלה. היא דורשת קרבה וכפיפות לטבע, לגחמות של של מזג האוויר ושל חיות פרא, למגפה ולרעב, שכבר לא קיימות כלל במערב אירופה ובצפון אמריקה. ההכרה הבו-זמנית בגדולה ובאדישות זרה לבני המערב, החיים במקדשו מאיר הפנים של אלוהי ההשכלה וההומניזם, הלומדים מגן הילדים על ערך עצמי והתפתחות אישית, ומגיעים לטבע כמו התמימים שבתיירים. […] גם כשהיא מצהירה אחרת, בלב לבה הניאו-פגאניות מאמינה שהטבע נחמד. גרוע מכך, שהכל נחמד. הם לא יודעים פחד; ובלי פחד, כל העניין הוא משחק.

הכותבת עומדת היטב על לב העניין: הפחד. השרירותיות. הקרבה אל היסודות, אל הטבע (הטבע ממש, זה האכזרי). ללא אלה איזה מין פגאניות יש כאן?!? והאמת היא שזה לא נגמר בפגאניות. כלל המאמינים במערב איבדו מגע עם יסודות משמעותיים מהעולם הדתי הפרה-מודרני. עם היראה, עם האלימות, עם ההקרבה, עם הפולחן ההמוני, עם האקסטזה, עם המאגיה. הזה לא משהו שאפשר לעשות איתו יותר מדי, אבל לדעתי כדאי מאוד להיות מודעים לו.

סדנת מדיטציה יהודית

בשבוע שבין ראש השנה ליום כיפור, ראשון- חמישי 28.9-2.10, תתקיים סדנת מדיטציה יהודית בעמק האלה. המדיטציה תתקיים במסגרת של שתיקה, ותתבסס על פי תורת ההשתקה של האדמו"ר מפיאסצנה. המדריך הוא מיכאל יפה, שכבר קיים כמה סדנאות שכאלה בהצלחה, והסדנה מיועדת למי שמעוניין להעמיק חקר בתוככי נפשו ולקבל את השנה החדשה מתוך התכוונות ומודעות.
כאן פרטים: http://refuatv.ravpage.co.il/shuva

2014-09-10_150750

שלמה קאלו נפטר

שלמה קאלו נפטר היום בבוקר. קאלו, אפשר לומר, היה זקן השבט של הניו-אייג' הישראלי. הוא היה מנהל מעבדה שזכה לאירוע "הארה" בתחילת 1969 ששינה את חייו. אחריו אסף סביבו תלמידים, והחל במלאכת תרגום (מתרגומים לאנגלית) לעברית של הקלאסיקות של הרוחניות המזרחית (הדהרמפדה, היוגה-סוטרות), ובעצם הנגיש אותם לראשונה לקורא העברי. אחר כתב כמה ספרי הדרכה רוחנית בעצמו. באותה תקופה מעגלי המחפשים הרוחניים היו מצומצמים בהרבה מהיום, והוא העמיד את אחת הקהילות הרוחניות מונהגות הגורו המשמעותיות הראשונות בישראל, קהילה שהחזיקה מעמד עד לזמן הזה.

קאלו באופן מעניין עבר תהליך מנוגד לרוב המחפשים הרוחניים של ימינו. כפי שכתבתי בהזדמנות, במהופך למהלך היותר מוכר של נטישת הדת המערבית, על המיתולוגיה והתיאולוגיה שלה, לטובת רוחניות אינדבידואלית המתבסמת מרוחות המזרח הרחוק, עם הזמן החל קאלו להיות מוקסם מדמותו של ישו מנצרת בפרט, ומהמיסטיקה הנוצרית בכלל (ג'וליאן מנורוויץ' ופטר דונוב חביבים עליו במיוחד). בעשור האחרון של חייו ראה בישו את המשיח עליו התנבאו נביאי ישראל. ההיסטוריה המקראית של העם היהודי תפסה מקום מרכזי בהגותו הדתית, והוא גרס שגאולה אמיתית תבוא לא מהארה רוחנית, אלא כחסד שמימי מישו.

נפגשתי עם קאלו לפני שבע שנים. דיברנו על דרכים רוחניות שונות ועל מורים רוחניים מהעבר ובני זמננו, והתרשמתי מדמותו מלאת היושרה והוודאות. הוא היה איש אמת, נאמן לדרכו, סגפן באופיו, ובעל כישרון כתיבה ייחודי. יהי זכרו ברוך.

איינגר מת

מורה היוגה הנודע ב.ק.ס. איינגר מת היום בגיל 95. איינגר הוא אולי האחראי המרכזי לכך שיוגה עבור רוב בני המערב פירושה תרגילי-גוף ולא דרך רוחנית רבת מימדים. איינגר לא הכחיש שבמקורה היתה היוגה תרגול מדיטטיבי שכלל אתיקה שלמה, אולם הוא הדגיש את הפרקסיס הפיזי, את נחיצות הדיוק שבתנוחות, ושיבח את היתרונות הבריאותיים, ופחות את הרוחניים, של היוגה. איינגר התחיל לתרגל יוגה בתור נער חולני מאוד, והתרגול חיזק את גופו והבריא אותו. הוא פתח מרכז לימוד בפונה בשנות השלושים, ובשנות החמישים פנה לאירופה (בתיווכו של יהודי מנוחין, אגב). שם היתה לו הצלחה אדירה, בעיקר אחרי פרסום ספרו, Light on Yoga, ב-1966. בהמשך נפתחו מרכזים של תנועתו בכל העולם המערבי, והוא השפיע על מאות אלפים, אם לא מיליונים.

כאן ידיעה מתורגמת מ-IP ב'הארץ'.

טים פריס ממליץ לא לאונן

טים פריס, שהוא מעין קאוצ'ר-גורו-מדריך עסקים פעיל-יעיל (כתב איזה רב מכר או שניים על איך לעשות ימבה ג'ובות במינימום מאמץ), נתן לאחרונה טיפ לתלמידיו-מעריציו: התחילו בדיאטה מיוחדת של שלושים יום ללא אלכוהול וללא אוננות. פריס טוען שמדובר בתרופת פלא שתגביר את הפרודוקטיביות שלכם ואת האנרגיה הכללית. כפי שאתם רואים בתמונה מתוך האתר שלו, נשים ואלכוהול הם "דברים שמסיחים את הדעת." גבר רגיש.

כפי שמבהירים במאמר להלן מהניו-יורק מגזין, אין שום ראיה מדעית לכך שאוננות פוגעת באנרגיה או בתפוקה. לעומת זאת, דבר כזה פחות או יותר נטען כבר אלפי שנים על ידי תורות רוחניות רבות, ממזרח וממערב. למרות שהנצרות דווקא לא עשתה עניין מיוחד מאוננות עד המאה ה-18, ספר שיצא אז תחת הכותרת Onania; or, The Heinous Sin of Self Pollution, and all its Frightful Consequences הצליח לשנות תוך דור את היחס הנוצרי לאוננות (למה? עלייתו של הסובייקט המודרני וכו'), והפך את המעשה לחטא חמור. מאוחר יותר, עם התרחבות השיח המדעי, האוננות עברה פתולוגיזציה, ונטען שהיא מביאה מחלות ונכויות (לכן בארה"ב מלים ילדים – ראו כאן).

פריס כמובן אינו טוען שאוננות מביאה מחלות, אבל, ככתוב במאמר המוצלח, הוא מתאים את ההזהרה מאוננות עבור דור שבו "פרודוקטיביות" היא מילת קוד שמחליפה את המילים "טוהר" או "אדיקות" שהיו משמעותיות כאשר נרשמה לראשונה פאניקה מהמעשה האוטואירוטי.

כל זה מבטא שוב את ההגיון הפנימי של הרוחניות העכשווית שבו משטור העצמי והרצון בטרנספורמציה דוחפים אותנו לקבל על עצמנו "דרך רוחניות" או אתיקה כזו או אחרת (מיוגה ועד טבעונות). כמובן, אני לגמרי בעד שיפור עצמי וטרנספורמציה פנימית, וגם לי יש את האתיקה שלי. אם כי אישית אני לא נגד אלכוהול או אוננות.

2014-08-05_232049

ישמרו אותנו האלים

התפילות לשלום החיילים והפסוקים מהתנ"ך ממלאים את הפייס, אבל יש מי שלא בעניין המונותאיסטי. להלן צילומסך מתוך הפיד שלי, של דף ששייך לארגון ישראלי של נאו-פגאנים (כדי למנוע נאצות והתנכלויות טשטשתי את שמם). הם מבקשים מאלים אחרים להגן על חיילי צה"ל. שימו לב שאין להם בעיה להיות פטריוטים (ולעתים אף מיליטנטים). פאגניזם אינו פציפיזם. ומי יודע, אולי האלים האלה יעשו עבודה טובה. עם רחל אמנו זה עבד לא רע.

2014-07-18_1654352

מאמר שלי על נאו-חסידות בגיליון 'ארץ אחרת' החדש

גיליון חדש של 'ארץ אחרת' יצא לאור ובתוכו מאמר שלי על נאו-חסידות: שורשיה, מאפייניה, הוויתה כחלק מהרוחניות העכשווית הכללית, וחיבורה המאתגר והמתוח למסורת היהודית. אני מנסה להבהיר כיצד תהליך החילון עצמו הוליד את הטיפוס הספציפי של המחפש הרוחני שמתעניין בחסידות אולם מסרב להיות חסיד, לפחות באופן המסורתי, ומביא שתי דוגמאות מייצגות: את ר' זלמן שכטר שלומי, ואת ר' ארז משה דורון.

הכניסה היא למנויים בלבד, ואפשר לעשות מנוי לחודש תמורת 20 ש"ח, ומי שיעשה יוכל לקרוא גם מאמרים מעניינים של ברוך כהנא על הרב גינזבורג ושל נעמה צפרוני על ר' שלמה קרליבך. ורק אומר שלצערי העימוד של הטקסטים נוראי, הציטוטים אינם מסומנים והטקסט אף לא מחולק לפסקאות. חבל.

הרצאה שלי על פרשת השבוע, היום במכון ון ליר

במסגרת סדרת "פותחים שבוע" על פרשת השבוע אדבר היום ב-18:00 במכון ון ליר על פרשת קרח, תחת הכותרת "כל העדה קדושים": דמוקרטיזציה של הנבואה ושבירת ההיררכיה ברוחניות העכשווית. הציבור הרחב מוזמן לשם, וההרצאה תועבר גם בשידור ישיר כאן.

2014-06-15_090004

רמת'ה מוצא מהקשרו

בימים אלה מתנהל מאבק משפטי סביב קטעי וידאו בהם נראית JZ Knight מתקשרת את הישות Ramtha ומשמיצה בקולה את הקתולים, היהודים, ההומוסקסואלים והמקסיקנים. אתם אולי מכירים את גיבורת הפרשה מהסרט 'בליפ' שיצא לפני כמה שנים וניסה להראות בעזרת קשקשת פסאודו-מדעית שהמחשבה בוראת מציאות. הסרט הופק על ידי Knight וגם רמת'ה מוזכר בו.

Knight מתקשרת את רמת'ה, ישות מוארת בת 35,000 שנה, מאז שנות השמונים, והמסרים שלה תמיד חגו סביב העקרונות הניו-אייג'יים המקובלים: אהבה לכל, קשר אישי עם אלוהים, השלום מתחיל מבפנים והמחשבה יוצרת מציאות. קשה להבין למה בזמן האחרון רמת'ה מספר בחכמתו הקוסמית שהמקסיקנים "מתרבים כמו שפנים" ושהיהודים "כבר הרוויחו מספיק כסף כדי לפדות את עצמם מתאי הגזים". אם כי אולי זה קשור לזה ש-Knight נהייתה קצת אלכוהוליסטית.

בכ"א, אנשי רמת'ה טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם, וזה הגיוני, כי כשאתה ישות מוארת בת 35,000 לפעמים לא מבינים אותך בדיוק כפי שהתכוונת.

הפרטים כאן.