ניו-אייג'

הרגש הדתי של ברני סנדרס

לפני כמה ימים אמר ברני סנדרס שהדת היא "עקרון מנחה" בחייו, ושהוא "לא היה מתמודד על הנשיאות אם לא היו לי רגשות דתיים ורוחניים משמעותיים מאוד". ההצהרה אכזבה כמה אתאיסטים שקיוו שסוף סוף יהיה מתמודד רציני לנשיאות שיודה שאינו מאמין. עם זאת, מי שיקשיב להמשך דבריו של סנדרס יגלה אמונה דתית (או למעשה, רגש דתי) מאוד מופשטת, בהחלט לא תאיסטית, שמסתכמת בקביעה שכולנו רקמה אנושית אחת חיה.

קצת על מרדכי גפני והתנועה האינטגרלית

במוסף G של גלובס פורסמה היום כתבה יפה של ורד קלנר על הרב ד"ר מרדכי גפני, הגורו המבריק של היהדות המתחדשת, מקים קהילת 'בית חדש בתל אביב, שברח מישראל אחרי שהוגשו נגדו תלונות על ניצול מיני סדרתי בשנת 2006. גפני מנסה עכשיו, ומצליח למדי, לבנות את עצמו מחדש בארה"ב בתוך התנועה האינטגרלית. משום כך יצאו נגדו כמה וכמה רבנים ורבות מתוך ה-Jewish Renewal, שמטרתם להזהיר את מי שלא מכיר אותו ואת מעלליו. בראיון אני מדבר עליו וקצת גם על התנועה האינטגרלית, ועל איך שהוא מנצל את הגותה לצרכיו. עוד מדבר בו הרב דיויד אינגבר מקהילת רוממו במנהטן.
globes

בני ברוך מאיימת בתביעות דיבה כדי להשתיק תחקירים שהיא תופסת בפוגעניים

תחקיר יסודי של איתמר ב"ז באתר העין השביעית על שיטות הפעולה של תנועת בני ברוך כלפי פרסומים עליה. התנועה מאיימת בתביעות דיבה כלפי כל עיתונאי שמנסה לטעון שיש ביניהם ובין גופים אחרים, כגון מפלגת 'יחד' בפתח תקווה, קשר (התנועה משתמשת בארגונים שונים כחזית לא מזוהה לפעולתה). מה שעצוב הוא כלי התקשורת נכנעים להם שוב ושוב (יוצא מהכלל: ידיעות אחרונות).

בני ברוך איימו לתבוע אותי כבר שלוש פעמים, ואני שמח לומר שמעולם לא נכנעתי לדרשיתם. אני שמח גם לומר שמעולם הם לא תבעו. בכתבה של העין השביעית שוב ושוב עוסקים בשאלה לגבי הכינוי "כת" לקבוצה. אני כידוע מסתייג באופן עקרוני מהכינוי הזה, אבל שמעתי עדויות לא קלות ולא טובות על מה שקורה בתנועה מבחינת יחסים סמכותניים, איומים ואלימות מילולית, וגם שמועות על הפרדה בין בני זוג וזיווג זרים על פי האינטרסים של הקבוצה. אני מדגיש: כך שמעתי. יש לציין שלצד זה שמעתי עדויות גם על אנשים שטוב להם בקבוצה. בכל מקרה חבל שאין גוף תקשורת שמוכן לקחת על עצמו תחקיר רציני ואמיץ בעניין.

שיר של יום – ספר פרודי על ההתחדשות היהודית בישראל

יובל יבנה כתב ספר פרודי על עולם ההתחדשות היהודית בישראל. גיבור הרומן מחפש פרוייקט שאותו הוא ימכור לתורמים מחו"ל המעוניינים לתמוך ביהדות פלורליסטית – על מנת לקבל מהם כסף כמובן. להלן פסקה משעשעת במיוחד המתארת את דברי הבוס שלו כשהוא שולח אותו למשימה.

הספר יצא בהוצאת כהל, שהיא קולקטיב של אמנים ממדויומים שונים המשתפים פעולה לצורך חשיפת היצירות שלהם. את הספר ניתן למצוא רק בחנויות עצמאיות בירושלים, תל אביב וחיפה.

2015-05-07_111019

באר מרים והיחס הראוי ל"כתות"

כתבה טובה וחשובה של יאיר אטינגר, שמעלה את שאלת היחס לקבוצות חברתיות או דתיות קטנות שמתנהגות מוזר או דוחה לדעתנו. במדרשת "באר מרים" בירושלים נמצאות עשרות צעירות דתיות, רווקות אם הבנתי נכון, שכולן תלמידותיו של הרב אהרן רמתי. הן מנתקות קשר עם משפחותיהן ולא ברור טיב יחסיהן עם רבן.

2015-04-17_114923

לכאורה, התנהגות כיתתית מזעזעת. אבל מה לעשות, בדמוקרטיה זה ב"ה מותר. אטינגר כותב: "האם המדינה — המשטרה או שירותי הרווחה — צריכה להתערב כשאנשים בגירים מחליטים למשל לחזור בתשובה, או "להתחזק" או לתרגל מדיטציה תוך התקשרות עם קבוצה סגורה והתנתקות ממשפחתם?"

התשובה שלי: לא. לאנשים בגירים צריך לתת את החופש לחיות כרצונם. וכן, גם את החופש לטעות. כי כשנותנים לנו רצון חופשי אנחנו לפעמים עושים איתו דברים שליליים. אבל הרי אחרת הוא לא היה באמת חופשי, נכון? זה המחיר שעלינו לשלם עבור היכולת והזכות שלנו לחיות כרצוננו, והחובה שלנו לאפשר לזולת לחיות כרצונו. המדינה אינה גננת ואל לה להתערב בנושאים שנמצאים בלב לבן של חירויות הפרט כמו חופש דת ומצפון. ומבחנה של הדמוקרטיה הוא דווקא ביחס אל מיעוטים שלא עושים לרוב נעים.

אטינגר מצטט את ח"כ עליזה לביא​, שאומרת: "אני פועלת בהתאם להמלצות הוועדה המקצועית שהוקמה, בעקבות פרשת גואל רצון. אני מאמינה שחקיקה מסדירה בנושא, שתתמקד בהסדרת המושג 'כת פוגענית' ופעילותה, תסייע בהתמודדות עם כתות פוגעניות, תעלה את המודעות לנושא והיא תהיה בבחינת הצלת נפשות"

לדעתי צריך מאוד להיזהר עם זה. כמה מהמלצות הועדה שהוקמה בעקבות פרשת גואל רצון הן מסוכנות לחירויות הפרט שלנו. קבוצה של חוקרי דתות, ביניהן אני, כבר כתבה בעניין זה מכתב רשמי לשר הרווחה ובו מנינו את חסרונות הדו"ח ההוא. ראו גם כאן הרחבה שלי על הנושא. הניסיון לעזור לגברים ונשים במצוקה הוא כמובן ראוי, אבל הפנייה לחקיקה כדי לאפשר למדינה להתערב ולפרק קבוצות חברתיות או דתיות שלא מוצאות חן בעיני פקידיה יכול להביא לתוצאות שליליות מאוד.

אני, וכמוני גם עמיתיי למחקר, נשמח לדבר עם כל מי שיוזם חקיקה בעניין ולהציג את הנקודות שאנחנו סבורים שאסור להתעלם מהן לפני שמקדמים מהלך שכזה.

בודהיזם ללא אמונות – ספר

לקח זמן, אבל הנה יצא לו בעברית הספר הקלאסי של סטיבן בצ'לור, בודהיזם ללא אמונות. הספר, שיצא במקור ב-1998, מציג בקצרה את משנתו של אחד מגדולי מורי הדהרמה במערב כיום. בצ'לור, בעברו נזיר בודהיזם טיבטי ואחר כך נזיר זן קוריאני, מלמד כיום בעיקר ויפאסנה, ודוגל בגישה "אתאיסטית" לחלוטין למסורת הבודהיסטית.

buddddddהוא מתנגד לכל שיח מטאפיזי, לא מאמין בגלגול נשמות ולא בחוק הקארמה, מתנגד לדיבורים על "ריקות" או "הבלתי-מותנה" כתכונות של המציאות המוחלטת (ומתנגד בכלל לכל מציאות "מוחלטת"), ודאי שלא רוצה לשמוע על כוחות על-טבעיים של הבודהה או אחרים, וברור שאין בכלל מה לדבר על ליטורגיה וטקסים, חגים ומועדים, תשמישי קדושה ומשרות של סמכות דתית.

במילים אחרות, בצ'לור מציג בודהיזם שהוא בעיקר תורת שחרור פסיכולוגית. מעין בודהיזם שעבר דרך המנסרה של הנאורות, המהפכה הפרוטסטנטית והמהפכה המדעית.

באופן לא מפתיע, רבים בעולם הבודהיסטי, המזרחי והמערבי, מתנגדים נחרצות לגישתו. יש הטוענים שהוא מעדיף העדפה מוטעית את ההיגיון על פני תופעות על טבעיות שהינן חלק מעקרונות הבודהיזם. האם כל פעם שיש קונפליקט בין עקרונות הבודהיזם למודרנה יש לזנוח את הקודמים? אחרים סבורים שרק הליכה על פי הוראותיו של הבודהה (והוא בהחלט גרס שיש גלגול נשמות ושחוק הקארמה קיים) תאפשר הגעה אל האידיאלים הרוחניים שהבטיח. קיימת גם ביקורת על ראיית תורת הבודהה כעניין פסיכולוגי גרידא, ואולי אפילו נוירולוגי – האם אין כאן ויתור על מימדים לא רק חשובים, אלא פשוט אמיתיים, שהבודהה דיבר עליהם ושבאמת קיימים?

אני נוטה להסכים עם כמה מקווי הביקורת על בצ'לור, ועם זאת כמי שפגש אותו כמה פעמים ולמד ממנו רבות, אני לא יכול שלא להעריך מאוד את האיש והגותו. הוא באמת מורה גדול, והספר חשוב וטוב.

ראיון שלי עם בצ'לור מ-2006
ביקורת שלי על גישתו של ב'צלור
סקירה שלי על האוטוביוגרפיה של בצ'לור
על הספר באתרו של ערן הרפז, מתרגמו (יחד עם כרמל שלו)
הספר באתר צומת ספרים

לא-יהודים בבתי כנסת אמריקאים

קהילות לא-אורתודוקסיות בארה"ב מארחות יותר ויותר לא-יהודים, כך על פי ג'ודי מלץ, שמדווחת על מחקר של פרופ' יעקב אריאל. הלא-יהודים הם כמובן בני זוג של יהודים, אם כי גם "מחפשים רוחניים", שבאים לבדוק מה יש ליהדות להציע. פעמים רבות הם הרבה יותר רציניים בגישתם מהיהודים שם. ולפעמים הזוגות המעורבים הולכים בשבת לבית הכנסת, ביום א' לכנסייה. דת בעידן הפוסטמודרני.

מודעות של מיכאל לייטמן בנ"י טיימס

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת הנאו-קבלה 'בני ברוך', פרסם בחודש האחרון שתי מודעות בנ"י טיימס, אחת ב-20 לספטמבר ואחת ב-13 לאוקטובר (האחרונה להלן). מחיר מודעה על עמוד שלם הוא כפי הנראה סביב 150,000 דולר, והמודעות האלה תופסות איזה חצי עמוד. מה שמעניין בהן הוא שהן ממוענות בכלל ליהודים. הנה סיכום המסרים בהן:

*ליהודים יש משימה מיוחדת
*השנאה כלפיהם היא משום שהם לא ממלאים את המשימה
*המשימה היא להציל את העולם
*הדרך להצלת העולם טמונה באחדות, תכונה שהיא באופן מיוחד יהודית (נשבע לכם, כך הוא כותב)
*אם היהודים יתאחדו, יתאחדו בעקבותיהם כל אומות העולם
* אם לא, יבואו אסונות שיכריחו אותנו להתאחד.

השתכנעתם יהודים? אז קדימה, להתאחד (כלומר להצטרף לתנועתו של לייטמן, יש להניח). ואגב, שימו לב לתארים שנושא לייטמן בסוף המודעה: פרופסור לאונטולוגיה (לפני שנה הוא עוד היה ד"ר, כנראה קיבל משרה במוסד אקדמי או משהו), דוקטור לפילוסופיה וקבלה, ומאסטר בביו-קיברנטיקה רפואית. אני אמנם אקדמאי זוטר למדי, אבל לבד מ"דוקטור לפילוסופיה", מעולם לא שמעתי על תארים שכאלה.

laitman oct 13 2

הרב פינטו מודה בשוחד

באוגוסט 2009 קנה איש העסקים אילן בן-דב את 'פרטנר' ב-5.29 מיליארד שקל. הוא עשה זאת אחרי שקיבל עצה מפורשת מהרב הצדיק יאשיהו פינטו בעת שביקר בקבר ה'פלא יועץ' בבולגריה. בראיון לשלום ירושלמי אמר אז בן-דב ש"ישבתי תקופה ארוכה עם הרבה מזומנים ביד. לא רציתי לעשות עסקה עד שלא תגיע הציפור עם עלה הזית. עכשיו יש תיקון".

הרב יובל שרלו כתב אז שבקשר בין אנשי עסקים לרבנים-צדיקים האמונה נתפסת כ"סוג מסוים של עיסקה, שאינה מחייבת אלא הליכה לקבר צדיק בלווי רב, תרומת כסף, תחושה פנימית של משהו טמיר ונעלם […] והכל בעטיפה של אמונה, מיסטיקה וסוד. האם לא זו ההגדרה של עבודה זרה?"

אחרי ששוויה של פרטנר נפל ביוני 2012 והגיע ל-2.8 מיליארד שקלים, בן-דב החליט שהתיקון נגמר והיונה עפה. הוא מכר את חלקו בחברה וסיכם את תקופתו כיו"ר הדירקטוריון במשפט: "פרטנר הייתה גדולה עליי". לא צויין האם הוא התייעץ עם הרב פינטו לפני שהחליט לבצע את המכירה.

ה'פלא-יועץ', הרב אליעזר פאפו, היה ידוע בצניעותו. בספרו 'יעלזו חסידים' הוא כותב: "כל מעשיך יהיו לשם שמיים. לא יהיה אדם אוכל וישן וכוונתו שיהיה בריא ושמן לעשוק בדברי העולם הזה, ולהיות רודף אחר הממון."

הרב יאשיהו פינטו חתם השבוע על עסקת טיעון עם משרד המשפטים, אשר במסגרתה הודה במתן שוחד של מאות אלפי שקלים לתת־ניצב אפרים ברכה.

מאז שנות השבעים הולך ומתעצמת ההקבלה בין הרוחניות העכשווית לשוק החופשי, עד שזו הופכת ממה שהיה פעם "תרבות נגד", המאתגרת את ההגיון התועלתני-קפיטליסטי, לאחד מזרועותיו היעילות ביותר של השוק.

חוקר הדת והתיאולוג הפרוטסטנטי הארווי קוקס כתב פעם על תקופתנו ש"הסכנה היא שהדת תהפוך ללא יותר מאשר מחלקת שרות של הציביליזציה הגלובלית, אשר אינה עוד מעצבת את ערכיה אלא רק מתקנת את הנזק הרוחני שהיא גורמת." ואפשר להוסיף שלפעמים היא עצמה גורמת את הנזק.

דיון על חקיקה נגד כתות

אתמול השתתפתי בדיון בערוץ הכנסת בעניין חקיקה בענייני "כתות". יחד איתי היו מנהלת 'המרכז הישראלי לנפגעי כתות', רחל ליכטנשטיין היקרה, ועו"ד רון אביטל שכותב דוקטורט במשפטים על אפשרות חקיקה שכזו. מה שטוב בערוץ הכנסת הוא שיש הרבה זמן לדבר, והדיון היה אמור להיות מעניין עוד יותר משום שהיתה אמורה להשתתף בו חה"כ מרב מיכאלי. אבל היא ביטלה ברגע האחרון, וזה קצת עצבן אותי, אז אולי שמים לב שאני לא הכי רגוע. אבל בסה"כ היה נחמד.