נאמני תורה ועבודה

דעות על המקדש

שמתם לב שיש בזמן האחרון איזה דיבור על איזה מקדש? ובכן כן. במקור ראשון רץ כבר זמן רב דף שבועי מאת ארנון סגל המספר בנפתולי הדרך אל הבית השלישי, עליות להר מתרבות ונעשות נועזות, הארץ הקדישו לזה מאמר, ואפילו אני(!) כתבתי על זה לא מזמן. הפניה לכיוון המקדשי מייצגת כיוונים שונים של ערגה לדעתי, וכתבתי על זה קצת כאן וכאן.

ובכן, הגיע תורה של תנועת 'נאמני תורה ועבודה'. הגיליון האחרון של כתב העת דעות (בעריכת אוראל שרפ) מציג מאמרים על הנושא, ועושה עבודה טובה למדי. לא קראתי עדיין את כל הגיליון, אבל אני יכול לספר שיש בו מאמר יפה ורציני של ד"ר אבינועם רוזנק על ההבטים ההלכתיים של מרכז פולחני, משה מאיר מתעמת בלשונו הזהב עם חוסר רצונו בעבר במקדש, אור מרגלית מביא מאמר אופטימי על אפשרות לשיתוף פעולה במתחם ההר בין יהודים למוסלמים, שרגא בר און על השקפותיהם המקדשיות של הוגים ציונים בעבר, ועוד.

כאן אני מביא שיר שנוגע מהצד בנושא, מאת סיון הר-שפי. אני מקווה שמובן על מה היא מדברת.

Scan100032

תוכנית 'נאמני תורה ועבודה' להפרטת שירותי הדת

לתנועת 'נאמני תורה ועבודה' יש תוכנית חדשה להפרטת שירותי הדת במדינה, והיא לא רעה:

ראשית ובסיסית, כי התוכנית תאפשר חופש דת, דבר שמשום מה לא מובן מאיליו במדינת ישראל. שנית ולא פחות חשוב, מפני שהיא תחזיר את האחריות לחיים הדתיים של האדם לאדם, ולא תאפשר לו לסמוך על הממסד ש"יטפל בכל העניין הדתי הזה" עבורו. שלישית, מפני שזה יאפשר פריחה והתגוונות דתית, על ידי תחרות בריאה על לבו של הפרט ויצירתיות. רביעית, מפני שבפועל זה המצב, כלומר יש כאן קהילות דתיות שונות, למרות שרק חלקן (החרדיות למשל) מתוקצבות על ידי המדינה. חמישית, משום שיש כאן הכרה רשמית של תנועה אורתודוקסית שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך.

מה פחות טוב? קודם כל הסרטון עצמו, שעשוי רע. אבל לבד מזה צריך לתהות על עצם מעורבותה של המדינה בתקצוב דת. אני בהחלט לא נגד זה, אבל זה לא עניין בלתי-בעייתי כשלעצמו. צריך להציב גבולות ברורים, ונמוכים יחסית, לכמות הכסף שיכולה קהילה דתית לקבל מהמדינה, אחרת מדובר בפתח לשחיתות (ושוב להסרת אחריות מצד הפרט). יהיה צורך, למשל, להפחית את תקצוב הישיבות החרדיות. צריך גם לתקצב באופן שווה קהילות שאין יהודיות (לא רק דרוזיות למשל, אלא גם את החברה של הרה-קרישנה). אין טעם להתחיל להסתבך בהגדרות על תנאי סף ל"יהודיות" של הקהילה כדי שהיא תקבל כסף. אבל, כאמור, בסך הכל צעד חשוב בכיוון הנכון. ורק להבהרה: כל זאת במנותק מהאופי התרבותי-יהודי הכללי של המדינה, שעדיין ישמר על ידי תקצוב כללי, חגים משותפים, חינוך בביה"ס וכו'. ועוד פרטים על התוכנית כאן: http://toravoda.org.il/node/3694