משה גפני

מאחורי הקלעים, יחסי דת ומדינה בנקודת רתיחה

אחרי הכרעת בג"צ שמותר יהיה לפרסם "מצג אמת" על ההשגחה ההלכתית בבתי קפה ומסעדות, ולקראת ההכרעה על משחקי הכדורגל בשבת ועל מתווה הכותל, הרוחות מתחממות. ראש הממשלה נתניהו אמר הלילה לכתבים כי במתווה הכותל "הרפורמים והקונסרבטיבים רצו לקבל הכרה בדלת האחורית", ולכן לכאורה היה צורך למנוע זאת.
 
הדברים האלה הם סטירת לחי למיליוני יהודים בארה"ב. לא מספיק שאין הכרה רשמית לזרמים שהם שייכים אליהם, ראש הממשלה מתייחס אל העניין כאילו מדובר במשהו רע. והרי למה לא להכיר רשמית בזרמים המונים מיליוני יהודים? איך זה יכול להזיק למדינה? אבל לא רק שלא מכירים, אלא גם יורקים בפרצופם.
 
מדובר גם בעיוות המציאות, שכן הממשלה היא שהציעה לתנועות הלא-אורתודוקסיות את פשרת מתווה הכותל, אחרי שרצתה להרחיקן מהרחבה הוותיקה. והרי על הפשרה הזאת הסכימו ראשי המפלגות החרדיות, ונזכרו להרים קול צעקה רק אחרי אישורה בממשלה (בעקבות לחץ עליהם מהחרד"ל, דרך התקשורת החרדית).
 
מה יכולה להיות הסיבה לדבריו של נתניהו? רמז אפשר למצוא בדברי העיתונאי החרדי הותיק יצחק נחשוני, שכתב לפני שעה קלה בטוויטר: "לא היה משהו שחיזק את הברית בין נתניהו והחרדים יותר מההצהרה שלו כי הרפורמים רצו לבצע מחטף ולקבל הכרה דרך התביעות בנושא הכותל. כמו השבעה בכותל"
 
הברית בין נתניהו לחרדים, כלומר ברית הכניעה במסגרתה עושה נתניהו כל מה שהם אומרים לו, כבר חזקה מאוד, אולם היא ניצבת בפני אתגר קרוב: נתניהו צריך לאשר משחקי כדורגל בשבת. החוק כרגע אינו מאפשר אותם, למרות שהעניין קיים מלפני קום המדינה. העותרים לבג"ץ נגד המשחקים, ארגון חרד"לי בשם 'התנועה למדינה יהודית דמוקרטית', מפעילים לחץ על המפלגות החרדיות כדי שיפעילו לחץ על נתניהו כדי שלא ייתן אישור. אתמול רמזו שופטי בג"ץ שאם לא יהיה אישור רשמי הם יאלצו לפסוק שאסור לשחק בשבת. זה החוק, בכל זאת.
 
נתניהו מאוד רוצה לתת אישור, כי הוא מבין שבוחריו רוצים כדורגל בשבת והוא לא מעוניין בעוד כניעה מבישה לחרדים. לכם, אפשר להעריך, הוא "מחזק את הברית", כלומר לקראת נתינת אישור רשמי לכדורגל בשבת.
 
מעל הכל גם מרחפת הכרעת בג"ץ בעניין מתווה הכותל. שם מבקשות התנועות הלא-אורת' כנגד אי-יישום החלטת הממשלה, כלומר מתווה הפשרה. והנה תשובתו של חה"כ גפני בעניין (תודה למשה הלפרין על ההפנייה). חג שמח, אזרחי ישראל.
Capture

סיכום סוגיות דת ומדינה במושב הקיץ של הכנסת

עם היציאה לפגרה מכון על משמר הכנסת פרסם דו"ח המסכם את כנס הקיץ של 2016 בכנסת מבחינת יחסי דת ומדינה. כפי שאתם רואים, חלה התדרדרות מבחינת חופש הדת בישראל בזמן הזה. מתווה הכותל הפלורליסטי תקוע והחוק האוסר על התנועות הלא-אורתודקסיות להשתמש במקוואות הציבוריים עבר. מנגד לא הושגה כל התקדמות בשלל עניינים, כדוגמת נישואים אזרחיים או תחבורה ציבורית בשבת.
 
על פי הדו"ח הכוכב הבלתי מעורער של התחום הוא חה"כ משה גפני, שהצליח לנצח בכמה קרבות חשובים. הוא הוביל את חוק המקוואות, דחף את ביטול לימודי הליבה, ועוד. סיעת יהדות התורה כולה היא המובילה את הממשלה כולה (בכיוון הלא נכון לדעתי כמובן) בענייני דת ומדינה, כאשר הבית היהודי כמעט שלא עוסק בתחום, וגם השפעתם של חברי הכנסת של סיעת כולנו מוגבלת.
 
באופוזיציה בולטים חה"כ אלעזר שטרן ועליזה לביא מיש עתיד, יעל כהן פארן, קסניה סבטלובה, מיכל בירן ומירב מיכאלי מהעבודה, ומיכל רוזין, תמר זנדברג וזהבה גלאון ממרץ, שכולן הפגינו מועורבות בתחום, הגיעו לישיבות בנושא ודחפו לפיחות בכוח של הרבנות, להגנה על נשים מפני מוסדות הרבנות הראשית ולפתיחת שדה הדת לריבוי אפשרויות ויתר חירות.
 
ציון מיוחד לשבח מקבל חה"כ יהודה גליק שמתוככי הליכוד הבלתי ליברלי בענייני דת ומדינה מבטא עמדה ליברלית עקבית.
Capture

גפני נגד לביא, זוננפלד נגד קוק

"אתם לא הולכים בדרכו של הרב קוק, אתם הולכים בדרכה של עליזה לביא" אמר אתמול ח"כ גפני במליאת הכנסת, כאן בוידאו.

גפני מדבר על כך שהחוק המגדיל את מספר חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, ומכניס לתוכו עוד כמות נאה (אבל עדיין לא מספיקה) של נשים, הוא פרסונלי לחלוטין. מטרתו פשוטה: להביא לבחירתו של הרב דוד סתיו לרב ראשי. זו אמת, אבל לא כל האמת. החוק הוא פרסונלי, זה נכון. הוא משנה את כללי המשחק תוך כדי משחק, זה נכון. זה לא הוגן, זה מסריח, זה נכון. סיכום מצויין וביקורתי של החוק תוכלו למצוא בבלוג של הלל גרשוני, כאן.

אבל גפני גם מפגין צביעות איומה (ולא בפעם הראשונה. ולא בפעם העשרים.). הוא מצטט את הרב קוק, שהקים את הרבנות הראשית, כאומר שאם ישנו את תהליך בחירת הרבנים הראשיים הוא ימשוך ידיו מהרבנות הראשית. אני לא יודע אם הרב קוק אכן אמר זאת, אבל מה שברור הוא שהחברה החרדית, אז בראשות הרב זוננפלד שגפני מרבה לשאת את שמו לשווא, התנגדה להקמת הרבנות הראשית, ולרב קוק עצמו (שגפני מוסיף לשמו, שוב בצביעות, "זכר צדיק לברכה"), אותו השוו אז לישו הנוצרי. הרב זוננפלד אישית התנגד התנגדות חריפה לכל רעיון מוסד הרבנות הראשית וראה בה אלילות ועבודה זרה. ראו המודעה החיננית מאותה התקופה.

rabanut3

ומה שקרה הוא שלאורך השנים, ואחרי שהסתבר למנהיגי החרדים כמה כוח וכסף יש ברבנות הראשית (עבודה זרה, בכל זאת), הם השתלטו השתלטות עוינת על המוסד הזה, ששיאה העמדתו של הרב יונה מצגר בבחירות האחרונות בראשו, אך ורק כדי לבזות ולהקטין את המוסד הזה. המשך שליטת החרדים ברבנות הראשית פירושו ריסוקה מכל בחינה ציבורית, תוך המשך חליבתה מכל בחינה כספית. גפני בעצם מעוניין שהרבנות הראשית תקרוס כגוף רבני ותתקיים כגוף תעסוקתי עבור אנ"ש. הציונים הדתיים מעוניינים שהיא תמשיך, תחתם, כגוף ציבורי (אם כי גם תעסוקתי, אין להכחיש). הוספת מצביעים לגוף הבוחר, ועל אחת כמה וכמה נשים, היא מבורכת, מפני שהיא תגביל עוד יותר את הרב הראשי ותהפוך אותו לתלוי יותר בציבור הרחב, שרחוק מחרדיות ורחוק מחרד"ליות. כך ראוי.

הרב סתיו יבחר בחוק פרסונלי, אבל מה שחשוב הוא איך יפעל. יש לדרוש ממנו לשרת את הציבור, ולא את העסקנים הדתיים. יש לדרוש ממנו גם לתמוך בדבר החשוב מכל, שהוא גם התנאי להבראתה של הרבנות הראשית: לאפשר לאזרחי המדינה הרוצים בכך להיות לחלוטין בלתי תלויים ברבנות הראשית. נישואים אזרחיים, קבורה אזרחית, כשרות שלא דרך הרבנות, גיור קל ומהיר שלא דרך הרבנות.