מסגד אל אקצה

שכתוב ההיסטוריה בהר הבית

להלן פליירים שמצא היום יהודה גליק בהר הבית (ארנון סגל העלה אותם לפייס ומשם לקחתים). מי שהדפיס אותם (הווקף?) מנסה להסביר דרכם לתיירים שהכותל, ההר ואבן השתייה כולם לא קדושים ליהודים מפני שמעולם לא עמד שם מקדש יהודי (ודאי לא שניים). מימים ימימה, ממש עוד מימי אדם הראשון, היה המקום מיועד "לייצוג האמונה באחדותו של אללה (העקרון הראשי באסלאם)". על פי הפליירים גם משה וישו ידעו שזה העניין, וכמובן לא שום מקדש לשום עם יהודי. אפילו שלמה המלך ודאי לא היה יכול לבנות מקדש במקום משום שהוא הרי נביא נוסף של האיסלאם, לשון הפלייר. היהודים, אם כן, מנסים להשתלט על ההר ממניעים קולוניאליסטים בלבד.

לכאורה הניסיון הזה לשכתוב ההיסטוריה לא ראוי למילה נוספת מעבר לפתטי, אבל ראוי שבכל זאת נשים לב שיש כאן חוסר נכונות להכרה מינימלית בהיסטוריה, באינטרסים, במאוויים, בתום הלב ובנראטיב של הצד שמנגד.

1483900_3971233536972_1712106126_o

1553236_3971234817004_2042175394_o

1599244_3971235697026_635849045_o

הריבונות על הר הבית והמשיחיות הקוקיסטית המתפתחת

ב'מגזין' עם אושרת קוטלר אתמול הובאה כתבה מאת רועי שרון על הר הבית והמתיחות סביבו. הכתבות האלה בסופו של דבר מחזוריות למדי, אולם שרון מצליח להביא שתי אמירות מעניינות: אלוף במיל. גדי שמני מודה שהר הבית למעשה לא בידינו (אלא בידי הווקף, הפלסטינים והירדנים), ויהודה עציון חוזה שכיפת הסלע ומסגד אל-אקצה יהרסו בידי ישראל.

באשר לאמירתו של שמני, אין ספק שיש מחדל של פיקוח על מה שמתרחש על ההר, ומה שמתרחש הוא הרס מתמשך של התוואי העתיק של המקום. אף שלא חוקי להכניס כלי עבודה כבדים למתחם (בולדוזרים וכו') הם נכנסים ועובדים במקום (ראיתי במו עיני לפני כשלושה חודשים). הנרפות של ממשלת ישראל כאן היא לדעתי תולדה של העדפת ההתנחלויות, קצת בדומה לעניין שחרור האסירים. מתוך שלא רוצים לעורר מהומה שתפגע בסופו של דבר במפעל ההתנחלויות, מעדיפים לשתוק ולא להתעקש על ריבונות ישראל במקום. עבור מנהיגי המדינה לא שווה לעורר מהומה רק בגלל עתיקות (או תפילת יהודים) – עדיף לשמור את האנרגיה לדברים חשובים יותר, כמו ההתיישבות בשטחים.

באשר לעציון, יש לשים לב שדרכו היום שונה מזו שבעבר. בעוד שבזמן המחתרת הוא יצא לפעול לבד, כחלוץ לפני המחנה, וניסה לפוצץ את כיפת הסלע בעצמו, כיום הוא מחכה להתעוררות כללית של העם, ומקווה (אני מעריך) שהמדינה, או לכל הפחות גל גדול של אקטיביזם עממי, יעשה את המעשה. על סוגים השונים האלה של משיחיות כתבתי בעבר כאן.

ובהזדמנות זו אזכיר שביום רביעי זה ידבר עציון בפאנל שבו גם אני אשתתף, לרגל צאת ספרו של גדעון ארן, 'קוקיזם'. הפלייר אחרי התמונה להלן.

2014-01-05_063024

 

2014-01-01_115418