מיט רומני

רומני על ביאתו השנייה של ישו והיהודים

וידאו שהפך ויראלי בימים האחרונים מראה את רומני מדבר על אמונות כנסייתו. בין השאר הוא מדבר על כך שביאתו השנייה והסופית של ישו תתרחש בהר הזיתים, אז "יחצה" ישו את ההר, ויעצור מלחמה שמטרתה "להרוג את כל היהודים" (אני מקווה ששמעתי נכון – ראו בסביבות 1:30). לאחר מכן ישלוט ישו אלף שנה, ה"מילניום" המפורסם, משני מקומות: ירושלים ומיזורי. יש למה לצפות.

עוד על כך כאן.

מורמונים, כתות ואוונגליסטים

בילי גרהם, זקן שבט האוונגליסטים (94) בארה"ב, הוריד את המורמונים מרשימת הכתות שבאתר שלו, ופרסם הודעה על פיה יש להצביע בבחירות בארה"ב למועמד ששומר על "ערכים תנ"כיים". הוא לא תומך ברומני בצורה ישירה, אבל ברור שהוא מעדיף את המורמוני על הפרוטסטנטי בבחירות האלה. כמה דברים ניתן ללמוד מכך:

1. "כת" היא מונח כמעט חסר ערך, מפני שהיא משמשת יותר כקללה ופחות כהסבר. הכת של היום היא הדת של מחר, הכל לפי הצורך ומידת האהדה/תיעוב.

2. "ערכים תנ"כיים", דהיינו שמרנות מוסרית, חשובה כיום בארה"ב יותר משייכות דתית. לפני חמישים שנה קתולים היו מועדים להצביע במסות למועמד קתולי. היום דתו הרשמית של המועמד הרבה פחות משנה. משנה עמדתו המצפונית. פחות תיאולוגיה, יותר אתיקה. עוד סימן להתרופפות האחיזה של הזרמים הדתיים הרשמיים, ומעבר של מרכז הכובד החברתי לפרט והכרעותיו.

3. אבל לא אצל כולם כמובן: לרומני יש בעיה דווקא עם מי שנשאר נאמן למסגרת, לתיאולוגיה, דווקא עם השמרנים הדתיים, האוונגליסטים במקרה זה, שעבורם המורמונים אינם ממש נוצרים. לכן הוא זקוק לתמיכתו, גם אם היא רפה, של גרהם.

רומני מסתיר את אהבתו לישראל

ארי שביט שואל את מיט רומני: "האם ארץ הקודש מעוררת בך רגש דתי?"

רומני עונה:

כשאני רץ לנשיאות, הרגשות הדתיים שלי לא משפיעים על עמדותיי הפוליטיות. יחד עם זאת, גדלתי וגודלתי במסורת היהודית-נוצרית. קראתי ולמדתי את הספרים שאותם דתי מכנה הברית הישנה והברית החדשה. שטתי על סירה בים כנרת. ביקרתי בגן הקבר ובאתרים אחרים שבהם יש משמעות דתית. כן, עבורי ירושלים וישראל הן מקומות בעלי חשיבות אלוהית.

איזה אבסורד. רומני משתוקק כל כך שעניין המורמוניות שלו לא יבלוט, לא יעלה, עד שהוא חייב להסתיר את עוצמת רגשותיו כלפי ארץ ישראל. האמת היא שעבורו ישראל בכלל וירושלים בפרט הן בעלות חשיבות דתית גדולה, יותר מרוב רובם של הנוצרים (למעט קבוצות אוונגליסטיות שונות), ודאי יותר מאשר עבור אובמה. ג'וזף סמית, נביא המורמונים, אמנם ראה בארה"ב את הארץ המובטחת החדשה וביקש לכונן את העיר "ציון" על אדמתה, אבל הוא גם שלח את נאמנו Orson Hyde ב-1841 לירושלים, וזה התפלל בה ל"קיבוצם של שבטי יהודה" ו"בנייתה מחדש של ירושלים" – חמישים שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון!

במקום לומר זאת הוא עונה תשובה שאינה אלא מלאכת הסתרה פתטית של אמונתו ("המסורת היהודית-נוצרית"? "הברית הישנה והברית החדשה"? בחיית מורמון), ובאופן מגוחך מאלץ את עצמו לא לגלות עד כמה ארץ הקודש אכן מעוררת בו רגש דתי.

המוסר מעל לדת

במאמר קצר על יחס האוונגליסטים למורמוניות של רומני מביא המחבר טענות שהם יתגברו על סלידתם הראשונית, וזאת מפני שעולם הערכים (אנטי-הפלות, הומופוביה) דומה. בהמשך מועלית הטענה שממילא הם לא יותר מדי אוהבים גם פרוטסטנטים מהמיינסטרים (כמו אובמה), מפני שהם לא נחשבים בעיניהם נוצרים אמיתיים – וניתן להבין שזה משום שהם מנוים על עולם ערכי ליברלי. כלומר: מצד אחד טוענים האוונגליסטים שהפרוטסטנטים הליברלים אינם נוצרים "אמיתיים" משום שהם מעדיפים את העולם המוסרי (הליברלי) על מה שעבור האוונגליסטים הוא עקרונות הדת הנוצרית. מצד שני הם עצמם מעדיפים את העולם המוסרי של רומני על פני עקרונות הדת שלו, שאינם ממש נוצריים-אוונגליסטיים. יוצא שהן אצל האוונגליסטים והן אצל הליברלים מה שחשוב הוא המוסר, ולא דוגמא הדתית.
נותר רק לחשוב מהן ההקבלות שניתן למשוך אל המתח בין החרד"לים למיינסטרים הסרוג ולחברה היהודית הכללית.
והנה ג'ון סטיוארט שמטפל בעניין.

ריבוי נשים, ריבוי דתות ונשיאות ארה"ב

מושל מונטנה, בראיין שוויצר הדמוקרטי, כשנשאל בראיון על האפשרות שמכיוון שאבא של מיט רומני נולד במקסיקו יהיה לבנו קל יותר לזכות בהצבעת ההיספנים (שבד"כ הולכים לדמוקרטים), אמר שהוא לא יודע עד כמה רומני ידגיש את זה, משום שאחרי הכל אבא שלו נולד שם בקהילה מורמונית פוליגמית [שברחה, אני משער, למקסיקו בדיוק משום שבארה"ב זה אסור], והוא לא ירצה להעלות את כל הנושא הזה, כי זה לא ממש יעזור לו עם הצבעת הנשים.

הקמפיין של אובמה מיהר להסתייג מהדברים וקבע, כפי שודאי נשמע אותו קובע עוד פעמים רבות, שדתו של המועמד אינה מן העניין, ושהם לא מתעסקים בזה. ושוב האירוניה המתוקה: הרפובליקאים, שעשו הון פוליטי מעיסוק ופקפוק בדתו של אובמה, פתאום לא רוצים בכלל לשמוע על הרלוונטיות של דתו של המועמד לנשיאות. יפיפה.

ורק התחלנו.