מורמונים

שיר לאיזי ברדלי – ספר חדש ומומלץ

shirלפני כשנה פנה אלי שי סנדיק ושאל אם אני מוכן להיות העורך המדעי של רומן שהוא מוציא לאור. עד אז לא ידעתי שיש עורך מדעי לרומן, אבל התברר שבספר ששי מוציא מסופר על משפחה מורמונית שעוברת, בין השאר, משבר אמוני. כל מני מונחים מורמונים משולבים באופן טבעי בסיפור, ואני התבקשתי לעזור בתרגום. לבד מזה גם כתבתי אחרית דבר על המורמונים לספר (שאגב, לא חייבים לחכות לסוף הספר כדי לקרוא משום שהיא נטולת ספויילרים).

כך הכרתי את 'שיר לאיזי ברדלי', ואיזה כיף שהכרתי אותו. ספר רגיש, מתוק, אנושי, עצוב, שנון ומעל לכל פשוט כתוב מעולה. קריס בריי, הסופרת, היא מורמונית לשעבר והיא מצליחה להחיות משפחה – וקהילה – ובה טיפוסים שונים המתמודדים כל אחד בדרכו ובדרכה עם אבדן, וממילא עם משבר אמוני. המאמין העיוור שבטוח ש"הכל לטובה", המרדן שמלגלג על אמונותיהם של הסובבים אותו וכו' וכו'.

המורמונים הם מיעוט דתי (על מנהגיו המשונים למתבונן מבחוץ) שחי בחברה חילונית ולי הדמויות הזכירו יותר מכל משפחה ציונית-דתית, אולי חרד"לית. דווקא ההזרה של ה"מורמוניות" שלהם מאפשרת הזדהות קלה יותר עם מאבקיהם האמוניים (כפי שחיותה דויטש אמרה לי לא מזמן, אין ספק שקטעים מהספר ישולבו בפעולות בני עקיבא רבות ומגוונות) וממילא גם מבט מעניין על תרבות דתית שונה.

עכשיו הספר יצא. מומלץ.

מקבץ ידיעות בענייני דתות

מקבץ כתבות וידיעות בענייני דתות:

על שקיעת האוונגליזם
רק לפני עשור הם נחשבו לשליטים הבאים של ארה"ב, עם מגה-כנסיות מפוצצות וג'ורג' W בוש בראש. היום הכנסיות העצומות מאבדות חברים, ואוונגליסטים צעירים פונים למודלים אחרים של פולחן. זה קורה גם בגלל הגיוון הגדל באוכלוסיית ארה"ב (היספנים וקוריאנים שזה לא ממש הסטייל שלהם) וגם בגלל שהלבנים הצעירים יותר לא חושבים שלהתפלל באיצטדיון זה קול.

לשם דוגמא, בכנסייה אוונגליסטית אחת מהדור החדש מתפללים כמאתיים איש בבניין משרדים שכור ומקדישים זמן לפעילות חברתית כשיעורי עזר חינם לתלמידים מתקשים ועניים. הכנסייה מקבלת בשמחה הומוסקסואלים מוצהרים, לא מתרימה את הבאים אליה, ומזמינה הומלסים להתפלל. אלה לא ממש האוונגליסטים השמרנים הפרו-ציונים שאנחנו רגילים אליהם, ועל פי הכתבה, הם הדור הבא.
http://theamericanscholar.org/where-are-the-people/#.UrGtuPRdVWe

ראיון מענין ב'דר שפיגל' עם האנס קונג
קונג הוא תיאולוג קתולי פרוגרסיבי ומי שהיה בעבר חברו ושותפו של רצינגר עד שהאחרון הפך שמרן. קונג מדבר על עצמו, על הצורך של הכנסייה לוותר על חובת הפרישות המינית של הכמרים, ועל פרנציסקוס, שהוא רואה אותו כמהפכן אמיתי, ושולל את הדעה שמדובר רק בשינוי קוסמטי.
http://www.spiegel.de/international/zeitgeist/controversial-theologian-hans-kueng-on-death-and-church-reform-a-938501-3.html

מתי נולד הבודהה?
עד כה סברו רוב הבודהולוגים שהבודהה נולד סביב 480 ומת סביב 400 לפנה"ס. אבל עכשיו נחשף מקדש בודהיסטי ששרידיו מתוארכים ל-550 לפנה"ס. האם הבודהה חי מאה שנה מוקדם יותר ממה שחשבנו? ייתכן. מצד שני, ייתכן שהמקדש הבודהיסטי פשוט נבנה על שרידיו של מקדש אחר, כנהוג בקרב דתות מימים ימימה.
http://news.nationalgeographic.com/news/2013/11/131125-buddha-birth-nepal-archaeology-science-lumbini-religion-history/

שינויים תיאולוגיים בכנסייה המורמונית
עד 1978 לא היו יכולים מורמונים שחורים להפוך לכהני דת. בשנה זו קיבל ראש הכנסייה, שנחשב נביא, התגלות שבה בישר לו האל הטוב שאפשר כבר להפסיק עם האפליה הזאת כי זה כבר באמת לא נעים וזה. אבל לפני שבועיים קרה משהו לא פחות דרמטי: הכנסייה קבעה שמקורה של האפלייה בעבר היתה לא התגלות אלוהית בעלת תוקף זמני, אלא גזענות. כלומר זה לא שאלוהים שינה את דעתו, אלא שראש הכנסייה השני, בריגהם יאנג, שקבע לדורות את העמדה הזאת, לא קיבל אותה מאלוהים, אלא פשוט לקה בגזענות.

ההצהרה הזאת מטעם הכנסייה לא רק שמרוקנת את התקנה הישנה מכל תוכן מקודש שאי פעם היה לה, אלא גם נועצת סיכה במושלמות המשוערת של נביאי הכנסייה, שהרי אם יד ימינו, סגנו וממשיכו של ג'וזף סמית, הנביא הראשון ומייסד הדת, היה יכול לטעות כך, מי יתקע לידינו שנביאינו היום אינם טועים מדי פעם? מעבר למשבר האמוני שייתכן ויפקוד מאמינים שונים, מדובר, למעשה, בהתבגרותה של הכנסייה. הכנסייה הופכת לגמישה יותר, מוכנה להודות בטעויות וממילא לשנות את דרכיה.
http://www.religionnews.com/2013/12/10/mormon-church-justifications-black-priesthood-ban-rooted-racism/

רומני על ביאתו השנייה של ישו והיהודים

וידאו שהפך ויראלי בימים האחרונים מראה את רומני מדבר על אמונות כנסייתו. בין השאר הוא מדבר על כך שביאתו השנייה והסופית של ישו תתרחש בהר הזיתים, אז "יחצה" ישו את ההר, ויעצור מלחמה שמטרתה "להרוג את כל היהודים" (אני מקווה ששמעתי נכון – ראו בסביבות 1:30). לאחר מכן ישלוט ישו אלף שנה, ה"מילניום" המפורסם, משני מקומות: ירושלים ומיזורי. יש למה לצפות.

עוד על כך כאן.

מורמונים, כתות ואוונגליסטים

בילי גרהם, זקן שבט האוונגליסטים (94) בארה"ב, הוריד את המורמונים מרשימת הכתות שבאתר שלו, ופרסם הודעה על פיה יש להצביע בבחירות בארה"ב למועמד ששומר על "ערכים תנ"כיים". הוא לא תומך ברומני בצורה ישירה, אבל ברור שהוא מעדיף את המורמוני על הפרוטסטנטי בבחירות האלה. כמה דברים ניתן ללמוד מכך:

1. "כת" היא מונח כמעט חסר ערך, מפני שהיא משמשת יותר כקללה ופחות כהסבר. הכת של היום היא הדת של מחר, הכל לפי הצורך ומידת האהדה/תיעוב.

2. "ערכים תנ"כיים", דהיינו שמרנות מוסרית, חשובה כיום בארה"ב יותר משייכות דתית. לפני חמישים שנה קתולים היו מועדים להצביע במסות למועמד קתולי. היום דתו הרשמית של המועמד הרבה פחות משנה. משנה עמדתו המצפונית. פחות תיאולוגיה, יותר אתיקה. עוד סימן להתרופפות האחיזה של הזרמים הדתיים הרשמיים, ומעבר של מרכז הכובד החברתי לפרט והכרעותיו.

3. אבל לא אצל כולם כמובן: לרומני יש בעיה דווקא עם מי שנשאר נאמן למסגרת, לתיאולוגיה, דווקא עם השמרנים הדתיים, האוונגליסטים במקרה זה, שעבורם המורמונים אינם ממש נוצרים. לכן הוא זקוק לתמיכתו, גם אם היא רפה, של גרהם.

רומני מסתיר את אהבתו לישראל

ארי שביט שואל את מיט רומני: "האם ארץ הקודש מעוררת בך רגש דתי?"

רומני עונה:

כשאני רץ לנשיאות, הרגשות הדתיים שלי לא משפיעים על עמדותיי הפוליטיות. יחד עם זאת, גדלתי וגודלתי במסורת היהודית-נוצרית. קראתי ולמדתי את הספרים שאותם דתי מכנה הברית הישנה והברית החדשה. שטתי על סירה בים כנרת. ביקרתי בגן הקבר ובאתרים אחרים שבהם יש משמעות דתית. כן, עבורי ירושלים וישראל הן מקומות בעלי חשיבות אלוהית.

איזה אבסורד. רומני משתוקק כל כך שעניין המורמוניות שלו לא יבלוט, לא יעלה, עד שהוא חייב להסתיר את עוצמת רגשותיו כלפי ארץ ישראל. האמת היא שעבורו ישראל בכלל וירושלים בפרט הן בעלות חשיבות דתית גדולה, יותר מרוב רובם של הנוצרים (למעט קבוצות אוונגליסטיות שונות), ודאי יותר מאשר עבור אובמה. ג'וזף סמית, נביא המורמונים, אמנם ראה בארה"ב את הארץ המובטחת החדשה וביקש לכונן את העיר "ציון" על אדמתה, אבל הוא גם שלח את נאמנו Orson Hyde ב-1841 לירושלים, וזה התפלל בה ל"קיבוצם של שבטי יהודה" ו"בנייתה מחדש של ירושלים" – חמישים שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון!

במקום לומר זאת הוא עונה תשובה שאינה אלא מלאכת הסתרה פתטית של אמונתו ("המסורת היהודית-נוצרית"? "הברית הישנה והברית החדשה"? בחיית מורמון), ובאופן מגוחך מאלץ את עצמו לא לגלות עד כמה ארץ הקודש אכן מעוררת בו רגש דתי.

המוסר מעל לדת

במאמר קצר על יחס האוונגליסטים למורמוניות של רומני מביא המחבר טענות שהם יתגברו על סלידתם הראשונית, וזאת מפני שעולם הערכים (אנטי-הפלות, הומופוביה) דומה. בהמשך מועלית הטענה שממילא הם לא יותר מדי אוהבים גם פרוטסטנטים מהמיינסטרים (כמו אובמה), מפני שהם לא נחשבים בעיניהם נוצרים אמיתיים – וניתן להבין שזה משום שהם מנוים על עולם ערכי ליברלי. כלומר: מצד אחד טוענים האוונגליסטים שהפרוטסטנטים הליברלים אינם נוצרים "אמיתיים" משום שהם מעדיפים את העולם המוסרי (הליברלי) על מה שעבור האוונגליסטים הוא עקרונות הדת הנוצרית. מצד שני הם עצמם מעדיפים את העולם המוסרי של רומני על פני עקרונות הדת שלו, שאינם ממש נוצריים-אוונגליסטיים. יוצא שהן אצל האוונגליסטים והן אצל הליברלים מה שחשוב הוא המוסר, ולא דוגמא הדתית.
נותר רק לחשוב מהן ההקבלות שניתן למשוך אל המתח בין החרד"לים למיינסטרים הסרוג ולחברה היהודית הכללית.
והנה ג'ון סטיוארט שמטפל בעניין.

ריבוי נשים, ריבוי דתות ונשיאות ארה"ב

מושל מונטנה, בראיין שוויצר הדמוקרטי, כשנשאל בראיון על האפשרות שמכיוון שאבא של מיט רומני נולד במקסיקו יהיה לבנו קל יותר לזכות בהצבעת ההיספנים (שבד"כ הולכים לדמוקרטים), אמר שהוא לא יודע עד כמה רומני ידגיש את זה, משום שאחרי הכל אבא שלו נולד שם בקהילה מורמונית פוליגמית [שברחה, אני משער, למקסיקו בדיוק משום שבארה"ב זה אסור], והוא לא ירצה להעלות את כל הנושא הזה, כי זה לא ממש יעזור לו עם הצבעת הנשים.

הקמפיין של אובמה מיהר להסתייג מהדברים וקבע, כפי שודאי נשמע אותו קובע עוד פעמים רבות, שדתו של המועמד אינה מן העניין, ושהם לא מתעסקים בזה. ושוב האירוניה המתוקה: הרפובליקאים, שעשו הון פוליטי מעיסוק ופקפוק בדתו של אובמה, פתאום לא רוצים בכלל לשמוע על הרלוונטיות של דתו של המועמד לנשיאות. יפיפה.

ורק התחלנו.