מוות טנטרי במדבר

את מייקל רואץ' וזוגתו דאז כריסטי מקנאלי ראיינתי בדיוק לפני 7 שנים. הם היו אז הזוג הנוצץ, גם אם השנוי במחלוקת, של הבודהיזם הטיבטי במערב. הוא, ה"גשה" המערבי הראשון (מעין תואר דוקטור של הבודהיזם הטיבטי), היא זוגתו היפה (מעין תואר טיפשי של הסקסיזם האוניברסלי). זוגיותם עצמה היתה שערורייתית, שכן רואץ' נדר נזירות. הוא הסביר את העניין על ידי פנייה לבודהיזם הטנטרי, בו ניתן להשתמש במין כדי להתקדם רוחנית. הדלאי לאמה לא התרשם מההסבר הזה, גזר עליו אקסקומוניקציה וסירב לפגוש אותו, אבל זה לא ממש הפריע לו. אני זוכר שבראיון הוא אמר לי שהוא שולט בקארמה של עצמו, ו"הינדס" את זוגתו בדיוק כפי שרצה לפני שפגש אותה. איזה חלום. אחר כך היא עזבה אותו לטובת בחור צעיר, ולפני חודש, מדווח היום 'הארץ', מצאו אותה על סף מוות מהתיבשות ואת גופת בן זוגה, אחרי שנזרקו מריטריט מדיטציה של שלוש שנים וניסו להמשיך אותו לבד. טנטרה זה מסוכן, כמו שמזהירים תמיד המורים הטיבטים. אבל עם כל הזלזול בניו-אייג', הנה דוגמא לרוחניקים שמחוייבים לדרכם. עד מוות, למעשה.

טבילה, חתונה, לוויה – שלושה ספרים חדשים ומעניינים

שלושה ספרים מעניינים יצאו לאחרונה הבוחנים טקסי חיים מרכזיים ביהדות, כל אחד מנקודת מבט אחרת.

הראשון, פרשת המים: טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי (עורכות: אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ', תמר דבדבני; הקיבוץ המאוחד) עוסק במצוות הטבילה במקווה במים מנקודת מבט א-הלכתית, וניתן לומר גם רוחנית, תרפויטית וכזו המקדמת wellness. הספר אוצר בתוכו שלל מאמרים הצעות לטקסי טבילה שונים, המבטאים זוויות שונות שלו. הגישה שבלב הספר הולכת ונפוצה היום, ושותפות בה גם נשים אורתודוקסיות. מחברות הספר אינן אורתודוקסיות, אולם הן מאמצות את המקווה כמקור של טהרה, בכל מני מובנים שונים ומעניינים של המילה.

בספר הרי אתה מחודש לי: מגדר, דת ויחסי כוח בטקס הנישואין היהודי (עירית קורן, מאגנס) בוחנת המחברת את החידושים שעורכים (ובעיקר עורכות) שומרי/ות מצוות בטקסי הנישואין שלהם/ן. הספר מתבסס על ראיונות עם נשים שניסו, כדברי המחברת, "לגשר בין שתי מערכות אידיאולוגיות בטקס הנישואין", כלומר בין היהדות ההלכתית לפמיניזם. מסתבר שכאלה יש לא מעט, והן מתרבות. קורן מאפיינת אותן:

גילן נע מאמצע שנות העשרים ועד אמצע שנות השלושים; רובן שירתו בצבא ומיעוטן בשירות לאומי; לכולן השכלה גבוהה, תואר שני או שלישי [… וכן] רכשו גם השכלה דתית ותורנית רחבה

קורן מתארת את מאבקם לשנות את המעמד כך שיהיה יותר שוויוני, את הצלחותיהן ותסכוליהן ממה שאינן יכולות לעשות במסגרת ההלכה האורתודוקסית או במסגרת מה שמתירה להם החברה שסביבן.

בספר נידוי, מוות ואבלות (יאיר אלדן, רסלינג) חוקר המבר את הקשר בין הנידוי והחרם למוות ואבלות, המופיע בדברי חז"ל. הקישור בין אלה הוא בצורת התאבלותו של המנודה על מותו החברתי (המנודה "מאבד את הפנים החברתיות שלו"). מצד שני אלדן מנסה להראות ש"מנהגי האבלות שנוהג האבל הם אמצעי להשתיק את טענותיו כלפי האל ואת כעסו כלפי הקהילה וכלפי עצמו".