לאום

על חשיבותו של הרישום "יהודי" בתעודת הזהות

Scan100243"מדוע לא לבטל את רישום הלאום בתעודת הזהות" שואלת ליאת נטוביץ קושיצקי במוסף 'צדק' (המצוין) של מקור ראשון, והרב יעקב מדן משיב, עיניכם הרואות, ש"מדובר בחלק חשוב מזהותו של האדם" וש"הרישום הוא גורם משמעותי בתודעה ובהוויה שלנו" וש"ביטול הרישום יכול להוביל לטשטוש הזהות".

הנה כי כן, מסתבר שהפטישיזם של חלק מהציונות הדתית לא מוגבל לאדמה, אלא כולל גם תעודות ממשלתיות. הדברים עד כדי כך מגוחכים שקשה לי להאמין שהרב מדן אכן אמר אותם, אבל כנראה שבשבילו העובדה שהעם היהודי שרד 3000 שנה כשבניו לא נשאו תעודות רשמיות שעליהן כתוב שהם יהודים היא מיסתורין לא נורמלי. הרב מדן, אגלה לך סוד: זהות שתלויה ברישום במסמך בירוקרטי אינה שווה הרבה.

האנקדוטה הקטנה הזאת אולי מלמדת למה כל כך חשש בית המשפט העליון לקבל את עתירתם של 21 חברי קבוצת "אני ישראלי" (ביניהם יוסף אגסי, יהושע סובול, שולמית אלוני ואלון אולארצ'יק) ולקבוע שבסעיף הלאום של תעודת הזהות שלהם יהיה כתוב "ישראלי" ולא "יהודי". לאחר שנים של דיונים בית המשפט קבע ש"לא הוכח שמשפטית קיים לאום ישראלי". כן, כאילו שהוכח משפטית שקיים לאום יהודי.

כמובן, מניעים את הפסיקה הזאת כוחות גדולים, בראש ובראשונה חשיבות סעיף הלאום היהודי על מנת להבדיל בין חבריו ובין הפלסטינים תושבי א"י, אבל יש כאן גם חשש מהתפוררות ה"יהדות" שלנו, מהתגוונותה, וגם מכך שיהיו כמה, והם כנראה מתרבים, שפשוט לא בא להם עליה. והם רוצים לצאת בחוץ.

רק שהפסיקה של בג"צ, כמו דבריו של הרב מדן (כמו גם הזעזוע המסורתי שמגיע עם שמיעת שיעור המתחתנים עם לא-יהודים בארה"ב) אינם יותר מצעקותיהם של אנשים שאיחרו את הרכבת. רבותי: יש אנשים שנולדו יהודים ולא רוצים להמשיך עם זה. וזה בסדר גמור. ולהכריח אותם זה אידיוטי. כפייה לא תשיג דבר, מלבד עוד כמה אנשים שהם יהודים ככותרת חסרת תוכן. זה באמת מה שיגרום לכם להרגיש יותר טוב?

הפתרון לא יכול להיות עניין של הכרח (כפייה חוקית, איום חיצוני). הוא חייב להיות יצירה של יהדות רלוונטית, כתרבות וכדת. העובדה שלא רק שאין כזאת אלא שהיהדות הקיימת, לפחות בישראל, דוחה חלקים לא קטנים מהאוכלוסייה, היא הבעיה. עתירתם של חברי "אני ישראלי" היא רק הסימפטום.

זהות יהודית, זהות ישראלית

רם פרומן, יו”ר 'הפורום החילוני' (לא מכיר), מתחיל את המאמר שלו טוב. הוא מונה את הסכנות שאצורות במנהלת הזהות היהודית של הרב רונצקי. הוא מסביר כיצד רונצקי שינה את פני הרבנות ולמעשה את פני צה"ל, כיצד הוא תפס את מקומות של חיל החינוך והביא במקום קצת היסטוריה וקצת ערכים אינדוקטרינציה לאומנית-אורתודוקסית.

אחר כך הוא עובר אל החילונים, וטוען נכונה ש"זאת אולי הטרגדיה הגדולה ביותר של החילונים: שהם באמת קנו, כתוצאה של עשרות שנות חינוך ואידיאולוגיה, את התזה שהם נחותים תרבותית ו"ערכית"." נכון מאוד, וכמה עצוב שכך.

אבל המסקנה שלו היא שגויה לחלוטין: "הגיע הזמן לצמצם אם לא לבטל את מרכיב היהדות בזהותנו. על הישראלים להפסיק לעסוק ביהדות, לעסוק בישראליות ולהתחיל להתגאות בה."

זאת טעות חמורה.
ראשית, אני לא כל כך מבין מהי אותה "ישראליות" שאין בה כל יהדות. ערוץ 2? מרכז עזריאלי? יום הזיכרון? לא יודע.
שנית, מחיקת חלקים מהזהות זה לא תהליך פשוט. למעשה, מעטים מאוד מצליחים בו. נדמה לי שכפרוגרמה להמונים זה חסר תוחלת.
ושלישית, וזה העיקר, פרומן לצערי קנה בעצמו את הבדיה שרונצקי מנסה למכור לו ולנו, דהיינו ש"היהדות" היא אותה ישות לאומנית, קסנופובית, מיזוגנית, גזענית ולאומנית שחלקים שונים מהיהודים האורתודוקסים כל כך מתעקשים להזדהות ולפעול על פיה.

אבל העובדה שזן מכוער זה של יהדות צמח בארבעים השנים האחרונות במדינת ישראל אינה מלמדת דבר על דת ותרבות של יותר מאלפיים שנה. זאת אולי הטרגדיה הגדולה ביותר של החילונים: שהם באמת קנו, כתוצאה של עשרות שנות חינוך ואידיאולוגיה, את התזה שזאת היהדות האותנטית והאמיתית. למעשה מדובר במוטציה רדודה של היהדות, תוצר של הכלאה לא מוצלחת בין אהבת הארץ, היבריס צבאי ולאומי, ושטח מאוכלס בשלושה מיליון פלסטינים שאי אפשר לבלוע ואי אפשר להקיא. בתנאים אחרים, היהדות, גם זו הדתית, היתה נראית אחרת. ע"ע יהדות ארה"ב.

בכוחנו לנכס מחדש את היהדות ולטעת בה ערכים אחרים. למעשה, אם אני צודק בסעיפים א' ו-ב' לעיל, אין לנו למעשה ברירה. בינתיים אל לנו להתפתות לזהות את "היהדות" עם כל הכיעור של הפולקיזם האתנוצנטרי והשובניסטי. חבל על האנרגיה שלנו. לשם כך בדיוק הוקמה מנהלת הזהות היהודית.